השבוע עלה לכותרות שמו של ד"ר אייל ניר, מרצה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון. ציטוט מתוך עמוד הפייסבוק שלו שפורסם בכלי התקשורת בו הוא קורא לשבור את המפרקת לבני הנוער שהשתתפו בריקוד הדגלים בירושלים וקראו קריאות גנאי נגד הציבור הערבי עורר סערה ציבורית.
האמירה המזעזעת של ד"ר ניר שיש "לשבור את המפרקת" לפעילי הימין היא איננה אמירה חריגה למי שמכיר את המרצה לכימיה מבן-גוריון. ד"ר אייל ניר הוא אקטיביסט בולט בשורות השמאל הרדיקלי וחבר בקבוצת האנרכיסטים נגד הגדר. הוא פעיל מרכזי בתנועה הפועלת להחרים את מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית.
בדיקת עמוד הפייסבוק של ד"ר ניר מגלה כי מלבד שבירת מפרקות לפעילי ימין או, לבריונים כפי שטען, הוא אוחז בכמה וכמה עמדות שמאל קצוניות במיוחד.
כך למשל, ד"ר ניר מרבה לכנות את מדינת ישראל בתור "המפלצת הציונית שלא יודעת שובע". "יש להטיל על ישראל המופרעת סנקציות בינלאומיות, לחיבה לעמוד בחוק ובסטנדרטים הבינלאומיים ולפרקה מנשקה הגרעיני", הוא כותב בזעם. בתגובה לכתבה שעסקה בהתנחלויות כתב ד"ר ניר כי "כל המדינה היא ישוב שהוקם על חורבות ישוב ערבי".
ביטוי שד"ר ניר מרבה לחזור עליו בצורות שונות כלפי גופים ואישים שונים הוא מושג "גלוחי הראש". על-פי המרצה לכימיה, מדינת ישראל היא "מדינה גלוחת ראש", ולא רק היא, גם אנשי קבוצת "אם תרצו" זוכים לתואר המפוקפק. בפרץ של זעם על פעולה של משרד החוץ נגד פעילות הרשות הפלשתינית באו"ם כותב ניר "שתיחנק הנבלה הזו הקרויה 'מדינת ישראל'".
מלבד מדינת ישראל ומוסדות ציבור כמו צה"ל ומשטרת ישראל שזוכים לא אחת לכינויי גנאי כמו "גלוחי ראש, ו"קלגסים", מרבה ד"ר ניר להביע את זעמו על אישים בכירים בצמרת הביטחונית. ראש המוסד לשעבר,
מאיר דגן, לא זוכה לחמלה אצל ד"ר ניר ומכונה כ"רוצח קולוניאליסט". המפכ"ל
יוחנן דנינו מוגדר כ"זולל ערבים לעייפה". ואם זה לא מספיק אז המרצה מבן-גוריון שולח איום מעל עמוד הפייסבוק שלו לראש השב"כ לשעבר,
יובל דיסקין, ומזהירו: "אני אומר לראש השב"כ תיזהר, עוד תואשם בפשעי מלחמה, ונרדוף אותך עד להבאתך לדין. כבר היו דברים מעולם".
כניסת משפחות יהודיות לשיח ג'ראח ופינוי מבנים לא חוקיים של בדויים בדרום מוגדרים אליבא דד"ר ניר כ"טיהור אתני" שנעשה בחסות "בית המשפח העליון".
ד"ר ניר לא חס אף על הסופר האנגלי איאן מקיואן שהביע תמיכה נלהבת בנסיגה ישראלית מההתנחלויות. מקויאן עורר את זעמו של המרצה מבן-גוריון בכך שהסכים לקבל את "פרס ירושלים" ואף ללחוץ את ידו של
ניר ברקת ראש עיריית ירושלים. הכעס על מקיואן היה מצד שיתוף הפעולה עם מדינת ישראל ואי רצונו להחרימה. על כך אמר ד"ר ניר כי מקויאן הוא "שרלטן, אפס מאופס".
את המתנחלים, מאשים ד"ר ניר, בשפיכת דמים בכך שהם גורמים לפלשתינים לפגוע בהם. "אני מגנה את כל הפסיכופטים ששולחים את ילדיהם לשבת על אדמה שדודה בלב שטח כבוש התפוס בדיני מלחמה וכיבוש. ישראלי שלא קורא לפנות את ההורים המסכנים את ילדיהם עובר על לא תעמוד על דם רעיך. העובדה שישראלים רבים לא מגנים את ההתנחלות הזאת ועוד תומכים בה מעידה שישראלים רבים מעדיפים התפשטות טריטוריאלית על פני חיי ילדיהם. כך גם לגבי ילדי איתמר הנרצחים. בשביל רבים בישראל זו הזדמנות לרקוד על הדם ולגזול עוד אדמות. מהילדים לא אכפת", קובע ד"ר ניר.
