צוות ח"כים יגבש המלצות להפחתת יוקר המחיה

צוות ח"כים מוועדת הכספים יגבש המלצות לממשלה להתמודדות עם יוקר המחיה - כך החליט (יום ב', 12.3.12) יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה).

הוועדה קיימה דיון סוער הבוקר בנושא גל ההתייקרויות במשק. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, דרש מהאוצר לשנות מדיניות ולהקל על האזרחים על-ידי דחיית מע"מ ומיסים על מוצרי יסוד כחשמל, מים ודלק. "מסתבר שהמדינה היא המרוויחה הגדולה מעליית המחירים", אמר גפני.

"יש עליית מחירים ושום סמנטיקה לא תשנה את המציאות. יחסית לעולם המחירים יקרים מאוד. חייבים להקל על הציבור. לא אוותר בעניין עליית המחירים הכוללת, מדובר באכזריות בלתי נתפסת; משרד האוצר רוצה שלא ייווצר גירעון אז הוא מניע עליית מחירים. מי שמסבסד את הצלחת הכלכלה הישראלית אלו דווקא החלשים ומעמד הביניים. המדיניות הזאת תשתנה", הכריז גפני.

ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) הציע להוריד את תעריפי המים ב-16% לנוכח עליית תעריפי החשמל וההתייקרות הדרסטית במחיר הדלק, כדי להיטיב ולו במעט עם האוכלוסיה.

ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה) ניצלה את הבמה כדי לתקוף את הממשלה: "האזרחים משלמים יותר על מים, חשמל, ארנונה, דלק ועל תחבורה ציבורית כדי לממן את הממשלה המנופחת עם שרים לענייני כלום. יש לנצל את תקציבי הרזרבה של ראש הממשלה - 16 מיליארד שקל - שזו הקופה הקטנה שלו לשמירת השרידות הפוליטית שלו".

גם ח"כ ראלב מג'אדלה (העבודה) שמר על רוח הדברים ואמר כי "יוקר המחיה איננו גזירה משמיים אלא מדיניות של הממשלה ולכן ניתן לבטל את רוע הגזירה".

ח"כ מירי רגב (ליכוד) מיקדה את הביקורת על משרד האוצר וטענה כי עליית תעריפי המים לא נובעת ממחסור במים אלא מהרצון של האוצר להשיג תקציבים. "האוצר מממן תקציבים לשעת חירום על-ידי העלאת תעריפים לאזרחים; בפועל האזרחים נותנים מענקים והלוואות למדינה. יש להוריד את מחיר הדלק ל-7 שקל".

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) טענה כי 38% מהאזרחים נושאים בעיקר הנטל הכלכלי וזו הבעיה בהקשר להתייקרויות. "הממשלה גובה פעמיים על הפקת חשמל: פעם במיסוי על הסולר להפקת חשמל ופעם במע"מ". גם בעניין הדלק, "המדינה נהנית מכל העולמות. כשמתייקר הדלק בעולם מעלים את מחירו וכשיורד מעלים את הבלו".

הגורמים המקצועיים שהוזמנו לוועדה הציגו כל אחד מנקודת מבטו את הסיבות ליוקר המחיה. מנכ"ל "שסק-סחר וקמעונאות", משה כהן, טען כי "כשלים במבנה המשק גורמים לחוסר יעילות וליוקר המחיה". כך, לדוגמה, הוא הסביר כי על כל 100 שקל שמשלם הצרכן כולל מע"מ, הוא משלם על רווח גולמי לקמעונאי, רווח גולמי ליצרן או ליבואן ועל רווח מכובד של המדינה - 16% מע"מ ו-6% מס חברות ודיבידנד ומיסי ייבוא משוקללים.

"גרעונות הידרולוגיים אדירים"

סמנכ"ל בכיר לכלכלה ברשות המים, גלעד פרננדס, התייחס למחירי המים לציבור ואמר כי "יש גירעונות הידרולוגיים אדירים. תעריפי המים יוזלו כשיהיו חלופות לייצור מים, בין השאר על-ידי יותר מתקני התפלה".

רפרנטית תשתיות באגף התקציבים, עדי חכמון, הסבירה כי "המע"מ על המים קיים בדיוק כמו על כל יתר המוצרים והמשאבים. זו מדיניות הממשלה".

"מחירי החשמל - לא קשורים לששינסקי או למשכורות העובדים"

נציג נוסף של האוצר, אמיר אדרי, התייחס למחירי החשמל, ואמר כי "אין קשר בין ועדת ששינסקי לעליית מחירי החשמל. התעריפים עלו בגלל היעדר גז מצרי ולא בגלל עליית המיסוי. חזרנו לאותה רמת מחירים שהייתה ב-2009, כיוון שהייתה ירידה בתעריפי החשמל ב-2010 ו-2011".

סמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל, אורן הלמן, טען כי עליית תעריפי החשמל אינה נובעת מגירעונות החברה או ממימון שכר העובדים. "גם אם יפטרו את כל עובדי חברת החשמל, לא תהיה לכך השפעה על תעריף החשמל. עלויות השכר ב-2012 יהיו פחות מ-15% מסך העלויות, דבר נדיר בהשוואה לחברות אחרות. עליית התעריפים נובעת מהפקת חשמל מדלקים יקרים עקב היעדר הגז המצרי", אמר.