הנשיא ברק מציע פרופורציות

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, מתכונן לפרישתו ב-2006, אז יעביר את השרביט לנשיא הנכנס (תהא זאת השופטת דורית בייניש או שופט אחר). לא, הוא לא יפתח משרד עורכי דין, וגם לא ישוב ללמד במשרה מלאה. כך לפחות הוא אומר עכשיו, בראיון מעניין לביטאון "הפקולטה".

ברק העניק ראיון נרחב לרונן פוליאק, שלומי וינברג ואילן יונס, מכותבי הביטאון. תשעה עמודים צפופים, שבהם התייחס לחלק ניכר מהבעיות העומדות על הפרק. בראיון הוא התייחס בהרחבה לתחושה הרווחת, כאילו מלאה הארץ שחיתות עד כדי קניית שלטון בכסף; הבהיר כי בניגוד למה שנאמר עליו הוא אינו חושב באמת שהכול שפיט. ראיון מרתק של אחד מגדולי המשפטנים בארץ, הבכיר שבהם כיום, ומי שהיה הראשון בישראל ש"נעץ" את ציפורניו בראש מדינה, בשרים ובנגיד בנק ישראל.

בחרנו להביא כאן את התייחסותו לכמה עניינים:
מה גרוע יותר - הטרור נגד ישראל או השחיתות השלטונית?

"קשה לי להחליט. ברור לי ששני הדברים פוגעים בדמוקרטיה. הראשון פוגע פגיעה פיזית ומשפיע מורלית ויש לו השלכות שרשרת, והתופעה השנייה קשה גם כן, כיוון שהיא משפיעה על המוסרות המרכיבות והשומרות על המשטר הדמוקרטי. קשה לומר פגיעתו של מי רעה יותר. יחד עם זאת, בעוד שהפגיעה הראשונה היא קיימת ולא שנויה במחלוקת, הידיעות על שחיתויות הן בגדר חשדות בלבד. אני באופן כללי לא חושב שהשחיתות השלטונית אצלנו כיום היא יותר חריפה מאשר היתה בעבר ומאשר היא בארצות אחרות".

עשבים שוטים או תרבות מושחתת מיסודה?

"אני לא יודע אם זה עשבים שוטים, ולא צריך לעבור מקיצוניות לקיצוניות. בכל הקשור לעבירת השוחד, למשל, אני לא חושב שהשוחד פשה ברשויות השלטון שלנו יותר מאשר הוא פשה בצרפת או בארצות הברית ואני לא חושב שהשחיתות השלטונית אצלנו היא יותר חריפה או יותר יסודית מאשר במדינות דמוקרטיות אחרות. אנחנו לא רק במקום טוב באמצע, אלא אפילו במקום טוב. אין זה אומר כמובן שאין חשש מכך, אבל צריך לשמור על פרופורציות".

קשר בין ראשי השלטון לאילי הון?

"אני לא מכיר מספיק מה קורה בשטח, אבל אני מאוד מבקש להזהיר מפני מעברים קיצוניים. אנחנו מתאפיינים במצבי רוח משתנים ובמסקנות חריפות. אמירות כמו שהאחרון יכבה את האור הן אמירות פזיזות. אם זה מה שהמבקר כתב [מבקר המדינה - י.י.], אז בוודאי שיש מקרים כאלה והם חמורים. אבל מכאן ועד המסקנה שבישראל קונים שלטון בכסף, המרחק גדול מאוד".

הכול שפיט?

"'הכול שפיט' לא אמרתי בשום פסק דין. אני גם לא מאמין בזה. יש סעיף בחוק החוזים שאומר שתחרויות של פרסים אינן שפיטות, אז איך אני אגיד שהכול שפיט? אני גם לא מאמין שהכול שפיט, אם כי אני מאמין שיש יותר שפיט מאשר לא שפיט. צריך להגביל את אי השפיטות למינימום ההכרחי. לגבי 'הציבור הנאור', התחיל בו השופט ויתקון, ואחר כך השופטים לנדוי ואגרנט, ואני המשכתי אחריהם. בעיניי, ציבור נאור ואדם סביר זה אותו דבר. זהו איזון נאות בין היחיד לחברה. לא היה שום צידוק לביקורת. אם המונח עצמו הוא מה שמפריע ולא התוכן שלו, אז אני מצטער על כך".

מה תעשה אחרי הפרישה?

"אני פורש ב-2006 ואני חושב שזה נכון ששופטים יפרשו בגיל 70. לא יהיה זה נכון להאריך את גיל הפרישה ל-75. כשהמסך יורד, צריך לרדת מהבמה. אני לא אפתח משרד עורכי דין, אני לא חושב גם שאתעסק בהוראה. כל עוד הראש עובד, אני מתכוון להמשיך במחקר המדעי, להוציא עוד ספרים ומאמרים בנושאים שבהם עסקתי.

אם אצליח לעשות זאת, אראה ברכה בעמלי. אין לי יותר שאיפות. עם פרישתי, יהיו מאחוריי 28 שנים בבית המשפט העליון, למעלה מ-30 שנים בתפקיד ציבורי. אשתדל בשנים הנותרות להשלים את מחקרי ולתרום בכך למדינת ישראל, בה אני רואה את התגשמות חלומי כציוני, בה חייתי מרבית חיי ובה אבקש למות".