בג"ץ דחה על הסף את העתירה נגד חוק הנכבה

בג"ץ דחה על הסף (יום ה', 5.1.12) עתירה נגד מה שמכונה "חוק הנכבה" - החוק המסמיך את שר האוצר להפחית תמיכות הניתנות לגופים המציינים את יום העצמאות כיום אבל. הנשיאה דורית ביניש, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין והשופטת מרים נאור קבעו, כי הסוגייה חשובה אך בשלב זה איננה בשלה לדיון.

את העתירה הגישו ארגון בוגרי התיכון הערבי האורתודוכסי בחיפה, ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח. היא כוונה נגד תיקון לחוק יסודות התקציב שהתקבל במרץ 2011, ולפיו ניתן יהיה להפחיתת תמיכות מגוף ששולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכן מגוף המציין את יום העצמאות או יום הקמת המדינה (15 במאי) כיום אבל.

לטענת העותרים, החוק פוגע בזיכרון ההיסטורי של המיעוט הערבי תוך שימוש בכוחו של הרוב על-מנת להשכיח ולדכא את הנרטיב של המיעוט הערבי לגבי אירועים, עובדות, רגשות ואידיאולוגיות. עוד נטען, כי החוק פוגע בחופש הביטוי הפוליטי, האמנותי והאקדמי. כן הועלו טענות על פגיעה בשוויון, בזכות לחינוך, בחופש העיסוק ובזכות לכבוד קיבוצי של ערביי ישראל.

נאור, אשר כתבה את עיקרו של פסק הדין, אומרת: "העתירה שלפנינו מעלה שאלות וסוגיות חשובות ועקרוניות. ואולם, על-אף חשיבותן ומורכבותן של הסוגיות אין לעת הזו מקום להידרש להן לגופן". לדבריה, "סעיפי החוק שאת ביטולם מבקשים העותרים טרם הופעלו על-ידי שר האוצר ואין לדעת אם, מתי ובאילו נסיבות יעשה השר שימוש בסמכות שהוענקה לו בחוק. מן המנגנון הקבוע בחוק, נלמד כי עובר לקבלת החלטה אשר תטיל את הסנקציה הכספית, ייבחן העניין במספר שלבים, והחלטת השר לא תצא לפועל אלא בתיאום ולאחר קבלת עמדת הגורמים השונים".

לאחר סקירת המנגנונים המורכבים שנקבעו ליישום החוק, מסכמת נאור: "דרך ארוכה יש לעבור על-פי המנגנון שקובע החוק בטרם תיכנס לתוקפה הסנקציה הקבועה בו. איני מביעה כל עמדה בשלב זה לגבי המנגנון שנקבע בחוק, או לגבי חוקתיות החוק. אולם, בשלב זה בו טרם הופעל החוק וטרם הופעל המנגנון הקבוע בו אין לדעתי לעסוק בהשערות וספקולציות לגבי אופן יישומו של החוק".

נאור מוסיפה: "השימוש בדוקטרינת הבשלות אין משמעו כי שעריו של בית המשפט ננעלים בפני העותרים או בפני אחרים וכי בית המשפט לא יידרש לסוגיה בעתיד. ייתכן שבעתיד, אם וכאשר ייעשה שימוש בחוק והעותרים או אחרים ירגישו כמי שנפגעו מהפעלתו, הם יפנו לערכאות המוסמכות שידונו בטענותיהם". בהקשר זה היא מציינת, כי הסמכות לדון בנושא מצויה בידי בתי המשפט המינהליים ולא בידי בג"ץ.

ביניש מוסיפה: "העתירה שלפנינו מעוררת שאלות מורכבות בעלות חשיבות ציבורית. אדגיש ואומר כי שאלות אלה עלולות בנסיבות מסוימות לרדת לשורש הבעיות המפלגות את החברה בישראל. אולם, מקובלת עלי גם עמדתה של חברתי כי מדובר בעתירה שאינה בשלה לדיון השיפוטי. ברמה הצהרתית אכן מעורר החוק על פניו שאלות קשות ומורכבות, אלא שחוקתיותו של החוק תלויה, מלכתחילה במידה רבה בתוכן הפרשני שינתן להוראותיו, והדבר יתברר רק בשלב יישומו".