בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משרד החוץ: "כאן לא עובדים"
|
האם אתר Ynet הפך "למסבירן הלאומי" של ישראל? ● במקום פרסום מסמכי הסברה, מסרים, תמונות ונתונים, בוחרים באתר משרד החוץ לסכם את האירועים הביטחוניים בכתבות שנלקחו מאתר Ynet באנגלית ● נחזור ונדגיש: התעלמות מחידלון ההסברה הישראלי - משמעותה פגיעה בביטחון הלאומי שלנו
|
לא מתקנת את הכשלים. שרת החוץ לבני
|
|
|
|
נכשלנו, נכשלנו. נכשלנו!
|
יוסי עבדי
|
בעזה עלטה, החמאס חוגג ניצחון נוסף, ובישראל שותקים * נראה שהחשיכה האמיתית אינה בדרום, כי אם במשרדי ההסברה של מדינת ישראל * האם צה"ל באמת הצליח להסביר לעולם את עמדתו? ומה בדיוק עשה משרד החוץ? * חברים יקרים, משהו פה רקוב
|
לרשימה המלאה
|
|
|
הפיגוע בדימונה: התנהלות ההסברה
|
יוסי עבדי
|
הפיגוע בדימונה מוכיח פעם נוספת: לישראל אין הסברה * משרד החוץ אינו מפרסם תמונות מהאסון, ושוכח לציין אלו ארגונים נטלו אחריות לפיגוע * באתר צה"ל אומנם יש ידיעה, אבל אין מסרים הסברתיים * כולם, אגב, שכחו לציין דבר אחד: השנה היה רק פיגוע התאבדות אחד, כי כוחות הביטחון ממשיכים לפעול ולסכל
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
חברים יקרים, פה לא צריך להמתין לוועדת וינוגרד השנייה. העובדות מדברות בעד עצמן. משרד החוץ מפקיר את זירת ההסברה בעולם, ובכך ממשיך ופוגע בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אתר משרד החוץ, אשר אמור להוות פתח אינפורמטיבי מרכזי לאלפי עיתונאים ברשת, אינו מעודכן, דל בנתונים אקטואליים, ולמעשה, נראה כי הוא יצא לנופש פעיל - מבחירה. רבות כתבתי כאן אודות חוסר התפקוד של אגף ההסברה, על התעלמותה של שרת החוץ מהתופעה המדאיגה, על הצורך בגוף הסברה לאומי, וכן על ההתעלמות מהאינטרנט ככלי הסברה מרכזי. אך הפעם, נדמה כי משרד החוץ שובר שיא חדש של עצמו. שימו לב לרמת התפוקה של אתר האינטרנט ההסברתי בתאריך: 7 בפברואר 2008, יום אשר היה גדוש באירועים ביטחוניים-מדיניים חשובים, הראויים לתגובה הסברתית הולמת. אז הנה לכם, דוגמה נוספת לחידלון. להלן עיקרי האירועים: יום חמישי 1. צמצום אסקפת החשמל לרצועת עזה, בעקבות התוכנית שאושרה בידי סגן שר הביטחון, מתן וילנאי. להזכירכם, החטלתה של ישראל זכתה באחרונה לביקורת נוקבת במיוחד. 2. המשך ירי קסאמים לעבר שטח ישראל. 3. התבטאותו של שר הביטחון, אהוד ברק, ביחס לירי הפלשתיני: "אם יימשך ירי הקסאמים מעזה - נגביר ונגביר עוד את פעילותנו, ואת הפגיעות בצד השני. עד שנביא לפתרון". 4. הותר לפרסום כי לפני כשלושה שבועות תפסו כוחות צה"ל, בשיתוף המנהל האזרחי ומשטרת ישראל, משאית ובה 800 ק"ג של אשלגן חנקתי המשמש לייצור חומר נפץ ורקטות קסאם. הכוחות לכדו את המשאית במעבר אליהו, מדרום לקלקיליה. 5. דווח כי פעילים פלשתינים בעזה 'מתרברבים' על כך שלאחרונה הגדילו באופן ניכר את מאגר הנשק, בעקבות פריצת מעבר הגבול ברפיח. בחמאס התגאו: עלות פיגוע ההתאבדות בדימונה - רק 50 שקל עבור ההסעות. 6. צה"ל חושף בורות לשיגור תת-קרקעי של רקטות קסאם. להלן: התגובה ההסברתית הנה כי כן, נראה כי לא היה משעמם היום. כל אחד מן האירועים הללו, יכול וצריך היה להיות מטופל ברמה ההסברתית, תוך חידוד המסרים הרלוונטים בתקשורת הזרה. מכאן, ראוי שנפנה לתוצרים של אתר משרד החוץ, 7 בפברואר 2008: 1. כתבות מאתר Ynet: גורמי ההסברה במשרד החוץ החליטו להפוך את אתר החדשות של Ynet, למפיק תוצרי ההסברה המרכזי: שתי כתבות ראשיות מפנות לדיווח מהאתר הישראלי באנגלית. משמעויות: קשה שלא לתהות מדוע נדרש משרד החוץ להסתמך על אתר החדשות Ynet. האם Ynet הוא עתה המסבירן הלאומי? האם