|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

התניית שירות בשירות על-ידי תאגיד בנקאי

פרק חדשני ביותר מתוך הספר
"התניית שירות בשירות ע"י תאגיד בנקאי"
21/05/2001  |   אבי וינרוט   |   נאומים   |   תגובות


ה(2)(א) נטל הראיה ועדות הלקוח

2. נקודת המוצא של הפסיקה היתה, כי כאשר מועלית טענה בדבר התניית שירות בשירות מוטלת חובת ההוכחה על הלקוח, ועליו להביא ראיות פוזיטיביות כי הבנק אכן התנה שירות בשירות. כך למשל נקבע בעניין גרטנר:

נטל ההוכחה בענין התניית שירות בשירות מוטל על הלקוח - התובע, הטוען לקיומה, בבחינת המוציא מחברו (עליו הראיה). עליו להביא ראיות פוזיטיביות, כי הבנק אכן נקט פעולה מסויימת, שמחמתה נוצרה התנייה בין שירות ספציפי אחד למשנהו במועד מסויים. על הלקוח למסור פרטים בדבר נסיבות ההתנאה, מועדה, השירותים הספציפיים שהותנו זה בזה והגורם הספציפי בבנק האחראי להתנאה. כן יש צורך להראות קורלציה (התאמה) במועדים שבהם ניטלו השירותים השונים, היינו - הסמכה כרונולוגית בין שני השירותים וכן יחס מסויים בין ההיקפים הכספיים שלהם.

3. הלקוח נדרש לפרוש תשתית ראייתית רחבה ומפורטת ולהבהיר באופן ברור ומדויק את נסיבות ההתניה. כך למשל קבע בית המשפט בעניין משה קול, כי על התובע להתכבד ולהביא ראיות באשר למועדי פתיחת התוכניות, סכומי התוכניות, מצב החשבון בעת הפתיחה של כל תוכנית ותוכנית, מי היה הפקיד אשר כפה את פתיחת התוכנית, מה היה אופן הכפייה ומה היו נסיבותיה, ואם אין פירוט במידה הדרושה כיצד נכפו התוכניות על הלקוח, אלו איומים ולחצים הופעלו ועל-ידי מי בדיוק - לא יוכל הלקוח לזכות בתביעתו.
עם זאת יצוין, כי עדותו של הלקוח עצמו הוגדרה אף היא כראיה פוזיטיבית, אשר על בסיסה יכול בית המשפט לקבוע כי הייתה התנייה של שירות בשירות מצד הבנק. אדרבה, עדותו של הלקוח הוגדרה כנדבך ראייתי מרכזי מצדו, להוכחת הטענה בדבר התניית שירות בשירות. חשיבות רבה במיוחד הוקדשה למסירת גרסה מפורטת של הלקוח עת שהוגשה תביעה מצד הבנק בסדר דין מקוצר והלקוח הגיש בקשת רשות להתגונן הנסמכת על טענה בדבר התניית שירות בשירות.

ה(2)(ב) בקשת רשות להתגונן

4. בשלב של בקשת רשות להגן נבחנת ככלל קיומה של הגנה-לכאורית בלבד, ודי אם הלקוח יראה שאין המדובר בהגנת בדים כדי שבית המשפט לא ייתן נגדו פסק דין על הסף, ויידרש לבירור עובדתי של הדברים. בהתאם לכך מוצאים אנו כי כאשר הלקוח מעלה טענה בדבר התניית שירות בשירות מצד הבנק במסגרת של בקשת רשות להגן, די בכך, בצירוף הנסיבות האוביקטיביות הנלוות לעדות זו, כדי ללמד על קיומה של אפשרות הגנה לכאורית ללקוח, המצדיקה כשלעצמה מתן רשות להתגונן.
כך למשל, נקבע בעניין כובשי: "אין מחלוקת על עצם העובדה כי אכן נפתחו תוכניות חיסכון ואכן ניתן אשראי. בשלב זה של הבירור המשפטי אין בית המשפט יושב לבחון את הקשר או התלות שבין שני אלה. לצורכי רשות להגן די בקיומם של שני אלה בצירוף תצהיר הטוען לתלות ביניהם".

