בנק לאומי יעביר לחברה לאיתור והשבת של נכסים של נספים בשואה 131 מיליון שקל. כך נקבע במסגרת בוררות בין הצדדים.
על-פי ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות הח"כ לשעבר
קולט אביטל, נותרו בבנק לאומי חשבונות רדומים של קורבנות שואה בשווי של קרוב למיליארד שקל. ואולם, נתון זה היה מבוסס על השערות ושערוכים שברובם לא עמדו במבחן המציאות.
מקור הכספים הוא בחשבונות שפתחו יהודים מאירופה בבנק אנגלו-פלשתיין בשנות ה-30, אם כדי לעלות ארצה ואם כחוף מבטחים לרכושם. חשבונות אלו נתפסו בידי הנאמן לרכוש אויב בממשלת המנדט בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן הועברו לאפוטרופוס הכללי הישראלי.
מסמכים שמצא פרופ'
יוסי כץ העלו את האפשרות, שלמרות זאת נותרו חשבונות רדומים של קורבנות השואה בבנק לאומי. הבנק פרסם את רשימת כל החשבונות הרדומים, שרבים מהם כלל לא היו קשורים לשואה. ועדת החקירה הפרלמנטרית קבעה, כי כאשר קיימת זהות בין שמות בעלי חשבונות לבין שמות קורבנות שביד ושם - חזקה שמדובר בקורבן שואה. זאת, למרות העדר אינדיקציות אחרות לכך.
גם בשאלת השערוך התעוררה מחלוקת קשה, שכן הוועדה דרשה להשיב את הכספים ליורשים בתוספת ריבית והצמדה כנהוג כיום, בעוד הבנק טען שאין לחייבו בתנאים שאיש לא העלה על דעתו בזמן ההפקדה.
המחלוקת הועברה לבוררות בפני שופטת העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן, השופטת (בדימוס) רות שטרנברג-אליעז ופרופ' עמרי ידלין, אשר המליצו בפני הצדדים להגיע להסדר. בהסכם נקבע, כי הכספים מיועדים לסייע לניצולי שואה ולתשלום כספים ליורשים זכאים של נספים.
ההסכם מהווה סילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיה של החברה לאיתור והשבה כלפי קבוצת הבנק ואין בחתימתו משום הכרה של הבנק בתביעה מתביעות החברה או בטענה מטענותיה. הסכום שנקבע כולל 25.8 מיליון שקל שכבר העביר הבנק בשנת 2007.
