"'נחפוץ לגמול חסד עם אלה אשר נחשבו לחלשים בארץ, להפוך אותם למנהיגים וליורשים ולבסס את מעמדם'2.
עמנו הפלשתיני הגיבור במולדת ובתפוצה, אחינו האהובים במולדת הערבית האצילה, ידידינו בני החורין והנכבדים בעולם, תושבינו העומדים איתן במחנות הפליטים [הדוגלים] בעמידה האיתנה ובשיבה, בנינו ויוצאי חלצינו בבתי הכלא ובבתי המעצר, דורותינו העולים ב[מדרגות] האומץ והכבוד:
המזימה האימפריאליסטית הציונית הגדולה נגד אומתנו הערבית ומולדתנו פלשתין אשר החלה עם הועידה הציונית בשנת 1897 בבאזל שבשוויץ הגיעה לשיאה המקולל ב-15 במאי 1948. ביום מקולל זה הוקמה מדינת ישראל באמצעות כוח הנשק והקשר האימפריאליסטי על הריסות מולדתנו פלשתין. עמנו פוזר במולדתו, בגלות, בתפוצה ובמחנות הפליטים על-ידי מעשי טבח. האם העולם שכח והאם עמנו שכח את הטבח בדיר יאסין וקיביא ונחאלין ומעשי טבח אחרים שנעשו ב-1947, 1948 ואחריהם?
בשנת 1947 כפו הכוחות האימפריאליסטים ששלטו באותה תקופה באו"ם את חלוקת מולדתנו, פלשתין, לשתי מדינות: אחת פלשתינית ערבית ואחת ישראלית יהודית. אולם, מדינת פלשתין לא קמה ולא ראתה אור [יום] [וזאת] ללא התחשבות מינימלית בהחלטת הלגיטימיות הבינלאומית [הקשורה] בעמנו [והכוללת הקמת] מדינה עצמאית על אדמת פלשתין ההיסטורית.
עמנו הפלשתיני היה צריך להכריע בין שתי דרכים: בין היעלמות והימחקות לבין עמידה איתנה, התמודדות ודבקות בזכותו על מולדתו הנצחית, פלשתין. עמנו הפלשתיני, עם הגיבורים, לא היסס לבחור בדרך של עמידה בחזית המערכה על אדמת חזית המערכה אותה ברך אללה, כיוון התפילה הראשון והמקום השלישי בקדושתו, המקום אליו הגיע מחמד במסע הליל שלו ומקום הולדתו של ישו.
עמנו לא מסכים להשפלה, לזלזול, להכנעה, לציות, לשיעבוד ולאימפריאליזם במקומות הקדושים לנצרות ולאסלאם, באדמה ול[אימפריאליזם של ה]פרט משום שהוא עם מאמין ואציל ובדמו זורם דם של אמונה ושל כבוד, אהבת המולדת ואהבת האומה ככל שמתרחבת המזימה.
פלשתין היא המולדת שלנו, אדמת חזית המערכה והאדמה הקדושה, מולדתנו ומולדת אבותינו וסבינו, מולדת נכדינו ודורותינו הבאים. פלשתין היא המולדת שלנו. אין לה חלופה ואין לנו מולדת מלבדה. כל פליט פלשתיני מצפה ליום בו יחבק את המולדת וישיב לה את זהותה ואת כבודו של האזרח במולדתו פלשתין.
'אלה אשר הוצאו מבתיהם ללא זכות רק משום שאמרו: אלוהינו, אללה3.'
עמנו הפלשתיני העומד איתן באדמת חזית המערכה, אומתנו הערבית המהוללת,
אנחנו עם הגיבורים, עם [הדומה] לעוף החול. [העם הפלשתיני] הוא המספר החזק במשוואת המלחמה והשלום במזרח התיכון כיום, זהו מצבנו והאמת שלנו במאבק הממושך הזה אותו אנו מנהלים למען זכותנו על מולדתנו פלשתין.
יש שתהו בתחילה היכן הוא העם הפלשתיני. האם הם יעזו היום לשאול היכן הוא? האם יש מי שיאמר כיום על עמנו שהמבוגרים מתים והצעירים שוכחים? ומה יש להם לומר על הפרש [פארס] הפלשתיני, פארס עודה, הילד אשר התגרה בטנק בעזרת אבן ונפל כשהיד למען המקומות הקדושים, המולדת והחירות?
האמת הפלשתינית זועקת, כיום, וברורה כשמש בעולם כולו ואף אחד לא יוסיף להתנכר לה ולהתעלם ממנה משום שפארס עודה אמר את הדברים שלכל פלשתיני [יש לומר] לפני שנפל כשהיד מאש הטנק הישראלי: 'או [שנשיג]מולדת, חירות ועצמאות או [שנלך בדרך] השהאדה למען אללה, המולדת והכבוד'.