עם זאת קבע בית המשפט כי נחוצה עדות מפורטת של הלקוח אודות נסיבות ההתניה, מועדה, השירותים שהותנו זה בזה, הגורם בתאגיד הבנקאי שביצע את ההתניה, וכיו"ב פרטים בסיסיים. בלא תשתית עובדתית זו לא תסכון הטענה על התניית שירות בשירות - גם לצורך קבלת רשות להתגונן. כך קבע בית המשפט בעניין ברנס, למשל כי נתבע בבקשת רשות להתגונן חייב להקים בעצמו את התשתית העובדתית שעל בסיסה הוא מבקש לתקוף את החשבון, ואין הוא יכול לסמוך את טענותיו על עמדתם של יועצים משפטיים או כלכלנים. עליו לציין את סכום האשראי שביקש מן הבנק, את תוכניות החיסכון שנטל ומי כפה עליו את הדברים. בדומה לכך קבע בית המשפט בעניין שא-לי כי הלקוח לא ייענה לבקשת רשות להתגונן מפני תביעת הבנק שהוגשה בסדר דין מקוצר, מקום שבו הבקשה נסמכה רק על חוות דעת מומחה שבה נאמר "לדברי מנהלי החברה, כפה עליו הבנק לפתוח תוכניות חיסכון מרובות כתנאי למתן אשראי לחברה. בבדיקה שערכתי בחשבון הנ"ל אכן נמצאו פעולות רבות של חיובים וזיכויים שמקורם בתוכניות חיסכון...". בית המשפט ציין בהקשר זה: "הייתכן לראות באמירה סתמית זו משום הוכחה לכך, שהבנק כפה על המבקשים את פתיחת התוכניות, או כי התנה את מתן האשראי בפתיחתן?"

ה(2)(ג) מידת ההוכחה הדרושה

5. בהתאם לנקודת מוצא זו, המטילה על שכמו של הלקוח נטל ראייתי כבד, התעורר ספק בפסיקה שמא יש לקבוע כי מידת ההוכחה המוטלת על הלקוח תהא ברמה השקולה לזו המוטלת בהליך פלילי. בהקשר זה היה דרך הילוכה של הפסיקה כדלקמן:

א) הדין מכיר בשתי מידות הוכחה בסיסיות המוטלות על מי שמבקש לשכנע את בית המשפט בטענותיו. במישור הפלילי נדרשת הוכחה במידה של "למעלה מספק סביר", ובמישור האזרחי נדרשת מידת הוכחה של "הטיית מאזן ההסתברות".

מידות אלו אינן משקפות נוסחה מדעית, אך הן מבטאות את הצורך להוכיח עובדות ברמה של "קרוב לוודאי" במישור הפלילי וברמה של "מסתבר יותר" במישור האזרחי.

ב) סעיף 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) הקובע כי אסור על תאגיד בנקאי להתנות שירות בשירות, מצוי בפרק ב' לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). סעיף 10 לחוק זה מטיל עונש על מי ש"הפר הוראה מהוראות פרק ב'..." . נמצא כי התניית שירות בשירות היא מעשה שיש לו הן תוצאות אזרחיות והן תוצאות פליליות.

ג) מקום שבו מתעוררת במשפט אזרחי טענה כי צד מסוים עבר עברה פלילית, ונפקות השאלה היא העניין האזרחי הנמצא בדיון, הרי שקיימת גישה בפסיקה כי נדרשת רמת הוכחה המהווה דרגת ביניים בין מידת ההוכחה האזרחית המקובלת לבין מידת ההוכחה הפלילית. לעומת זאת, הגישה המקובלת בפסיקה היא כי קיימות רק שתי מידות הוכחה, אזרחית ופלילית, בלא דרגת ביניים. וכאשר מועלית במשפט אזרחי טענה בדבר קיומה של עוולה הכרוכה גם בסנקציות עונשיות, נדרשת מידת הוכחה אזרחית (של הטיית מאזן ההסתברות), אלא שכמות הראיות שתידרש תהא גבוהה יותר, לאור מהותו וחומרתו של הנושא.

