בזמן מלחמת לבנון השנייה התחבאה שרת החוץ ובאה חדר בתוך חדר. התקשורת העולמית האשימה את ישראל בהפצצת אזרחים ופרסמה תמונות של בתים הרוסים ופליטים בורחים אך ציפי לא השמיעה קול.
ממשלת אולמרט יכלה אולי לסיים את המלחמה ביום אחד, לו הפציצה את הבניין בבירות ששכנו בו נסראללה והמפקדה העליונה של החיזבאללה במכת ההפתעה הראשונה. במקום זאת ויתרו אולמרט וממשלתו על הסיכוי לשתק את החיזבאללה במכת הראשונה, ובניסיון נואש למצוא חן בעיני התקשורת העולמית שלחו מטוסים לחלק מנשרים ולהפציץ כבישים מסביב, ונתנו את כל ההזדמנות למפקדת החיזבאללה לברח מן הבניין. כך סיכנה ממשלת ישראל את חיי אזרחיה ונתנה פנאי לחזיבאללה להפגיז את ערי ישראל וכל תושבי הצפון ירדו למקלטים מחשש לחייהם, אך התקשורת הוסיפה להאשים את ישראל.
הערבים טובים בפרסום תמונות מעוררות רחמים, לפי הביטוי הערבי 'קטלני ואשתכא, וסבקני בלבכא', כלומר הכני והתלונן, והקדימני בבכי. ד"ר עדו נתניהו הסביר במאמר על תופעת הסאדו- מזוכיזם אצל הערבים, כי מייד לאחר שהם עושים מעשי טבח ורצח מתועבים ושמחים בהם, הם מתחילים לבכות ולהזעיק את העולם מפני התגובה הישראלית שעוד לא באה, כי הם נהנים הן מן הטבח (סאדיזם) והן מן העונש הבא עליהם (מזוכיזם). כל אותו זמן, לא נראו פניה של שרת החוץ ציפי ולא נשמע ציוץ ממנה, ואף לא הופיע אחד מעשרות ומאות פקידיה, ממנכ"ל וסמנכ"לים ומנהלי מחלקות ושגרירים וצירים ומזכירים ונספחים, במשדרי הטלוויזיה בעולם, ואם הופיעו התנצלו באנגלית עלגת ובמשפטים שבורים, ונראה כי לא היו משוכנעים ואיך ישכנעו אחרים?
בתקשורת הישראלית הופיעו אולמרט ופרץ בהודעות נלהבות ומנותקות מן המציאות והתחרו בהם כל מיני פרשנים ואלופים ושרים. ובאותו הזמן לא ידעו ולא הבינו את השפעת התקשורת ודעת הקהל בעולם על הממשלות בארה"ב ובבריטניה ובצרפת, וגם במדינות ערב כסעודיה ומצרים אשר ייחלו כי תשים ישראל קץ לשלטון החיזבאללה.
בספר 'חמשת אבות הציונות' מזכיר פרופ' בנציון נתניהו כיצד הדגיש זאב ז'בוטינסקי כי גם לו יהיה אוהב ישראל הגדול ביותר ראש ממשלת בריטניה לא יוכל לתמוך בציונים מול הערבים בארץ ישראל ללא תמיכת דעת הקהל. ראשי הציונות אז הסתמכו על שיחות בחדרים סגורים עם מנהיגי העולם וחששו להרגיזם בפנייה ישירה לדעת הקהל שתפעיל עליהם לחצים לטובת הציונות.
ממשלת אולמרט עברה למחדל יותר גדול והותירה את מלחמת ההסברה ללא הגנה ישראלית!! וכך בעקבות התקרית בכפר קנא, אשר בחלקה היתה מבוימת בידי החיזבאללה, הופעל לחץ על ישראל לסיים את המלחמה בלא להביא את החטופים, ובלא לגבור על החחיזבאללה.
קרן אור יחידה
באותה תקופת אפלה, הייתה קרן אור יחידה על מרקעי הטלוויזיה בעולם. בנימין נתניהו ידע להשיב על כל שאלה, היה משוכנע ומשכנע ובקי בכל פרט. מר נתניהו לא רק הקרין ביטחון של מדינאי מנוסה, אלא גם היה בעל שליטה מלאה בדרכי התקשורת. לא דיבר בקול כועס הדוחה את המאזינים וגם לא בקול מתלונן ומתנגן ( כפי שנפוץ בקרבנו), לא הניח למראיינים להסיטו מעמדתו הברורה והתקיפה, אבל נותר כל הזמן נעים ואדיב. עבודתו הייתה עצומה - להפריך בשתיים שלוש דקות מטען של תעמולה עוינת ושקרים שנבנו נגד ישראל במשך שנים מאז הסכמי אוסלו. השגיו היו עצומים בפרסום עמדת ישראל, אך לא!! הספיקו למלא את החלל שהותירה הממשלה הרופסת והמבולבלת.
עתה בא בנימין נתניהו על גמולו הטוב בהכרת התודה של אלה אשר אינם מגיעים לקרסוליו. הם מטילים בו רפש אשר פוגע אולי בקרסוליו, ומקימים זעקה על סכום פעוט. אם נכונות הטענות, מתברר כי הוצאות מלחמת ההסברה אשר נשא אותה כולה על כתפיו מגיעות לערך השכר בעבור שתיים שלוש הרצאות שגובה לכיסו שופט בית המשפט העליון. כוונת הפרסום גלויה, לעורר קנאה במר נתניהו.
