הגלוי והנסתר

ביום שלישי לפני כשבועיים, התגודדו אנשי תקשורת רבים באולם הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, וזאת כדי להאזין לראש הממשלה המוסר את גרסתו הנוגעת לפרק בדוח מבקר המדינה, בנושא "ניגוד עניינים של ראש הממשלה במהלכים לשינוי החלטה 755 של מינהל מקרקעי ישראל".

תיאור הדיון המרתק נדחק לבסוף לשולי החדשות וזאת בשל נסיון ההתנקשות הכושל שאירע באותו בוקר בחייו של דובר החמאס בעזה. אולם מדובר בדיון שאין ספק, שעוד תהיה לו השפעה רבה על פעולותיו וקביעותיו של מבקר המדינה בעתיד.

סעיף 7 (א) לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, אוסר עליהם להשתתף ב"כל דרך שהיא" בקבלת החלטה שיש להם בה עניין אישי ואשר על-פיה או בעקבותיה מוענקת טובת הנאה או זכות.

בסיומה של התכתבות בין מבקר המדינה לראש הממשלה, הודיע מבקר המדינה לראש הממשלה במכתב מתאריך 24.1.02, כי "בנושאים הקשורים לעיצוב המדיניות הקרקעית יש לראש הממשלה עניין אישי בשל היות ראש הממשלה ובני משפחתו בעלי זכויות במקרקעין מסוימים. לכן הדרך הראויה היא, שראש הממשלה אם וכאשר, ירצה להתערב בהחלטה הקשורה לעיצוב המדיניות הקרקעית, יפנה לקבלת אישור מראש מהועדה למתן היתרים שמינה מבקר המדינה".

החלטה 755 מתייחסת לסוגיית החקלאים אשר קיבלו קרקע בחכירה לשם פעילות חקלאית, אך השכירו אותה לפעילויות עסקיות - מסחריות. במרס 1996, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל החלטה, המאפשרת לחוכר לעשות שימוש בקרקע של נחלתו למטרת מפעל, אך רק אם "הזכויות בקרקע ובמבנה תהיינה של בעל הזכויות בנחלה בלבד, ללא זכות להעבירן בדרך כלשהי לאחר, וללא זכות לשותפות או להשכרה".

ח"כ שלום שמחון פעל לשינוי ההחלטה כשהתמנה לשר החקלאות, באופן שתתיר לחוכר להשכיר מבנים ומחסנים בנחלתו. ב-20.8.02 נפגש שמחון עם ראש הממשלה וסיכם איתו, כי השינוי המוצע יעלה לדיון במינהל מקרקעי ישראל. באותה פגישה התקשר ראש הממשלה למנהל מינהל מקרקעי ישראל, וביקש ממנו להעלות את הנושא לדיון ולתמוך בהצעת השינוי.

כשלושה שבועות מאוחר יותר שלח שר החקלאות שמחון את הצעת התיקון לראש הממשלה. בתשובה ענה מנכ"ל ראש הממשלה לשר החקלאות, כי הוא יטפל בעניין משום שראש הממשלה מנוע מלעשות זאת. ראש הממשלה אף נמנע מלהשתתף בדיונים העוסקים בהחלטה במינהל מקרקעי ישראל. מכאן למד מבקר המדינה, כי "ראש הממשלה היה ער לכך שהוא מנוע מלעסוק בנושא, וככל שהדברים נוגעים לפעולות גלויות, נהג בהתאם לאיסור. אך מאחורי הקלעים פעל לקבלת החלטה בדבר השינוי".

אולם, בדיון הוועדה לביקורת המדינה נבוך המבקר מאוד. ראש הממשלה טען, כי למשפחתו ולו אמנם משק בכפר מל"ל, "אך לא ניתן להפעיל לגביו את החלטה 755, שכן המשק אינו עומד כלל בתנאים המוקדמים אשר קבועים בהחלטה 755… וכיוון שכך, החלטה 755 לא נוגעת כלל לי ולבני משפחתי, וממילא התיקון להחלטה אינו מציב אותי במצב של חשש לניגוד עניינים".