ד) התעוררה על כן השאלה מהי מידת ההוכחה הנדרשת עת שמועלית טענה בדבר התניית שירות בשירות, לנוכח העובדה כי מדובר, כאמור, במעשה שיש בו עירוב בין תוצאות פליליות לבין תוצאות אזרחיות?
נציין להלן שני פסקי דין שדנו בנושא והגיעו לתוצאות שונות.

(1) בעניין ביבי קבע בית המשפט (כב' השופט גינת) כי מכיוון שמדובר בפעולה "המדביקה אופי פלילי לפעולות הבנק", הרי שיש לדרוש מהלקוח הטוען טענה זו "רמת הוכחה העולה על מאזן ההסתברויות הנוהג במשפט האזרחי".

(2) לעומת זאת, בעניין שיפור ובניין קבע כב' השופט י' שמעוני כדלקמן:

יש לציין כי לגבי רמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי בכל הנוגע לסעיפים המהווים גם עבירה פלילית, אין עמדה אחידה בין שופטי בית המשפט העליון, כאשר חלקם קובעים כי יש לדרוש רמת הוכחה גבוהה מזאת הנוהגת במשפט האזרחי וחלקם האחר גורס כי אין מקום ליצור קטגוריה שלישית העומדת בין רמת ההוכחה הפלילית לאזרחית.

לגבי סעיף 7 לחוק הבנקאות אני מקבל את גישתו של הד"ר ביין, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה כפי שהובעה בת.א. 1080/90 אשר 'נוטה אחרי כב' השופט ברק בע.א. 475/81 זיקרי נ' כלל שאליה הצטרף כב' השופט טירקל, כי אין מקום ליצירת קטגוריה שלישית העומדת בין רמת ההוכחה 'הפלילית' ורמת ההוכחה 'האזרחית'. עם זאת, כמות ההוכחה בתחום שתי הקטגוריות הקיימות עשויה להשתנות ממקרה למקרה לפי נסיבות העניין.
לעניין זה יש להוסיף, כי מדובר בעבירה שהיא מנהלתית באופייה וכי לעניין mala prohibita להבדיל מעבירות מסוג mala per se הנטייה ליצור קטגוריה שלישית כזו היא פחותה...

אותם שופטים שהביעו דעתם כאילו קיימת דרגת הוכחה גבוהה יותר, אמרו את הדברים בהקשר למעשים פליליים שיש להם אלמנט של אי מוסריות או קלון כגון מרמה... ולא לעניין עבירה מן הסוג שבפנינו'.
מכאן שדי לנתבעת 1 להראות על-פי מאזן הסתברויות את התקיימות סעיף 7 לחוק הבנקאות.

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה גישה זו בפסה"ד בעניין גרציאני, עת שכב' השופטת בייניש קבעה:
לקוח הטוען כי הייתה בפעולת הבנק כלפיו התניה של שירות בשירות, עליו הנטל להוכיח טענתו זו. לעניין מידת הנטל המוטל על הלקוח הנני בדעה כי ניתן להסתפק ברמת ההוכחה הנדרשת על-פי מאזן ההסתברויות, כבכל עניין אזרחי הבא בפני בית המשפט. טענת הגנה המתבססת על התניית שירות בשירות מייחסת לבנק עבירה פלילית, ויש הגורסים כי במקרים מסוג זה נדרשת מידת הוכחה "שלישית", המטילה על הטוען נטל גבוה יותר מהנטל האזרחי הרגיל, מעין דרגת ביניים בין שתי דרגות ההוכחה המקובלות, האזרחית והפלילית. כשלעצמי, איני נוטה להסכים לקיומה של מידת הוכחה מיוחדת לסוג מסוים של עניינים אזרחיים בשל אופיים החמור, המעין פלילי. אך מן הראוי לציין כי אף לפי אותה גישה, הגורסת קיומה של מידת "הוכחה שלישית", הוכחת התניית שירות בשירות אינה מסוג המקרים שבהם ראוי לדרוש רמת הוכחה מעבר להסתברות הרגילה במשפט אזרחי.

