בעל המסרב מזה עשר שנים לתת לאשתו גט, ישלם לה פיצוי של 680,000 שקל. הבסיס לפיצוי הוא 200,000 שקל לשנה, מאז קבע סופית בית הדין הרבני בשנת 2009 שעל בני הזוג להתגרש. כך קבעה (17.8.11) שופטת בית המשפט למשפחה בראשון לציון,
אסתר שטיין.
בית הדין הרבני אומנם חייב את הבעל לתת גט ואף הטיל עליו עיצומים בשל סירובו, אך נמנע עד כה מלכפות הגט. בית הדין הרבני הגדול דרש, כתנאי לאכיפת הגט, שהאישה תסיר את התביעה הכספית שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה. בכך נמשך הקו שנחשף ב-News1, ולפיו בית הדין מעכב גיטין במסגרת מאבקו נגד כרסום סמכויותיו בידי בית המשפט למשפחה.
האישה ביקשה לחייב את הבעל בפיצוי של 200,000 שקל לשנה החל משנת 2000, שנה לאחר שהחל הקרע בין בני הזוג. השניים נישאו ב-1983 ולהם שישה ילדים, שניים מהם קטינים. שטיין קבעה, כי הבעל מעלה תירוצים שונים ומשונים כדי להימנע ממתן הגט, וברור שהוא משתמש בגט ככלי להוצאת ויתורים כספיים מן האישה. יתרה מזאת: כאשר האישה מסכימה לדרישה זו או אחרת, מעלה הבעל דרישה חדשה.
שטיין קיבלה את התביעה בנימוק של פגיעה בזכויות האישה על-פי חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו ועל-פי עילת רשלנות מצידו של הבעל. לעומת זאת, נדחו הטענות לכליאת שווא, אלימות במשפחה, הפרת הוראת בית הדין הרבני ועוד. כמו-כן, נדחתה התביעה למתן פיצוי מאז שנת 2000, שכן אין כל הוכחה שבמועד זה ביקשה האישה להתגרש. רשלנותו של הבעל, קבעה שטיין, החלה כאשר בית הדין חייב אותו לתת גט - דהיינו בשנת 2009.
האישה תקבל גם פיצוי מוגבר בסך 50,000 שקל (מחצית מהסכום שתבעה בסעיף זה) וכן הוצאות בסך 5,000 שקל. פסק הדין אינו מתייחס כמובן לפיצוי בגין המשך ההפרה, אם תהיה, אך סביר להניח שבית המשפט ישוב ויקבע פיצויים גבוהים אם הבעל יעמוד בסירובו.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