מבקר המדינה הגיב בתדהמה ואמר: "את רוב רובן של הטענות שנשמעו היום לא קיבלתי בתגובה לטיוטה. אם זה היה נאמר הייתי בודק את עצמי… ראש הממשלה נתן את גרסתו, אבל אני את גרסתו לא בדקתי".
בתגובה, הוסיף ראש לשכת ראש הממשלה למבוכת המבקר כשהזכיר לו כי בדיון שנערך ב-11.11.02 אמר האחרון: "עכשיו אני נמצא במצב שבו עליי להמשיך ולברר את הדברים שיש צורך לברר, והוא האם בכלל להצעה לתיקון ההחלטה יש השלכות על הקרקע שלראש הממשלה או לבני משפחתו יש זכויות בה".

ואכן, נראה כי מדובר במחדל של מבקר המדינה אליעזר גולדברג. המבקר הצהיר, כי הוא מתעתד לבדוק אם בכלל יש קשר בין החלטה 755 לבין ראש הממשלה ובני משפחתו, אך לא עשה כן. כיצד יכול המבקר לטעון לניגוד עניינים אם לא בדק כלל שיש אכן ניגוד שכזה?

מדוע הופתע כל כך המבקר מגרסת ראש הממשלה? אותה גרסה באה לידי ביטוי גם באמצעי התקשורת: חמישה ימים לפני הדיון בוועדה לביקורת המדינה, אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ל"ידיעות אחרונות" בתשובה לשאלה בנושא זה: "ראש הממשלה בסך הכל התקשר לראש המנהל. בינתיים קראתי בעיתונים שלראש הממשלה אין מבנה כזה והוא גם לא מתכוון שיהיה לו מבנה כזה".

וכך במקום שמבקר המדינה יבסס את שלטון החוק ויקבע נורמות ציבוריות ראויות, גרמה רשלנותו בעניין זה לנזק למעמדו. תומכי ראש הממשלה אמרו לאחר הדיון כי "מבקר המדינה אכל אותה". אך למעשה מי ש"אכל אותה" הם אזרחי מדינת ישראל. משום שהאינטרס העליון שלנו הוא בקיומו של מבקר מדינה חזק ונחוש אשר ישמור עלינו - האזרחים, מפני שיקולים זרים של מקבלי ההחלטות.

נדמה גם שכל העניין כולו היה מיותר מלכתחילה. ראש הממשלה הרי יכל להעביר מסר לראש מינהל מקרקעי ישראל גם ללא אותה שיחת טלפון. הוא יכל לשלוח אליו את אחד מאנשי סודו: עוזריו, פקידיו או בניו. וממילא עמדתו של ראש הממשלה הרי ידועה. ראש הממשלה הביע את תמיכתו בשינוי ההחלטה אפילו באותה ישיבת הוועדה לביקורת המדינה, שם ישב גם ראש המינהל. לכן התעקשותו של המבקר לכלול את העניין בדוח ולא להסתפק במכתב נזיפה לראש הממשלה ובהבטחה שהעניין לא יישנה, נראית לי כפעולה הפוגעת בסופו של דבר באפשרות החקירה והביקורת במקרים חמורים וברורים הרבה יותר, ולא מעורפלים כמקרה זה.

עניין מדאיג נוסף אשר עלה באותו דיון בוועדה, היו דבריו של חבר הוועדה כיום: ח"כ שלום שמחון. ח"כ שמחון שכאמור גם הוא שותף בסיפור המהלכים לשינוי החלטה 755 כשכיהן כשר החקלאות אמר לחברי הוועדה, כי: "יש בכוונתי לפנות למזכיר הממשלה כדי שתוקם ועדת שרים שתשנה את הכללים לניגוד עניינים של שרים, ותאפשר להם לפעול בעניין משקי כפי שמותר לחברי הכנסת בכל עניין משקי, תוך הודעה על העניין הזה. אם תתקבל תשובה שלילית ממזכירות הממשלה - ואני מניח שהיא תתקבל, יש בכוונתי להגיש הצעת חוק שתתקן את כללי ניגוד העניינים של שרים ותקביל אותם לרמת הכללים החלים על חברי כנסת".

כלומר, מציע ח"כ שמחון להקביל את הנורמות החלות על חברי הכנסת גם על שרי הממשלה. הצעה זו מנוגדת לעמדה המקובלת כיום, אותה מביע גם מבקר המדינה: "האיסור לפעול במצב של ניגוד עניינים הוא יסוד מוסד במשטר תקין. מדובר בנורמה ציבורית ומשפטית מחייבת, אשר קיבלה ביטוי גם בכללים.