6. התלבטות זו שהתקיימה בפסיקה מלמדת כי טענתו של לקוח הטוען להתניית שירות בשירות נתפסת כטענה חמורה שלא בנקל תתקבל. גם בהנחה שרמת ההוכחה הנדרשת היא זו הנוהגת במשפט אזרחי, הרי שאין חולק כי כמות הראיות הנדרשת גבוהה יותר, לאור חומרתו של המעשה.

המשמעות המעשית של דרישה זו לכמות ראיות גבוהה התבטאה כאמור בקביעה שלא די בהוכחת העדר היגיון כלכלי בנטילת השירות על-ידי הלקוח, ונחוצה עדותו האמינה של הלקוח עצמו ביחס לנסיבות הספציפיות של ההתניה. בית המשפט ראה את העדר ההיגיון הכלכלי שבנטילת השירות הבנקאי הנוסף כראיה נסיבתית לקיומה של התניית שירות בשירות. אבל, ראיה נסיבתית זו יכולה רק לסייע לגרסתו של הלקוח - שהיא העיקר.
לא ניתן להשתית תביעה רק על עדות מומחה שיאתר קורלציה במועדים בין פתיחת תוכניות חיסכון לבין נטילת הלוואות, בלא שהלקוח עצמו ימסור גרסה לפיה אכן נבעה פתיחת תוכנית החיסכון מהתניה של הבנק.
העדר ההיגיון הכלכלי בפעילות הלקוח משמש בשלב זה של הפסיקה ראיה נסיבתית המסייעת לגרסתו של הלקוח ולהטיית מאזן ההסתברויות לטובתו. עם זאת, במרכז ניצבת גרסתו הסובייקטיבית של הלקוח הטוען כי הבנק התנה שירות בשירות שלא כדין. היה וגרסת הלקוח אינה אמינה בעיני בית המשפט, הרי שאין תקומה לטענת ההתניה, אף אם היא נסמכת בראיות אובייקטיביות.
דוגמא מובהקת לגישה זו הוא פסה"ד הנזכר של כב' השופטת ו' אלשיך בעניין שא לי, בו נקבע: "לאחר שלא ניתן לסמוך על דבריו של מר דויטש [הלקוח - א"ו] בעדותו בפני לעניין האילוץ בפתיחת תוכנית חיסכון - אין להסתפק כראיה לעניין זה, רק בעצם העובדה שתוכניות החיסכון נפתחו כאשר החברה היתה בחריגת יתר".

בעניין גרציאני הבהיר בית המשפט העליון בהקשר זה, כי בית המשפט ניזון מעדותו של הלקוח: "מותר לו גם להביא בגדר התרשמותו את יחסי התלות הקיימים בין הבנק לבין הלקוח הנזקק לשירותי הבנק. יחסים אלה הם בבחינת נתון המשמש כנקודת מוצא לאיסור שקבע המחוקק להתניית שירות בשירות. נתון זה מצוי ברקע הפירוש שנותן בית המשפט לנסיבות הקונקרטיות שהוכחו בפניו, אך אינו תחליף לראיות הישירות והנסיבתיות [ההדגשה שלי - א"ו]. בגדר הראיות הנסיבתיות רשאי בית המשפט להביא בחשבון את מידת התלות הקונקרטית של הלקוח בשירות שהוא נזקק לו, במיוחד כאשר מדובר בצורך בקבלת אשראי את מצב חשבונותיו של הלקוח, ובין היתר גם את הכדאיות הכלכלית של השירות האחר המוצע ללקוח".

7. כנגד גישה זו, המציבה במרכז ההליך הראייתי את הזווית הסובייקטיבית, מוצאים אנו גישה שונה לחלוטין, המציבה את הזווית האובייקטיבית במרכז ההליך הראייתי, כפי שנפרט ונראה להלן.

ה(3) המעבר לאמות מידה אובייקטיביות

8. סקרנו עד כה את נקודת המוצא. אך נראה כי בעניין זה חלה קפיצת מדרגה בפסיקה, והתחולל שינוי עת שהתקבלה גישה הגורסת כי מכיוון שיסודו של האיסור להתנות שירות בשירות בחובות אמון שחב הבנק ללקוח, הרי שיש לקבוע כי אם מוצג מצב שבו נוטל הלקוח שירות בלא כל היגיון כלכלי, במקביל לנטילת שירות חיוני ללקוח, והשירות האמור מניב רווח לבנק או לפקידיו - יש להעביר את נטל ההוכחה אל הבנק.