כתבי האתר אמורים לשרת את האינטרסים של ההסברה הישראלית? מדוע כל כך קשה לאנשי ההסברה של משרד החוץ, אשר זוכים למשכורות נכבדות ופנסיות ראויות, לפרסם הודעות משולחנם שלהם, כאלה אשר כוללות מסרים הסברתיים ברורים? מה אנו משדרים בכך כלפי מעצבי דעת הקהל בעולם? שמשרד החוץ אינו יכול לייצר מסמך הסברתי פשוט בעצמו, ונאלץ להסתמך על אתר תקשורת ישראלי? זה הרי אבסורד. אם הם אינם מסוגלים לייצר הסברה, תהיו נא הוגנים, חברי המשרד, ותאמרו לציבור: "אנו לא מסוגלים". תעבירו את האחריות לגורם אחר. אבל תעשו משהו. 2. אתר משרד החוץ מדווח אומנם על ירי הקסאמים, אך מתעלם מפיגועי הירי הנמשכים. באתר אין מפות המתארות את מיקומי הירי או נפילות הקסאם. משמעויות: משרד החוץ אינו מייחס חשיבות "הסברתית" על כך שהאיום מעזה אינו רק בדמות ירי מהאוויר; אחרי הכל, ישנה מידי יום פעילות חבלנית שוטפת, ולא רק מצד חמאס, של ירי לעבר ישובים ישראלים, כשהמטרה אחת היא: לרצוח ישראלים. 3. למרות שהתרענו וכתבנו: טרם ישנה התייחסות לכך שחמאס נטל אחריות לפיגוע בדימונה. 4. אין התייחסות ללכידת משאית התופת. אגב כך, ראוי להדגיש: ב-20 לינואר 2008 כתבנו כאן על מחדל דומה: הפלשתינים ניסו להחדיר לשטחים חומרי נפץ במסווה של "ציוד הומאניטארי", תוך ניצול ציני של נקודות המעבר. התגובה: משרד החוץ מתעלם מהאירוע ואינו מנצלו הסברתית. 5. אין כל מסרים הסברתיים אודות צמצום החשמל לרצועה. 6. אין כל התייחסות להתרברבות פעילי החמאס, ביחס להגדלת מאגר הנשק להוצאת פיגועי התאבדות. במילים אחרות: שוב - פספוס הזדמנויות הסברתיות רבות.
|
את האנקדוטה הקומית מספק היום דווקא אתר דובר צה"ל, אשר על-רקע כל האירועים בחר כותרת מיוחדת, יצירתית והסברתית במיוחד: לא ירי הקסאמים על שדרות, לא פיגועי הטרור, לא המצב הביטחוני בגבול סיני, לא משאית התופת שנלכדה, לא צמצום החשמל בעזה. אתר צה"ל מצא לנכון, לא תאמינו, לפרסם בכותרתו הראשית (באתר בעברית ובאנגלית), ידיעה אודות פיתוח "גאוני" של רס"ר בחיל האוויר, אשר המציא מכונה המסוגלת לדחוס 12 פחיות שמן לנפח של פחית אחת בלבד. לסיכום: הנה לכם, חברים יקרים, הסברה ישראלית במיטבה. פחיות, כך נראה, חשובות יותר מהסברת פעילות צה"ל בדעת הקהל הבינלאומית. הפנינו שאילתא בעניין זה לדובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו. בדובר צה"ל הגיבו לדברים, וטענו כי סוגיית החשמל ברצועה "שייכת למשרד הביטחון", ומכאן ש"אין צה"ל מדברר אותה". ואולם, "מכונת הפחיות" דחקה מן הכותרות לא רק התייחסות לצמצום החשמל, אלא גם כתבות על המשך הירי, על משאיות התופת שנלכדו, ועל גילוי מנהרות לשיגור רקטות קסאם, כך שסדר העדיפויות ההסברתי בצה"ל, בכל זאת, ועם כל הכבוד הראוי לטכנולוגיית הפחיות, נראה אפוא תמוה בעליל. ונקודה למחשבה: אם אנחנו כבר מדברים על "פטנט הפחיות", ואם כבר אתם דחוסים פחיות ומצמצמים נפח, ראוי לשקול לשלוח את התוצר למחזור פעיל של מתכות, במקום סתם להסתפק בהעברת הפסולת לרמת חובב, כלשונכם. רשימת עשרות מפעלים העוסקים במחזור, נמצאת אגב, באתר המשרד להגנת הסביבה. לשירותכם.
|
גברתי שרת החוץ, ציפי ליבני. רק אתמול (יום ד', 6.2.08) הדגשת כי "קיים פער בין דימויה של ישראל לבין ערכיה ומה שהיא באמת, לא רק כמדינה כי אם גם כחברה". אם כן, מה בדיוק עושה משרד החוץ כדי לטפל בנושא? האם התעלמות מהאינטרנט ככלי הסברה בעידן המודרני, היא הדרך לשנות מציאות כואבת? "פערי תדמית", כלשונך, הרי משמעותם "בעיה". ובבעיות –צריך לטפל. מדוע אינכם לומדים מארגוני הטרור, כדוגמת חמאס, חיזבאללה ואל-קאעידה, ומנצלים את הרשת ככלי להפצת מסרים, תמונות, ונתונים? טפלו נא בבעיה.
