|
|
צלצולים מתמשכים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
טיניטוס (טינטון) הוא מונח רפואי לצלצולים באוזניים, למרות שישנם אנשים השומעים צלילים אחרים. הרעש שנגרם בעקבות הטיניטוס נשמע בדרך-כלל בשתי האוזניים אך עשוי גם להיות באוזן אחת בלבד. אלו ש"שיחק להם מזלם" ישמעו צליל בטון נמוך שאינו מתמשך, אך רובם יסבלו מרעש קבוע וגבוה. טיניטוס שכיח בכל קבוצות הגילאים, במיוחד לאחר חשיפה לרעש חזק.
לטיניטוס אין גורם אחד. הוא עשוי לנבוע מאיבוד שמיעה תלוי-גיל, פציעה באוזן ואפילו בעיות במחזור הדם. הוא עשוי גם לנבוע מזיהום בסינוסים או מסינוסיטיס, בעיות של בלוטת התריס, לחץ דם גבוה או בעיות במפרק הלסתי-רקתי.
למרות זאת, אנשים אינם מודעים לכך שטיניטוס הוא השפעה שכיחה של בעיות בתפקוד בלוטת התריס. אנשים רבים הסובלים מבעיות כאלו, סובלים גם מצלצולים באוזניים. ירידה בתפקוד בלוטת התריס יכולה גם לגרום לעלייה במשקל, לירידה ברמות האנרגיה ולדיכאון.
בלוטת התריס ממוקמת בבסיס הצוואר והיא קטנה למדי. בלוטת התריס היא בין הבלוטות האנדוקריניות העיקריות בגוף, ויש לה שליטה על תפקוד וויסות רמות האנרגיה, יייצור הפרוטאין והדרך בה הגוף מגיב להורמונים אחרים. שני המצבים השכיחים ביותר הקשורים לבלוטת התריס הם יתר-פעילות של בלוטת התריס ותת-פעילות של הבלוטה.
מצב של יתר-פעילות בלוטת התריס מתבטא בדרך-כלל בעלייה בחילוף החומרים. הוא משפיע רק על 1% מהאוכלוסיה. התסמינים מאופיינים בעצבנות, בחוסר שקט, בירידה במשקל, ברעידות בידיים, בהפרעות חרדה, בקצב לב מהיר ובטיניטוס. הטיניטוס שמקורו ביתר פעילות של בלוטת התריס נקרא טיניטוס פולסטילי (פועם) והוא קשור למחזור הדם. הסוג השכיח יותר של בעיה בבלוטת התריס נקרא תת-פעילות של בלוטת התריס והוא משפיע על 1%-2% מהנשים ועל פחות מחצי אחוז מהגברים, ומופיע לעתים קרובות יותר כשאנו מתבגרים. מצב זה מאופיין בירידה בחילוף החומרים, בעייפות, בעלייה במשקל, בבלוטת תריס מוגדלת ובשינה חולנית.
מצבים אחרים של הבלוטה יכולים לגרום לצלצולים באוזניים ולבעיות שמיעה. במקרים בהם תת-פעילות של בלוטת התריס גורמת לטיניטוס, קיים בדרך-כלל צליל קבוע של צלצול. מציאת הגורם לכך תורמת בדרך-כלל לירידה בטיניטוס.
טיפול בבעיות הבלוטה בעזרת תוספים נמצא יעיל לרבים מהחולים. התוספים הנפוצים ביותר הם יוד - שידוע כי הוא גורם לבעיות בבלוטת התריס וניתן לשלוט עליו בעזרת תוספות ו/או תזונה. מזונות שיעלו את רמות היוד הם פטרוזיליה, תפוחי-אדמה, חזרת, בשר, דגים ויוגורט. סלניום - רוב החולים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס סובלים גם מרמות סלניום נמוכות. חוסר בסלניום גורם לחוסר איזון בהורמונים של בלוטת התריס. טירוצין - חומצת אמינו המשמשת לייצור הורמונים מהיוד. בלדרק - סוג של עשב ים שהוא מקור עשיר ביוד, ומשמש לעתים קרובות לטיפול ביתר-פעילות של בלוטת התריס ומסייע בירידה במשקל. הוא מכיל גם אשלגן, מגנזיום, סידן, ברזל, אבץ ועוד. שמן קוקוס - מעבר לתרומתו לפעילות הבלוטה הוא מסייע גם בירידה במשקל.