9. תופעה זו מוכרת בדיני הראיות, עת שהפסיקה יוצרת לעתים "חזקה שבעובדה", שמשמעה העלאה בדרגה של ראיה נסיבתית לרמה של חזקה, לאור ניסיון החיים המצטבר. משהוכרה ראיה נסיבתית כחזקה שבעובדה, שוב אין צורך בהוכחת ניסיון החיים שממנו צמחה כתנאי להקמתה.

כך אירע לכאורה גם בסוגיה דנא. משהסתבר כי הטענה בדבר התניית שירות בשירות הפכה לטענה שכיחה ורווחת, והתברר כי חובות האמון המוטלות על הבנק לא כובדו, והיחסים הבלתי שוויוניים השוררים בין הבנק ללקוח יצרו ניסיון אשר לעתים מזומנות אין פקידי הבנק אינם עומדים בו, קבעה הפסיקה כי העדר ההיגיון הכלכלי בנטילת השירות על-ידי הלקוח עבר מסטטוס של ראיה נסיבתית לסטטוס של חזקה שבעובדה. התוצאה של קביעת חזקה כאמור היא, כי משקלה של עדות הלקוח הטוען להתניית שירות בשירות נעשה שולי יחסית, ואילו העובדות האובייקטיביות מקבלות משנה תוקף. הגיעו דברים לידי כך, שבעניין עידן שירותי מכס ותעבורה נפסק: "עלי להתייחס לתקופה שאחרי 7.8.87, לגביה לא ניתנה רשות להתגונן בנימוק שהמערער לא ידע לפרט את תוכניות החיסכון כדבעי... אין משקל מכריע לזכרונו של המערער, אלא, המשקל יינתן לניתוח החשבונות כפי שנפרסו בתצהיר של המומחה".

10. נפרט להלן את ציוני הדרך בפסיקה שניתנה בעניין זה:

א) בעניין גולאר קבע כב' הנשיא זיילר, כי לאור העדר ההיגיון הכלכלי מצד הלקוח בפתיחת תוכנית חיסכון מכספי אשראי בנקאי, הרי שחל "כמעט" הכלל של "הדבר מדבר בעדו", ובלשונו:

לכל דבר עת, ואולם אין ולא יכול שיהיה ספק, שלא זו היתה העת לפי כל קנה מידה כלכלי הגיוני, להשקעה בתוכנית חיסכון ארוכת טווח. ביחוד כשמדובר במי שנכסים מצויים בידיו, נחוץ לו כסף להשלימם, ואם ירצה לחסוך, נוח לו שיחסוך בנכס ולא בכסף מוקפא.
בסיטואציה זו כמעט שיחול הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" במובן זה שאם יש שני צדדים לעסקה, כשלאחד מהם אין אספקט זה של העסקה כדאי, מן הסתם הוא כדאי למשנהו.

ב) הדברים עברו משלב ה"כמעט" לשלב המוחלט בפסה"ד של בית משפט השלום בעניין רדיו אלחוט, בו קבע בית המשפט:

הדבר מדבר בעד עצמו:

בשיטת המשפט הנהוגה בארץ מונח הכלל שנטל ההוכחה רובץ על התובע להוכיח את תביעתו. ס' 7 לחוק אינו קובע אחרת. על התובע להוכיח כי היתה התנאה. ואולם, במקרה זה על-פי הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" - עובר נטל השכנוע אל הנתבע, להוכיח כי לא כפה על התובעת את תוכניות החיסכון תמורת הגדלת מסגרת האשראי בחשבון שלה. במלים אחרות, על התובע להוכיח כי היתה התנאת שירות בשירות ואילו הנטל להוכחת העדר כפיה - עובר לנתבעת.

בית המשפט קבע אפוא כי בנסיבות שבהן הוכחה קורלציה בין השירותים הבנקאיים הרי שחל הכלל לפיו "הדבר מדבר בעדו" ונטל הראיה מוטל דווקא על הבנק להוכיח כי לא התנה שירות בשירות.