עסקנים ושרים של קדימה והעבודה אשר 'נסיעה בשליחות' היא עבורם מסע תענוגות והשליחות ריקה מתוכן, מקנאים בנוסע ללונדון, ואינם מסוגלים להבין כי מר נתניהו עשה עבודה קשה וחשובה למען המדינה. אלה הקוראים לעצמם 'פעילים' של שלום עכשו אשר אינם נוקפים אצבע ואינם מופיעים לפני מיקרופון ללא שכר שמן ממפעיליהם באיחוד הארופי שונאי ישראל, אינם מעלים בדעתם כי נתניהו יכול לפעול למען המדינה בלא לשלשל כספים לכיסו. זאת תופעה אשר נשגבה מבינתם של אלה בשלטון אשר אין להם כל כוונה בפוליטיקה מלבד מציאת דרך להתעשר.
עד שיתברר עד כמה אין ממש בהאשמות נגד מר נתניהו, כבר הוסחה דעת הצבור מן ההסתכלות בנושאים המסכנים את חיינו. בעבר פתחו הערבים במלחמה להשמידנו כל פעם ששגו באשליה כי יוכלו לגבור עלינו. לפעמים גם חישבו כי יוכלו לשבור את רוח העם במערכה חלקית, כמו אנואר סאדאת אשר חשב כי אם יציב ראש גשר ממזרח לתעלת סואץ תציע לו ישראל נסיגה מסיני, כפי שקרה לבסוף בזמן שלטון בגין.
כיום נוהגת ממשלת ישראל כאלו הייתה ממשלת קורי עכביש כמו שתיאר נסראללה. החמאס רואה כי ישראל אינה מפעילה אף אחוז אחד מכוחה בעזה, לבני מכריזה בגלוי על רצונה למסור את יהודה ושומרון להקמת מדינה ערבית ונושאת על מסירת ירושלים לערבים בזמן שהם טובחים!! בילדינו. ואהוד אולמרט אשר לפני מלחמת לבנון תכנן כניסה וקרא לה התכרבלות, תנוחה עוברית של אדם מפוחד, מבקר עתה באשקלון ומבקש מן הילדים להדגים לו התכרבלות מתחת לשולחנות.
שר הביטחון הוא אהוד ברק, אשר הודה והצהיר כי בזמן חטיפת החילים בהר דב לא יכול לקיים את איומו כי אחרי הבריחה מלבנון יראה עצמו זכאי להגיב במכה קשה על כל פגיעה קטנה. ההסבר שנתן לא מזמן הוא כי היה עסוק באינתפאדה. הערבים לא התמהמהו לפתח כיום באינתפאדה קטנה, ופרחחים מעיזים לאיים על חיי יהודים בלב הבירה ובכבישים ללא מורא. ממשלת ישראל כובלת את ידי הצבא ומונעת ירי תותחים את מקורות הירי של הקסאמים, והערבים מתמלאים ביטחון כי יוכלו לפעל ולדחוף אותנו לעוד ותורים התאבדותיים, כיחוד כאשר מטיפים להם גם חוגים במפלגות השלטון.
ובזמן שחולשת ממשלת אולמרט מפתה את הערבים ומזמינה מלחמה, מנסה התקשורת להטיל רפש במר נתניהו ולמנוע ממנו הקמת ממשלה חדשה. הניסיון הזה של התקשורת צריך לחשמל את המחנה הלאומי לקום לפעולה מיידית, כי ממשלת אולמרט לא תרתע משום דרך להטעות ולרמות כדי להישאר בשלטון. למחנה הלאומי ביקורת צודקת על זליגת בנימין נתניהו אל עבר השלמה עם המציאות שיצרה אוסלו, כפי שהביע באתר זה בצורה רהוטה אליקים העצני. ואולם, הסכנה דוחקת לעמוד לצד מר נתניהו, להודות בכישוריו העצומים ולהעלותו מהרה לראשות הממשלה.
שיתוף פעולה
על מפלגת התקווה אשר קמה להציל את ישראל מדרך האבדון של אוסלו, על-פי המתווה הלאומי אשר תארו באתר זה במאמריהם ד"ר רון בריימן וד"ר יובל ברנשטטר, ליטול את היזמה לפעול עם מפלגת אח"י בראשות אפרים איתם, יחד עם בני אלון במולדת והנהגת תקומה, וכמובן המפד"ל ומפלגת הלכוד בפנייה מאוחדת אל ש"ס להפיל את אולמרט. הליכוד והמפד"ל יודו בטעות דרכן כאשר הקימו ממשלה עם שינוי בראשות שרון והחרימו את שס. ומי יודע אם לא הגיעה מפלגת שס למלכות - לממשלה - לעת הזאת, להפיל אותה ולהביא רווח והצלה מן הסכנה.
ממשלה של מר נתניהו תיתפס בתקשרת העולמית כממשלה קיצונית ובלתי מתפשרת, ושאר כינויי גנאי, אך משמעותם תהיה לטובה, כי לא יצפו עוד לכניעת ישראל תחת לחצים. שליטי העולם ומנהיגי הערבים יכבדו ממשלה זאת, וחכמתו המדינית של בנימין נתניהו ורעיונותיו הלאומיים בשיתוף חבריו מן המחנה הלאומי ישיבו לישראל את כוח ההרתעה.
