בית חולים ליס ליולדות, פותח בימים אלה מרפאה חדשה שמיועדת לנשים בהריון או כאלה שמעוניינות להיכנס להריון, וסובלות ממחלות כרוניות, בגינן הן נוטלות תרופות.
במסגרת המרפאה, ניתן ייעוץ של רופאה גניקולוגית המומחית בפרמקולוגיה וטרטולוגיה - ענף ברפואה העוסק בסיבות של התפתחות עוברית בלתי תקינה, בעיקר על-רקע גורמים סביבתיים במהלך ההריון כגון: נטילת תרופות, חשיפה לקרינה, מחלות אימהיות שגורמים זיהומיים שונים.
ד"ר חגית קליגר, מנהלת המרפאה מסבירה, כי "נשים החולות במחלה כרונית המחייבת נטילת תרופות או כאלה שמסיבות שונות נטלו תרופות בזמן הריון, תוכלנה לקבל ייעוץ לגבי נטילת תרופות מבוקרת בהתאמה למצב ההריוני. במהלך הייעוץ תינתן הכוונה על המשך בדיקות ומעקב המותאם באופן פרטני למטופלת למען שלומה ושלום עוברה".
לדברי ד"ר קליגר, "עד 1950, מקובל היה לחשוב שהשיליה מהווה מעין "מחסום" שדרכו שום חומר אינו מסוגל לחדור ולפגוע בעובר. כתוצאה מכך, בתקופה ההיא לא התייחסו לחשיבות החשיפה לגורמים סביבתיים במהלך ההריון. טרגדיית התלידומיד שינתה את אופן ההתייחסות מן הקצה אל הקצה, שכן בגינה נמצא כי השיליה מאפשרת מעבר לתרופות ולתוספי מזון. מידת החדירות תלויה בגורמים הבאים: פרופיל שומני, מידת החומציות והמסיסות וריכוז התרופה החופשי בפלסמה (הפרקציה החופשית). למעשה, פרט למולקולות ענק כדוגמת הפרין ואינסולין, מרבית התרופות חודרות את השיליה במידה מסוימת. בעוד שיעור ההיארעות של מומים מולדים באוכלוסיה הכללית עומד על 3%-1%, חשיפה לחומרים טרטוגניים ובהם תרופות, מהווה רק 3%-2% מכלל המומים המולדים".
התקופה הקריטית הקשורה לפוטנציאל הטרטוגני של תרופה (או גורם סביבתי כלשהו) היא בין שבוע 4 לשבוע 10 להריון (מהיום הראשון לווסת האחרון) או משבוע 2 עד שבוע 8 (מזמן הביוץ). חשיפה לטרטוגן במהלך תקופה זו, עלולה לגרום להיווצרות מומים פתוחים בעמוד שדרה, מומי לב ושלד ומומים בפנים, כגון חיך ושפה שסועים, מומים במבנה האוזן וכדומה. חשיפה לטרטוגן במהלך תקופה זו, עלולה גם להוביל להפלה טבעית, משום שמספר התאים בעובר קטן ופגיעה בהם עלולה להיות טוטלית. אך אם העובר ישרוד, צפויה לו התפתחות תקינה.