ג) פסק הדין בעניין רדיו אלחוט שניתן על-ידי בית משפט השלום קיבל משנה תוקף לאור פסיקת בית המשפט העליון (כב' השופט אנגלרד) בעניין בוני התיכון, בו מובאים דבריו הנ"ל של כב' הנשיא זיילר בעניין גולאר ומובהר כי לאור פירוט מכלול הנסיבות האובייקטיביות של פתיחת תוכניות החיסכון, לרבות העובדה שבכל המועדים שבהם נפתחו תוכניות החיסכון וגם במשך קיומן עמד חשבון החברה ביתרת חובה חריגה, ונגרם ללקוח נזק כלכלי ניכר, הרי ש"נסיבות אלה יוצרות חזקה עובדתית כי הופעל לחץ כלכלי על הלקוח באמצעות שירותי האשראי לחברה וזאת במטרה כי האחרונה תרכוש תוכניות חיסכון".

הנה כי כן, העדר ההיגיון הכלכלי שבפעולה הופך לחזקה עובדתית, המעבירה את נטל הראיה.

ד) לקביעה זו חשיבות רבה ונראה כי רק באמצעותה ניתן להבין את פסקו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין לניר.

באותו מקרה הובאה בפני בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, סיטואציה שבה קבע בית המשפט קמא קביעה עובדתית לפיה עדות הלקוח בדבר התניית שירות בשירות אינה אמינה.

אילו היה בית המשפט צועד בגישה שהייתה מקובלת בשלב הראשון של הפסיקה בעניין זה, הרי שבדומה לפסיקה הנזכרת בעניין שא לי, היה הדבר צריך להוביל לדחיית טענת הלקוח, שהרי בלא גרסה אמינה במישור הסובייקטיבי אודות התניית שירות בשירות - לא יועילו הסממנים האובייקטיביים. כך אכן ראתה את הדברים דעת המיעוט (כב' השופט ד"ר ע' מודריק) בעניין לניר.
ואולם, לאור ההתפתחות שחלה בפסיקה בעניין זה, קבעה דעת הרוב (כב' סגן הנשיא השופט טלגם):

בעניינינו קבע בית משפט קמא שגרסת המערערים בדבר קיומה של כפייה ספציפית אינה אמינה. בקביעה זו אין אנו כערכאת ערעור אמורים להתערב.

אלא שמכאן הסיק בית משפט קמא כפועל יוצא, כי לא התקיים כלל קשר בין השירותים הבנקאיים ששווקו, ועל בסיס זה קבע שכל אחד מהשירותים שווק בנפרד ללא כל תלות של שירות אחד במשנהו.

אולם, המסכת העובדתית, עליה אין מחלוקת בין הצדדים, דוקא מצביעה על קיומו של קשר דה-פקטו בין השירותים שהוצעו, שהרי אותו סכום שניתן כהלוואה לחברה הועבר במלואו ונסגר בתוכנית החיסכון סמוך לקבלתו, תוך שהוא מוסיף לשמש חלק ממערך הביטחונות לפירעון אותה הלוואה. אם לא די בכך, הרי הקשר בין השירותים מתהדק שעה שחלק ניכר מכספי תוכנית החיסכון חזר בדיעבד לחשבונה של החברה לאחר פירעון ההלוואה.

מן הנסיבות עולה מסקנה בדבר קיומה של קורלציה בין השירותים שסופקו למעשה במסגרתו של סל משותף מבחינה כרונולוגית, תוך קיומו של קשר הדוק ביותר בין השירותים.