|
|
הפחיות בכותרת ראשית באתר דובר צה"ל שנמנע מלדווח על ההתפתחויות הביטחוניות בגזרת הדרום
|
|
|
|
תאריך:
|
08/02/2008
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2008
|
|
יוסי עבדי
|
משרד החוץ: "כאן לא עובדים"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישראל ציוני
|
8/02/08 12:22
|
|
2
|
|
ע. סובול
|
8/02/08 12:24
|
|
3
|
|
אזרחון
|
8/02/08 12:54
|
|
4
|
|
Elkrief
|
8/02/08 15:52
|
|
5
|
|
עץ
|
8/02/08 16:20
|
|
6
|
|
מושחת ה-IP
|
8/02/08 16:52
|
|
7
|
|
אישים במשה"ח
|
8/02/08 17:28
|
|
אתחיל מנקודת מוצא: כל אדם, אפילו הוא שופט או פרופסור, לוקח איתו בבוקר לעבודה, את השקפתו האידיאולוגית/פוליטית והעדפותיו הפרסונאליות. בעניין הזה, אני לא זקוק לחיזוקים מפרופ' קרמניצר שאמר לאורית לביא-נשיאל: "אני חושב שאין היגיון להפריד בין דעתו הפרטית של דרור, לבין דעתו כחבר וועדה. אני לא חושב שיש אדם שמסוגל בעצמו לעשות את ההפרדה הזו" (חדשות ערוץ הכנסת / 6.2.08).
|
|
|
מהפכת האינטרנט והמידע שינתה לדורות את דפוסי התקשורת המודרנית. האינטרנט הפך לכלי מרכזי להתעדכנות בהתפתחויות, לאיסוף מידע, לגיבוש דעה, להפצת מידע, לניהול דיונים, ליצירת קשרים חברתיים ולצפייה בתכני אודיו ווידיאו. כל אמצעי התקשורת ה"ישנים" - העיתונות, הרדיו והטלוויזיה - נכנעו למהפכה החדשה, וכולם עושים בה שימוש על-מנת להגיע לקהלי היעד ולספק להם את התוצרים המבוקשים. כך גם בעולם הכלכלי וברשתות החברתיות. הכלל הוא - אני באינטרנט משמע אני קיים.
|
|
|
די מקובל בשיח האנושי לתאר תכונות אנושיות בעזרת דימוי למתכות שונות. יש לב אבן ויש לב זהב. יש איש הפלדה ויש נחוש כנחושת ואלה רק דוגמאות. כמובן, דימויים אלו אינם המצאה של העברית החדשה. הנה למשל העיקשות היהודית המפורסמת (ישעיהו מ"ח): [ד] מִדַּעְתִּי, כִּי קָשֶׁה אָתָּה; וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ, וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה. ובמיכה (ד') בכיוון חיובי, עוצמתם של יהודים ביחס לאויביהם: [יג] קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת-צִיּוֹן, כִּי-קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה, וַהֲדִקּוֹת, עַמִּים רַבִּים; וְהַחֲרַמְתִּי לַה' בִּצְעָם, וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ.
|
|
|
כרעם ביום בהיר החלו להגיע גלי הדף הפיצוץ לחלונות המרכז הרב נכותי-דימונה, אותו אני מנהל. הבנתי מיד שקרה דבר ויצאתי לכיוון המרכז המסחרי הרחוק מאתנו כ-100 מטרים. הגברתי את צעדיי וראיתי את התקהלות הדימונאים בזירת האירוע. הגעתי לזירה וחשכו עיניי מהמראות הקשים לתיאור, כאב עז מפלח את ליבך, אתה עומד אל מול הזוועה, הראש ממאן לקלוט, לתרגם, להבין, אתה כאזרח עומד ובוהה בפיגוע טרור פונדמנטליסטי חזירי במרכז החיים של עיר שלווה, העיר דימונה שהתפתחה ומשגשגת בלב המדבר.
|
|
|
בניגוד לגישה הרווחת הרואה במאבקו של שר המשפטים דניאל פרידמן בסמכויות בית המשפט העליון ונשיאתו "הפיכת נגד", הבאה לסכל את הישגי "המהפכה החוקתית" שהנהיג הנשיא לשעבר ברק, מציע המאמר לראות בכך מהלכים משלימים של התאמת מערכת המשפט לשלבים שונים של משטר ההפרטה הישראלי. הטענה העיקרית של המאמר היא כי "המהפכה החוקתית" התאימה את מערכת המשפט להנחותיו של "השלב המגזרי" של משטר ההפרטה בשנות השמונים והתשעים, ואילו "הפיכת הנגד" מתאימה אותו ל"שלב האוליגרכי", זה של "שלטון ההון" המתחולל מאז ראשית המאה ה-21.
|
|
|
|