יום גדול לאומה - אושר היום (יום א', 8.1.12) בממשלה החוק לחינוך חינם לילדים מגיל 3.
במסיבת עיתונאים הודיע ראש הממשלה לעם ישראל על כך שממשלתו תיקנה עוול של עשרות שנים - תקופה שבה לא ייושם אותו חוק שאותו החליטה הממשלה ליישם החל מחודש ספטמבר הקרוב. במילים אחרות, חוקק חוק ופשוט לא יישמו אותו.
ברוח זו, אולי כדאי שלא ליישם עוד חוקים שנחקקו במהלך השנים. אולי לא ניישם את החוק המקנה פטור משירות צבאי או שירות לאומי אחר לאנשים שתורתם אומנותם. אולי כדאי של ליישם את חוק אגרת הרדיו והטלוויזיה ושחברות הכבלים ישלמו לערוץ 1 בדיוק כפי שהם משלמים לערוצים אחרים ללא גביה נפרדת מהציבור. אני מניח כי למרבית הציבור בישראל יש רשימת חוקים, צווים ותקנות שהיה שמח לו לא היו מיושמים. איש איש בהתאם להעדפותיו הפוליטיות, החברתיות או כל סוג העדפה אחרת יגיש רשימה לממשלה ויבקש כי למרות החקיקה, ימנעו מיישום.
אפשר אפילו לצעוד צעד נוסף קדימה ולבקש כי לא יישמו את החוק המאפשר לגבות מאתנו מס בריאות. אם הגענו עד לכאן, אולי גם נימנע מיישום החוקים המאפשרים גביית מס הכנסה, מ.ע.מ. ומכס.
וקצת יותר ברצינות - לחלוטין לא תקין שלא ליישם חקיקה או אפילו כל החלטה אחרת גם אם אינה חקיקה. כל החלטה שהתקבלה כדין ע"י גורם מוסמך זה או אחר חייבת, כבמדינה מתוקנת, להיות מייושמת. אחרת, למה לחוקק חוקים; למה להתקין תקנות; למה לקבל החלטות?.
אצלנו, במקרים לא מעטים, נקבעת התנהלות, בין בחקיקה, בין בתקנה או בכל דרך אחרת ויישום איין. במקרה הגרוע אי היישום מוזכר בדוח כזה או אחר של
מבקר המדינה. בדוח זוכה לכותרות בתקשורת ביום פרסומו ובמקרה הטוב, ביום שלאחר מכן (אלא באם באותו יום קורה משהו חשוב כגון ניצחון של הפועל קריית שמונה בכדורגל או הפסד של מכבי ת"א בכדורסל לקבוצת תחתית כזו או אחרת).
מה שנותר היום לציבור לעשות בנושא חינוך החינם לגיל הרך, למרות הכול, זה לברך על ההחלטה. הברכות צריכות להיאמר אך רצוי במינון מתון בשלב הנוכחי ונמתין לחודש ספטמבר. אם אכן נראה במחוזותינו את ילדינו ונכדינו נהנים מחינוך חינם בגיל הרך, הרי שנעשה צעד חשוב ביותר המשלב בתוכו הן את ההבנה כי השקעה בילדים זו ההשקעה הטובה ביותר שניתן לעשות והן את השיפור הכלכלי למשפחות רבות בישראל.
נחיה ונראה.