כב' סגן הנשיא טלגם מצטט בנסיבות אלה את פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בוני התיכון, לפיו משהוכחו נסיבות אובייקטיביות המצביעות על התניית שירות בשירות, נוצרת חזקה עובדתית בדבר התניית שירות בשירות ונטל הראיה מועבר אל כתפי הבנק. ממילא, גם אם עדותו הסובייקטיבית של הלקוח אינה אמינה כשלעצמה, ובית המשפט קמא דחה אותה, הרי שבית המשפט של ערעור הסיק כי קיימת התניית שירות בשירות, מפני שהבנק מצדו לא הפריך את החזקה בדבר קיומה של ההתניה שנוצרה לאור הנסיבות האובייקטיביות שהוכחו.
בית המשפט הדגיש בעניין לניר:

בבואנו לעמוד על קיומה של כפייה, שאינה פרי מאורע ממוקד, יש לבחון קודם כללית את ההיגיון העסקי והכדאיות הכלכלית שבבסיס פעולת הלקוח, וזאת מכיוון שחוסר כדאיות כלכלית קיצונית תיצור חזקה, שרכישת השירותים לא נבעה ממפגש רצונות חופשיים, כי אם מקיומה של כפיה.

ה) בדומה לכך דחה בית המשפט בעניין בנק ערבי נ' עבדל כרים את טענת הבנק כי לכל לקוח שיקולים משלו וכי יייתכן שללקוח היו שיקולים כלכליים שבגינם היה מעוניין ללוות כספים בריבית גבוהה ולהשקיעם בריבית נמוכה. בית המשפט ציין בהקשר זה:
יש לייחס לכל לקוח התנהגות סבירה וכלכלית ואם יש לקוח שפועל אחרת, יש להוכיח (כלומר, על הבנק להוכיח, א"ו) שהוא חרג מהאופן בו פועלים אנשים סבירים".

בפנינו אפוא חזקה לטובת הלקוח, לפיה אם פתח תוכנית חיסכון בכספי אשראי בנקאי, שהריבית עליו גבוהה מזו המשולמת בגין תוכנית החיסכון, המדובר בהתניה של שירות בשירות מצד הבנק. אם מבקש הבנק לסתור חזקה זו - עליו הראיה.

ו) כמו כן, בעניין סופר פיינט קבע בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ד"ר נ' דנון), כי משהוכחו העובדות האובייקטיביות מוטל נטל הראיה על הבנק, וזאת תוך ציון העובדה כי הבנק חב חובות אמון כלפי הלקוח. ובלשון בית המשפט:

מנוסח הסעיף הנ"ל ומהראיות שהובאו בפני עולה, כי הבנק לא עמד בנטל הראיה שהוא לא כפה את רכישת תוכניות החיסכון וכי לא מדובר בהתניה אסורה. מאחר ועל פני הדברים אין בפעולת הבנק, החייב בנאמנות ללקוחו, כל היגיון כלכלי וכל קשר עסקי סביר בין תוכנית חיסכון למתן ההלוואה. תוכנית החיסכון איננה יכולה להוות בטחון לאשראי כאשר היא נובעת כולה מכספי הלואות נוספות שהבנק העמיד לנתבעים, ועפ"י הראיות עולה, כי הלוואה זו נעשתה ביוזמת הבנק לפחות בחלק מהתקופה.

11. הנה כי כן, בפנינו תפנית של ממש בפסיקה ומעבר בולט מאמות מידה סובייקטיביות, המציבות את עדות הלקוח במרכז, לאמות מידה אובייקטיביות, אשר בהתקיימן מועבר נטל ההוכחה אל כתפי הבנק. ההסבר לתפנית זו בפסיקה נעוץ בעובדה כי מדובר בנורמה שיסודה בחובות אמון המוטלות על הבנק כלפי הלקוח, ובנטייה הגוברת של הפסיקה להחמיר עם מי שמפר חובות אלו. העובדה כי מדובר בסיטואציה של יחסי תלות יוצרת הנחה לרעת הבנק, ומעבירה את נטל הראיה על כתפיו, ובלשון כב' סגן הנשיא השופט טלגם בעניין לניר:
מערכת היחסים המיוחדת שבין הבנק ללקוח מאופיינת בכך שכל רווח עודף, לו זוכה אחד הצדדים, נוצר למעשה על גבו של הצד האחר. מצב זה ידוע בלשון הכלכלנים כ"משחק סכום אפס" .(Zero-sum game) ובעניינינו בא הדבר לידי ביטוי כשהבנק מרוויח גם מהפצתן של תוכניות החיסכון המרעות את תנאי לקוחותיו, עובדה זו לבדה יש בה כדי להדליק נורה אדומה, בדבר קיומה של חזקת הכפייה.