על איסור זה שומה להקפיד היטב בגלוי ובנסתר. הקפדה אשר כזאת נדרשת מכל עובד ציבור ולא כל שכן מראש הממשלה… ככל שנושא המשרה הוא בכיר יותר, כך יש להקפיד יותר שלא תהא אפילו מראית עין של ניגוד עניינים".

במקום להציע הקפדה על מינהל תקין, מציע חבר הכנסת שמחון להפסיק ולהטריד בעניינם כאלה את שרי ישראל. כשח"כ שמחון מדבר על הנורמות החלות על חברי כנסת הוא יודע היטב, כי מדובר בנורמות שבינם לבין הקפדה על כללי ניגוד עניינים אין דבר וחצי דבר.

מצב זה מוצדק בחלקו בשל הטענה, כי חברי הכנסת צריכים לייצג את המגזרים אשר שלחו אותם לבית הנבחרים ולכן לפעול למענם. משום כך נקבעו נהלים מסוימים לחברי כנסת, ונהלים מחמירים יותר לדרגים הביצועיים הכוללים סגני שרים ושרים.

שמחון יודע שאיש לא פצה פה ומחה כאשר חברת הכנסת ענבל גבריאלי הגישה ב-14.5.03 הצעה לסדר היום ושאילתות לסגן שר התמ"ת בעניין מתן אשרות כניסה לעובדים זרים למסעדות אתניות, בשעה שלאביה מסעדה כזאת. שמחון גם פוגש בימים אלו במסדרונות הכנסת את עמיתו לשעבר לסיעת העבודה - אפי אושעיה אשר כיהן בכנסת בין תקופות עבודתו בחברת "פוליסי" של בוריס קרסני. לאחר שלא נבחר לכנסת הנוכחית חזר אושעיה ל"פוליסי" ועוסק בימים אלו מטעמה בלובי נמרץ מטעם מפעל הפיס למען הקמת קזינו בישראל.

עיון בפעילותו הפרלמנטרית של ח"כ אושעיה מעלה חשד לכאורה, לקשר מדאיג בין מפעל הפיס אותה מייצגת "פוליסי" לבין פעילותו הפרלמנטרית. איש לא מחה למשל, כאשר ח"כ אושעיה הגיש הצעת חוק פרטית שהגבילה השתתפות קטינים במשחק הימורים של הטוטו אך התירה השתתפות כזאת במשחקי הפיס, וכשח"כ יוסף לפיד ביקש להגביל משחק של מפעל הפיס דרש אושעיה כי ההגבלה תחול גם על הטוטו.

האם אלו הנורמות אשר מבקש לקבע ח"כ שמחון? האם ח"כ שמחון אינו נמצא בעצמו בניגוד עניינים בהצעתו זו?

ח"כ שמחון יודע, כי מבקר המדינה חוקר את התנהלותו כשר חקלאות גם בעניינים אחרים. בסדרת כתבות שפרסמה רותי סיני בעיתון "הארץ" בתחילת אוקטובר 2002. נטען כי ראש הממשלה ושמחון היו שותפים למהלך של הבאה לארץ של 6000 עובדים תאילנדים לחקלאות, וזאת למרות החלטת ממשלה על מדיניות "שמיים סגורים".

16 מהפועלים הגיעו לחוותו הפרטית של ראש הממשלה. יועצו של ראש הממשלה לחץ על יו"ר ועדת הרווחה לבטל דיון בהצעה להטיל על מעסיקי עובדים זרים אגרה של 4000 ש"ח לכל פועל, ואחד הראשונים שנהנה מהבאת הפועלים היה מקורבו של שמחון וקבלן הקולות הראשי שלו במפלגת העבודה, העומד בראש חברה המייבאת פועלים תאילנדים לארץ.

פעולתו של מבקר המדינה בעניין ניגוד האינטרסים של ראש הממשלה הייתה עד כה רשלנית ומביכה והפנתה שלא לצורך תשומת לב רבה לעניין שולי ושנוי במחלוקת.

אולם אסור להסיק מכך כי העיקרון מוטעה. צדק מבקר המדינה כשאמר "אם מישהו רוצה שמדינת ישראל תגיע למעמד של רפובליקת בננות, שיבטל את הכללים, שתחליט הכנסת בחוק: אין יותר כללים של מניעת ניגוד עניינים. אני חושב שלא חברי הכנסת ולא הציבור מצדדים בעמדה כזאת".