מצוקת הדיור הקשה של הסטודנטים הולידה לא רק מגורים במאהל. מסתבר שיש מהם המוצאים את משכנם הקבוע ב...אוטובוס נטוש, שהפך מכלי-רכב ציבורי לבית פרטי. בדומה לצוענים של אירופה, מוצאים בו תלמידי האקדמיה הישראלים פתרון חלופי לארבעה קירות, שאותם אין ביכולתם לממן.
צבי קדוש (34), למשל, מצא אוטובוס כזה באחד השדות שבין הרצליה לכפר שמריהו. כבר מחצית השנה שהוא מתגורר בו בגפו. צבי, שזה מקרוב סיים את לימודיו האקדמאיים, התגורר עד לתחילת השנה האזרחית בבית הוריו שבבני-ברק. הם היו אלה שדאגו לממן אותו בתקופת לימודיו, שילמו את שכר הלימוד ודאגו לכל מחסורו הכלכלי.
עכשיו גמר צבי אומר לעמוד ברשות עצמו ולא לנצל עוד את טוב-ליבם של ההורים. הוא מתפרנס, בינתיים, מעבודות מזדמנות ואת עיתותיו הפנויות הוא עושה באוטובוס הישן, שהיה בעבר בבעלותה של חברה פרטית. בידי הזהב שלו הרכיב לאוטובוס דלתות וחלונות, לאחר שמצא אותו פרוץ לכל רוח. באמצעות וילון הוא גם פיצל אותו לחדר-שינה ולמטבח זעיר. על הכיריים, שרכש מחבר, הוא מבשל את ארוחותיו הצנועות ומסב לאכול אותן סביב שולחן-עץ קטנטן, שאותו מצא זרוק ברחוב, ביחד עם כסא מסוגנן. יש לו גם מיטת-סוכנות מימים עברו, שבה הוא מבלה את לילותיו.
אכסניה נאה
גורלו של עופר בכר (28), מתל אביב, לא שפר יותר. גם הוא מצא את משכנו על גלגלים, באוטובוס לשעבר של קואופרטיב ציבורי. מזלו שיחק לו שהגיע אליו בזכות היותו בן לנהג ותיק מן הקואופרטיב, שזה מקרוב יצא לגמלאות. את האוטובוס, מסתבר, קיבל האב כמתנת-פרידה. עופר לומד, עדיין, באוניברסיטה ומתכונן, לדבריו, להמשיך ולגור באוטובוס לפחות עד סיום לימודיו בשנה הבאה. זהו התחליף שלו למגורים בשכר-דירה, שאין בידיו לממן.
מסתבר שיש גם זוגות של סטודנטים נשואים, שמצאו את משכנם באוטובוס ישן. כאלה הם חדווה וגיא, מרעננה, המבקשים להישאר בעילום-שם משפחתם מחמת עינא בישא. השניים לומדים באחת המכללות שבאזור השרון, ומאחר שזה מקרוב נישאו, אין להם אמצעי כלשהו למימון מגורים.
לא מכבר עלו חדווה וגיא ארצה מאחת מארצות המצוקה. אין להם שאר-בשר, לא בארץ ולא מעבר לים. חדווה היא זו שמבשלת באוטובוס, וגיא, המתפרנס כנגר, הצליח להפוך את הגרוטאה על גלגלים לאכסניה נאה, שאינה מביישת את בעליה.
