המדינה רשאית להטיל על עבריין מין מגבלות בנוגע לנסיעתו בתחבורה ציבורית לאחר שחרורו. כך קובע (יום ה', 8.12.11) שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל.
אדם הורשע בביצוע עבירות מין בילדות ונדון לחמש שנות מאסר. לקראת שחרורו נקבע, כי מסוכנותו המינית גבוהה ולכן התקבלה בקשת המדינה להטיל עליו צו מעקב ופיקוח למשך ארבע שנים. בפגישה עם מעריך המסוכנות הודה העבריין, כי הוא חש בדחף להתחכך בנשים - ולא בילדות - בנוסעו באוטובוס. לפיכך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, כי העבריין יוכל לנסוע בתחבורה הציבורית רק בליווי אדם מבוגר, וזאת למשך חצי שנה עד הדיון שיתקיים במאי 2012.
העבריין ערער לבית המשפט העליון בטענה, כי חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין מאפשר להגביל אותו בנהיגה ברכב אך לא בנסיעה בתחבורה ציבורית. המדינה טענה, כי החוק מאפשר להטיל מגבלות ב"מקומות מסוימים" וכי האוטובוס נכנס להגדרת "מקום". לדברי המדינה, ההגבלה עולה בקנה אחד עם מטרת החוק, והיא מוצדקת במיוחד כאשר העבריין עצמו מודה שיש לו דחף לבצע עבירות בהיותו באוטובוס.
הנדל קיבל עקרונית את עמדת המדינה באומרו, כי הן מבחינה לשונית והן מבחינה משפטית - אוטובוס הוא "מקום". לדבריו, "לבית המשפט הסמכות בדין על-פי חוק ההגנה על הציבור, להטיל על עבריין מין תנאי המגביל את השימוש בתחבורה ציבורית", אם הוא סבור "שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת". הנדל אומר, כי החלטת המחוזי לאפשר לעבריין לנסוע באוטובוס בלווית מבוגר נוסף, היא מידתית וראויה.
עם זאת, החליט הנדל לצמצם את תוקפה של ההגבלה ולקבוע שהיא לא תחול בשעות 15:30-9:30. זאת, משום ששעות אלו אינן מאופיינות בצפיפות באוטובוסים וכך פוחתת הסכנה שהעבריין יבצע עבירות נוספות.