במשך חמישים וחמש השנים שחלפו נפלו שהידים ופצועים למען חירות המולדת ושיבת בניה. היום ספונים בבתי הכלא ובבתי המעצר של הכיבוש אלפי פלשתינים ופלשתיניות משום שהם אינם מסכימים לכיבוש ולרדיפה ונחושים [להשיג את] החירות והעצמאות. להם הברכה ולהם ההבטחה והשבועה כי חירותם והצלתם הן דאגתנו הגדולה ביותר ומטרתנו הנעלה. החירות שלהם היא החירות של המולדת.
בערי פלשתין, במחנות הפליטים שלה, ביישוביה ובכפריה, מישוריה, הריה, חורשותיה וחופיה נפלו בשנתיים האחרונות יותר מ-70,000 שהידים ופצועים כשהם מגנים על חירותה ועצמאותה של המולדת ועל מקומותיה הקדושים לאסלאם ולנצרות. להם הברכה והגדולה. הם נמנים על השהידים ועל הצדיקים שהם הידידים הטובים ביותר [לשהידים] אשר משביחים [את האדמה] בדמם למען העצמאות והחירות והקמת מדינת פלשתין העצמאית שבירתה ירושלים בעזרת אללה, הם 'יכנסו למסגד כפי שנכנסו אליו בפעם הראשונה4' 'אללה לא יפר את הבטחתו5.'
באמצעות הקרבות שלנו, הקרבותינו, אחדותנו הלאומית ונחישותנו כפה עמנו את עצמו ואת סוגייתו על משוואת המזרח התיכון ועל כל הנסיונות למחוק אותו, להעלים אותו או להפוך אותו לעם המפוזר בפזורה בגולה ובמחנות הפליטים. האמת הפוליטית שאין עליה חולק היום היא כי המלחמה תפרוץ בפלשתין והשלום יחל מפלשתין, המדינה הפלשתינית העצמאית שבירתה ירושלים.
הצהרנו בעבר כי אופציית השלום, שלום האמיצים, עליו חתמנו עם שותפינו יצחק רבין ז"ל היא האופציה האסטרטגית שלנו. אולם, הכוח העריץ והמזימה הכבירה דחתה ועודנה דוחה את האופציה שלנו למען שלום צודק, נצחי וכולל בפלשתין, בסוריה, בלבנון ובאזור כולו בהתאם ללגיטימיות הבינלאומית ולהחלטותיה: 242, 338, 425, 194, 1397 והחלטות והסכמים נוספים כשהאחרון מביניהם הוא 'מפת הדרכים'.
מי שחושב ששלום מזויף יכול להונות את עמנו הוזה. לא יהיה שלום ללא נסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים הפלשתינים והערביים לקווי הארבעה ביוני. כמו כן, ההתנחלויות הבלתי חוקיות אשר גוזלות את אדמתנו, אומתנו וחירותנו צריכות לחדול מלהתקיים. אין מנוס מכך שהמתנחלים יעזבו את אדמתנו הפלשתינית. השלום אינו יכול להתגשם והביטחון אינו יכול להימשך בצל הכיבוש וההתנחלויות.
אנו תומכים בשלום צודק, נצחי וכולל, שלום האמיצים תמורת נסיגה מלאה מאדמתנו הפלשתינית והערבית. זהו העיקרון אותו אישרה הפסגה הערבית על פי יוזמתו של האמיר עבדאללה, יורש העצר הסעודי, זהו הבסיס לעקרון של ועידת מדריד לשלום, [ועידת] וושינגטון ו[ועידת] קהיר, [וועידות] שרם אל-שיח', טאבה, ווי ריבר, פריס ו[ועידות] אחרות. [עקרון זה הוא] שטחים תמורת שלום.
בשעה שהמזימה מתרחבת וקושרי הקשר נגדנו ונגד האזור כולו מתרבים אני קורא לעמנו ולאומתנו הערבית האצילה לאחד את השורות למען השבת השטחים הכבושים שלנו, למען חירותנו והגנתנו על המקומות הקדושים לנצרות ולאסלאם באדמה המבורכת. [אני קורא לעמנו ולאומתנו] לעמוד מול הסערה הזו שחולפת על פני כולנו באזור. אנחנו ננצח בעזרתו של אללה.
אחיותי ואחיי הגיבורים, אני קורא לכם, כולם, ל[היות כפופים] למשמעת לאומית, לכבד את המשטר הכללי ואת הסולידריות החברתית [לפיה] בעלי האמצעים יגישו עזרה לנזקקים. אנחנו [נמצאים] על ספינת החירות דבקים בסולידריות ומאוחדים. זהו מקור כוח ורוממות לעמנו מול קושר הקשר היהיר ביותר ומכונת המלחמה וההרס שברשותו.
אני מברך את כולכם ולוחץ את ידו של כל אחד מכם, כל אישה, זקן ילד או ילדה ואומר לכם: המולדת הזו, המקומות הקדושים לנצרות ולאסלאם, ירושלים וערים קדושות נוספות, כפרינו ומחנות הפליטים שלנו הם כולם פקדון על צווארנו. אני מורה לכם לשמור על הפקדון הזה ולהגן עליו בדם ובנפש.
'המתן בסבלנות. הייה סובלני רק כלפי אללה, אל תתעצב עליהם ואל יצר לך על מה שהם זוממים6.'