12. הדברים חדים במיוחד בפסק הדין בעניין נחמני, ממנו עולה כי לא זו בלבד שעדות הלקוח נדחקת לקרן זווית לעומת הנסיבות האובייקטיביות, אלא שגם במקרה שבו הלקוח הסכים לנטילת השירות האחר, בלא כפייה מצד הבנק, הרי שבנסיבות העניין קמה עילה של התניית שירות בשירות מפני שהיה על הבנק לייעץ ללקוח להימנע מפעולה זו. כאן יש לא רק היפוך של נטל ראיה, אלא גם היפוך בהטלת האחריות למעשים שהלקוח הסכים להם, עת שלא היה מודע למשמעותן הכלכלית. בית המשפט (כב' השופט ע' דוויק) קבע באותו עניין:
עוד אני סבור כי בנתוני המקרה שבפני, מקום בו מדובר על לקוח שהינו צרכן אשראי קבוע, שחשבונו מצוי ביתרת חובה גבוהה כל העת, ויתרה זו גדלה והולכת - היתה חובה על הבנק להדריכו וליעץ לו דווקא להימנע מפתיחת תוכניות נוספות, קל וחומר תוכניות אשר היו כרוכות בנטילת הלוואות מן הבנק, עניין שמשמעותו המיידית היא הגדלה משמעותית של האשראי המועמד ללקוח המצוי ממילא בקשיים גדולים בשל גובה יתרות החובה שהוא חב לבנק...

לבנק יש חובת נאמנות כלפי לקוחו ובמסגרתה עליו לנהוג בלקוח בהגינות ובמקצועיות. אין ספק כי הבנק אינו יכול להיכנס לנעליו של הלקוח ולעשות דרך קבע את חשבונו, אף לא לתת לו יעוץ כלכלי רצוף ומסודר, אולם הוא בהחלט יכול ואף צריך להימנע מלעודדו או להמריצו לנקוט מהלכים שאין להם תכלית כלכלית סבירה, הם מזיקים ללקוח, אפילו מהלכים כאלה מפיקים פרי-הילולים לבנק. הכוונתו של נחמני למסלול של "השקעה" בתוכניות חיסכון כדרך ליצירת בטוחות על רקע מצב חשבונו בבנק, הינה עצה והכוונה בלתי-סבירים בעליל העולים, בנתוני המקרה הנדון, כדי הפרה הן של חובת הנאמנות והן של חובת הזהירות המוגברת שיש לבנק כלפיו. בכלל הכוונה זו, אני כולל את הפניות אליו ע"י עובדי הבנק או מנהלו בעניין זה, ואת העדרה של המלצה חד-משמעית, על-פיה ראוי שימנע מפתיחתן של תוכניות עד שירווח ועד שישתנה מצבו הכלכלי.

13. הנה כי כן, חובות הבנק העומדות בבסיס האיסור להתנות שירות בשירות נותנות את אותותיהן גם במישור הראייתי של נטל ההוכחה ומידתה, כאשר הנסיבות האובייקטיביות עוברות אל מרכז הדיון ומקימות חזקה עובדתית בדבר התניית שירות בשירות.
להלן נעמוד על החשיבות המעשית של קביעה זו, עת שנבחן במישור הפרקטי את הנסיבות האובייקטיביות היוצרות חזקת התניה, ונראה מהן עובדות אובייקטיביות אשר על בסיסן מגיעה הפסיקה למסקנה כי הוכחה התניית שירות בשירות.

פרק ה. נטל ההוכחה ומידתה


תאריך:  21/05/2001   |   עודכן:  21/05/2001
ד"ר אבי וינרוט, עו"ד
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
  • גרנט, הרמן, שוורץ וקלינגר משרד עורכי דין, ניו יורק.
16/05/2001  |  ריצ'רד הרמן*  |   נאומים
דוח קרן המטבע לשנת 2000; נמסר לפרסום ביום 14.5.01
דין וחשבון הוועדה מיום 12.3.2001;
הוגש לשר המשפטים מאיר שטרית ביום 7.5.2001
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il