הכול עניין של כסף

רק גורם אחד יכול לדרבן את המצרים להילחם בתופעת ההברחות, צבעו ירוק כמו הצבע של החמאס והוא הכסף האמריקני. הקפאת חלק מסיוע החוץ השנתי האמריקני למצרים תמריץ אותם לפעול ברצינות נגד התופעה

שר הביטחון אהוד ברק שב מביקור ממצרים ונראה שהמתיחות בין ישראל למצרים בסוגיית הברחות הנשק דרך המנהרות ברפיח מתחילה אט אט להתפוגג לאחר שהגיעה לשיאה בימים האחרונים. מה הצליח אהוד ברק להשיג בביקורו?

א. הרגעת הרוחות ביחסי ישראל מצרים בעקבות התבטאויותיה של שרת החוץ ליבני.
ב. הסכמה מצרית לשלוח משלחת צבאית שתתאם עם קציני צה"ל פעילות משותפת נגד ההברחות.
ג. הבטחה מצרית להידוק הפיקוח על עולי הרגל הפלשתינים שיחזרו ממכה כדי לאתר בתוכם אנשי חמאס שהתאמנו באירן.
ד. חידוש התיווך המצרי בעניין החזרת החייל החטוף גלעד שליט.

האם סיכומים אלה הם ממשיים וברי ביצוע? באופן תיאורטי כן אך המצריים "יימרחו" את הזמן, יעשו קולות כאילו כוונותיהן רציניות ובפועל לא יחול שום שינוי במצב. כבר היינו כמה פעמים בסרט המצרי הזה.

לשני הצדדים אין אינטרס בהחרפת המתיחות לכן סביר להניח כי בעוד כמה ימים ייעלם הנושא הזה מהכותרות הראשיות של העיתונים. למעשה מצרים לא שינתה את הנחת העבודה האסטרטגית שלה כי היא מעוניינת, בגלל שיקולים איזוריים, שישראל "תהיה מדינה חלשה ומדממת" שמידי פעם הפלשתינים מקיזים את דמה. לכן לא צפוי שהמצרים יילחמו בתופעת הברחות הנשק לרצועה שתוצאותיה משרתות בסופו של דבר את האינטרסים המצריים. ישראל יודעת זאת, היא לא תחריף את היחסים עם מצרים, מאידך-גיסא אין בכוונתה לוותר ולהשלים עם התופעה המסכנת את ביטחון אזרחיה.

שר הביטחון יישר רק באופן רשמי את ההדורים עם המצרים. מתחת לפני השטח תימשך המלחמה הסמוייה של ישראל בתופעת ההברחות אבל בזירה אחרת מרצועת עזה. ישראל שמכירה כבר היטב את התירוצים והכזבים של המצרים הממאנים לטפל ברצינות בתופעה, גילתה את מנוף הלחץ שמכאיב מאוד למצרים - מנוף הסיוע הכספי האמריקני.

ידידי ישראל בארצות הברית הצליחו לשכנע כמה חברי קונגרס לפעול למען הקפאת חלק מכספי סיוע החוץ השנתי האמריקני למצרים. מדובר בהקפאת סכום של 200 מיליון דולר מתוך שני מיליארד דולר. הדבר יכאיב מאוד לכלכלה המצרית ולכן ההנהגה המצרית נזעקת כעת במלוא כוחה לדחות את ההאשמות הישראליות. מצרים אומנם חזרה לתווך בין ישראל לארגון חמאס על החזרת החייל החטוף גלעד שליט אך החמאס מקשיח עמדות ואין שום פריצת דרך. אם לא יאשר צוות השרים המיוחד את שינוי הקריטריונים של הגדרת המונח "אסירים עם דם על הידיים" ספק רב אם אפשר יהיה לקדם את עסקת החילופין.

גורמים מדיניים בכירים אומרים כי יש רק גורם אחד שיכול לדרבן את המצרים להילחם ברצינות בתופעת המנהרות, לגורם הזה יש צבע ירוק בדיוק כמו הצבע של החמאס ושמו הכסף האמריקני. לכן ישראל צריכה לגייס את כל ידידיה בארצות הברית כדי להפעיל את הלחץ הדרוש עד שתחליט לקחת לידיה את הטיפול בתופעה ולכבוש מחדש את ציר פילדלפי.

כבר היום מתייעצים חברי הקונגרס האמריקני עם שליחי ישראל בארצות הברית בנושא זה. שליחי ישראל משתפים אותם באופן מלא במידע הנמצא ברשותם. אולם על ישראל להגביר את הפעילות בתחום הזה וליזום בעצמה, בצורה שקטה, פעילות הסברה נרחבת שבצידה מסקנות ולקחים ליישום. הקונגרס האמריקני חייב לגבש מדיניות ברורה, בסיוע ידידי ישראל, להפעלת לחץ על מצרים כדי שתמגר את תופעת ההברחות.

חלון ההזדמנויות איננו ארוך, צריך לפעול כבר עת כל עוד הנשיא בוש עדיין יושב על כסאו בבית הלבן. הפעלת הלחץ על המצרים היא ריאלית וניתנת לביצוע צריך רק נחישות של הממשלה. צריך לזכור, כמו במקרים רבים אחרים, בסופו של דבר "הכול עניין של כסף.