ראש עיריית קריית שמונה, חיים ברביבאי, השעה עצמו מתפקידו, ללא הגבלת זמן, וזאת בעקבות
הרשעתו בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים (יום ב', 14.04.08). ראשות העיר הועברה לידי ממלא-מקום ראש העיר, סמי מלול.
בכך הגיע לסיומו ההליך העיקרי נגד ברביבאי, אותו הובלנו עם
חשיפת הפרשה ופרסום התחקיר ב-Nfc וגם לאחר מכן: הרחקת ברביבאי מעמדת מפתח, כראש עיר, מחמת מעשיו הפליליים. זהו הישג בלתי מבוטל, במיוחד נוכח הנורמה שהשתרשה בישראל, לפיה גם מי שהורשע בערכאה ראשונה עדיין ממשיך לכהן בתפקיד ציבורי בכיר, ונאחז בו כבקרנות המזבח [ראו מקרה: ח"כ שלמה בניזרי].
ברביבאי, האיש והאגדה בקריית שמונה, סיים פרק פוליטי בחייו. עכשיו, אחרי הכרעת הדין החמורה שכתב השופט תאופיק כתילי, הוא נאלץ להתפנות מכל עיסוקיו, ולהקדיש את זמנו לדבר אחד בלבד: הגשה וניהול הליך של ערעור, בתקווה ששופטי ערכאת הערעור יימנעו משליחתו לכלא. לברביבאי צפויה מערכה קשה ביותר ומפלה גדולה, שכן הכרעת הדין אינה מותירה מקום לספק: ברביבאי קיבל שוחד מחברות ומיחידים, כדי לממן את הוצאותיו בקמפיין הבחירות לראשות העיר קריית שמונה.
ארבע שנים של סחבת
המערכת המשפטית השיגה ניצחון. לא בכל יום מורשע ראש עיר בעבירות שוחד ועתיד להישלח לכלא. ובכל זאת, התוצאה הסופית בעייתית. נבהיר זאת להלן:
- מאי 2004 - את התחקיר שחשף את הפרשה פרסמנו כאן ב-Nfc בחודש מאי 2004. התחקיר כלל את כל המידע הרלוונטי בגינו הורשע ברביבאי, בסופו של דבר, כולל את המסמך המרשיע עליו מסתמך השופט בהרשעתו את ברביבאי. ימים ספורים לאחר החשיפה, ובהתבסס על המסמך שפרסמנו, פתחה המשטרה בחקירה רשמית (אגב: בתקופה שקדמה לחשיפה ב-Nfc נמנעו כמה כלי תקשורת מפרסום הפרשה);
- אפריל 2008 - מאז החשיפה חלפו ארבע שנים. בכל השנים הללו החזיק ברביבאי בתפקידו כראש עיר. למעשה ניתן לקבוע, כי מבחינה זו יצא חוטא נשכר: ברביבאי קיבל תרומות אסורות לקמפיין הבחירות כדי לכבוש את העיר, והוא אכן הצליח להשיג את מבוקשו ולכהן במשך ארבע שנים בראשות העיר. בכל אותה תקופה ניהלו המשטרה והפרקליטות מערכה כדי למצות איתו את הדין, אך ההכרעה הושגה רק עתה, אחרי ארבע שנים. המערכה המשפטית טרם הסתיימה, וניתן להניח כי היא תסתיים רק לאחר פסק הדין בערעור שעומד להגיש ברביבאי.
גם עבריינים וגם רשלנים
השתלשלות העניינים הנ"ל מעידה על הליקוי החמור ביותר במערכת אכיפת החוק. העובדה שברביבאי שקיבל שוחד (עכשיו זה כבר רשמי...) והמשיך בתפקידו כראש עיר; והעובדה שבידיו נותרו כל הסמכויות במשך ארבע שנים, מעידה כי גורמי אכיפת החוק - ובהם מערכת בתי המשפט - טרם הפנימו את ההכרח לפעול במהירות ולהשיג הכרעה, כדי להרחיק עבריינים מתפקידים ציבוריים בכירים (או לזכותם).
מקרה ברביבאי נראה חריג עוד יותר, ולא לזכות התביעה: אין מדובר במשפט מורכב. אחרי הכל, תזרימי הכספים, ובהם כספי השוחד, פורטו במסמך שאותו חשפנו. כל שנותר לתביעה הוא לשכנע את בית המשפט כי המעורבים בפרשת השוחד היו לא רק עבריינים, אלא גם רשלנים. לראיה: הם גם תיעדו את תשלומי השוחד וגם כשלו במניעת זליגת אותו מסמך מרשיע.
