ביקורת חריפה של ביהמ"ש על הפקעה בידי עיריית ראשל"צ

עיריית ראשון לציון הודיעה לפני כמעט 30 שנה על הפקעת קרקע לצורכי ציבור, אך לא עשתה דבר למימוש צרכים אלו. רק לאחר שהבעלים פנה למשרד מבקר המדינה שפתח בבדיקת תלונתו, נזכרה העירייה להתחיל במימוש ההפקעה. העירייה אף ניסתה לסכל את פנייתו של הבעלים לבית המשפט, על-ידי הפקדת תוכנית לשימוש בקרקע.

כך קובעת (יום ג', 3.5.11) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, אשר ביטלה את ההפקעה תוך מתיחת ביקורת נוקבת על התנהלותה של עיריית ראשל"צ - הן בנוגע להפקעה והן בהליך המשפטי בפניה.

יחזקאל מזובר הוא בעליו של מגרש בפינת הרחובות ויתקין-מוהליבר בראשל"צ. בדצמבר 1977 הודיעה העירייה על הפקדת תוכנית מיתאר, לפיה מיועדים 188 דונם לצורכי ציבור - ובהם מגרשו של מזובר. מגרש זה נועד לשטח ציבורי פתוח, והעירייה הודיעה שבכוונתה להפקיע אותו ללא תשלום לבעליו.

התוכנית קבעה שהיא תבוצע בתוך חמש שנים, אך 30 שנה חלפו ודבר לא נעשה. בשנת 2008 פנה מזובר למבקר המדינה, בתפקידו כנציב תלונות הציבור, ונענה שהצדק עימו אך עליו לפנות לבית המשפט. בספטמבר 2008 פירסמה לפתע העירייה הודעה בדבר הפקעת חלק ממגרשו, תוך שאינה מציינת את מטרת ההפקעה ורק אומרת שהקרקע דרושה בדחיפות לצורכי ציבור. בעקבות זאת, פנה מזובר לבית המשפט.

חוסר תום לב משווע מצד העירייה

בתחילת החלטתה מגוללת אגמון-גונן חלק מההליכים שהתנהלו בתיק, תוך שהיא מותחת ביקורת קשה מאוד על התנהלותה של העירייה. זו הצטוותה להציג לבית המשפט האם ומתי הופקעו חלקים מאותם 188 דונם, אך לא עשתה זאת. היה זה מזובר שטרח ושיחזר פרטים אלו, תוך שהוא מאשים את העירייה בכך שלא מילאה אחרי הוראת בית המשפט.

העירייה מצידה טענה שמזובר העלה האשמה זו "באופן בוטה ובחוסר תום לב", אך על כך מגיבה אגמון-גונן בחריפות רבה: "תגובה זו נגועה בחוסר תום לב משווע, וגם זאת בלשון המעטה שבהמעטה". היא מזכירה, שהעירייה לא מילאה אחרי הוראותיה, לא סתרה בתצהיר את הנתונים שהגיש מזובר במקומה - וכעת מעיזה לטעון שהוא אשר פעל בחוסר תום לב.

הנתונים שמצא מזובר העלו, כי רוב השטחים הופקעו בתוך חמש שנים מאז פרסום התוכנית, ההעברות האחרונות בוצעו בשנת 1994, ומאז לא עשתה העירייה דבר. העירייה טענה, כי הזמן הרב נדרש לה לנוכח היקף הקרקעות בהן מדובר, אך אגמון-גונן דחתה הסבר זה. לדבריה, קבלתו תביא לכך שרשויות יוכלו להפקיע שטחים במשך שנים ארוכות מבלי לעשות בהם שימוש, ולאחר מכן יטענו שהעיכוב נובע מהיקף ההפקעות.

התוכנית נועדה לסכל את ההליכים

אגמון-גונן מגיעה למסקנה, כי מאחר שהעירייה הפקיעה 92% מאותם 188 דונם ולאחר מכן לא עשתה דבר בנוגע למגרשו של מזובר, הרי שהיא נטשה את מטרת ההפקעה ולכן אינה יכולה לממש אותה כעת. אומנם העירייה הגישה לבית המשפט תוכנית להפיכת המגרש לגן ציבורי, אך זו נושאת את התאריך 2010 - לאחר שמזובר פנה לבית המשפט.

"אמנם נפסק כי לעיתים ניתן לקחת בחשבון גם תוכניות שהוכנו לאחר פתיחת ההליכים", מוסיפה אגמון-גונן, "אולם, רק אם אותו תכנון נעשה בתום לב ולא בכדי לסכל את ההליכים בהם נקט העותר.

"לא כך במקרה שלפנינו, בהם הרשות יושבת בחיבוק ידיים למעלה מעשרים שנה, ואז בבת אחת מפקיעה, רושמת הערות [אזהרה על שמה] ומכינה תוכניות, הכל לאחר שהעותר פונה למשרד מבקר המדינה ובהמשך לבית המשפט, ומבלי שהובהר מדוע הדבר נעשה לאחר תקופה כה ארוכה".

כאמור, אגמון-גונן הורתה על ביטול ההפקעה ומחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובת עיריית ראשון לציון, וחייבה אותה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל.