קופות החולים לא יכסו ניתוחי השתלה שמקורם ב
סחר באיברים. כך קובע (26.1.12) בית הדין הארצי לעבודה, בנימוק שמדובר בפעולה המנוגדת לתקנת הציבור.
יעקב ביטון-דהן הגיש תביעה בסך מיליון שקל נגד משרד הבריאות וקופת חולים לאומית, לאחר שלא קיבל מימון להשתלת כליה בדרום אפריקה. הוא הודה שמדובר היה בסחר איברים, אך טען, כי אין מדובר בסחר איברים אסור, הואיל ובמועד בו בוצעה ההשתלה בגופו, לא היו בחוק, בחוזרי מנכ"ל, או בפסיקה, הגבלות או איסור על סחר איברים.
שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב,
חנה טרכטינגוט, דחתה את תביעתו של ביטון-דהן, וערעורו לבית הדין הארצי נדחה בידי הרכב בראשות הנשיאה
נילי ארד. היא אומרת, כי אכן בתקופה הרלוונטית לא היה בישראל איסור ישיר על סחר באיברים, אך אין צורך באיסור כזה כדי לדחות את התביעה:
"השיטה המשפטית-ערכית הנוהגת בישראל אינה מכירה בלגיטימיות של סחר באיברים בהשתלות מן החי ומן המת בארץ ובחו"ל. זאת, לאור טיבו של האיסור על סחר באיברים, המעגן תפיסות חברתיות והגנה על זכויות יסוד חוקתיות ובהם
כבוד האדם, שלום הגוף והגנה על החיים והמושתת על תקנת הציבור ונגזר הימנה. לפיכך, ומכוח תקנת הציבור, האינטרס של החולה המבוטח בקופה לעבור השתלת אבר בגופו ולא להסתפק בטיפול מיטיב חלופי להשתלה, אינו גובר על איסור מימון השתלה שבוצעה במסגרת סחר איברים".
לדברי ארד, המצטטת גם פסקי דין קודמים, "בהיותה 'ציפור הנפש' של החברה בישראל, תקנת הציבור היא המקור הנורמטיבי הראשוני לאיסור על סחר באברים. שכן, הסחר בחלקי גוף הופך אותם למעין 'מצרכים', ומשווה לאברי האדם אופי של מעין חפצים שניתן לסחור בהם, תוך פגיעה עמוקה בכבוד האדם. מכאן המניעה שלא נהיה ל'שוק איברים' של 'חלקי חילוף'. האיסור על הסחר באברים, מכוח תקנת הציבור, מקנה ליחידי החברה הגנה מפני ניצול מצוקתם של אנשים ועשיית שימוש בגופם של עניים כ'מקור אספקה' של 'חלקי חילוף' להשתלה משהעני - שאין לו קשר כלשהו לנתרם - עלול להסכים למכור אבר מאבריו כדי להיחלץ מעוניו ומדחקו".
עוד דוחה ארד את טענתו של ביטון-דהן, לפיה סחר האיברים היה אז חוקי בדרום אפריקה. ראשית, היא אומרת, טענה זו לא הוכחה. שנית, גם אם כך הדבר - "אין לייבא לארץ הסדרי משפט החורגים בעליל משיטתנו החוקתית והמשפטית. בכלל אלה נמצא סחר איברים, אשר התרתו נוגדת בעליל את תקנת הציבור ואת שיטת המשפט בישראל מאז ומתמיד, כמו גם האיסור האוניברסאלי על סחר באיברים, המקובל במדינות בנות תרבות".
את ביטון-דהן ייצגו עוה"ד ד"ר
שמואל ילינק ואמיר לויט, את המדינה ייצגה עו"ד קרן יוסט דון-יחיא, ואת קופ"ח לאומי - עוה"ד פז מוזר ואבי טסמה.
