בג"ץ דחה על הסף (יום ד', 14.3.12) עתירה שביקשה לחשוף את ההסכם שחתמה
רכבת ישראל עם חברת בומברדיה בעניין תחזוקת הקרונות שרכשה ממנה, ולהשעות את ביצועו עד לדיון ציבורי בו. השופט
ניל הנדל קבע, כי העתירה לוקה ב"שיהוי, קיומו של סעד חלופי והיעדר פנייה מוקדמת. די בכל אחד מטעמים אלה כדי לדחות את העתירה, קל וחומר בהצטברותם יחד". הסכם זה היה העילה לסכסוך העבודה החריף ברכבת, שהוביל את השר ישראל כץ להכריז על רפורמה מקיפה במבנה החברה.
העתירה הוגשה בידי חמישה עותרים בראשות פרופ' יוסי יונה ובהם
דפני ליף. הם טענו, כי מדובר למעשה בהפרטת הרכבת הכבדה, אשר לשיטתם אינה שונה מהקמת בית הסוהר הפרטי - אותה פסל בג". עוד טענו, הדירקטוריון הביא בחשבון שיקולים שאינם לטובת הציבור ודיוניו בנושא לקו בחוסר שקיפות.
הנדל אומר, כי העתירה "איחרה את הרכבת", משום שהחלטת הממשלה בנושא התקבלה בפברואר 2010, וכבר בסוף 2009 נקבע שההסכם הבא עשוי לכלול את תחזוקת הקרונות בידי היצרן. למרות זאת, העותרים "בחרו להשמיע את קולם רק עתה. זאת כאשר בזמן זה התקשרה המדינה בחוזים עם צדדים שלישיים לצורך קידום הפרויקטים השונים אשר 'יצאו מהרציף' לדרכם. לאמור, המחדל שבשיהוי בתיק דנא אינו רק דיוני-פרוצדורלי-תאריכי, אלא מהותי, והתעלמות ממנו יכול ותפגע באינטרס המשיבים באופן בלתי הוגן".
הנדל ממשיך בביטויים מעולם הרכבת באומרו, שאת העתירה יש לנהל על פסים אחרים, שכן חוק חופש המידע קובע את הכללים לקבלת מידע מן הרשויות. כטעם שלישי לדחיית העתירה מציין הנדל, כי העותרים כלל לא פנו לרשויות הרלוונטיות - ובראשן
משרד התחבורה - לפני שעתרו לבג"ץ. מאחר שלא עשו זאת, אין שום החלטה מינהלית שיכולה לעבור תחת שבט הביקורת של בג"ץ.
הנדל ממשיך באמירה עקרונית: "איננו מתעלמים מכך שישנם מקרים בהם הפרט אינו מרוצה, כדין או שלא כדין, מתגובת הרשות. או אז נוצר שלב בו רשאי הוא לפנות לבית המשפט. אולם, גם אז אין ביכולתו של הפרט לקבוע את הפורום הנוח לו. העניין הודגש, שכן נדמה שהגישה לפיה 'בית המשפט העליון - עכשיו!', תביא מעשית לעיכוב בירור הסוגיה, אשר העותרים לבירורה מדגישים את דחיפותה. כפי שצוין, גישה כזו אינה תואמת את הדין - וטוב שכך, כדי שתינתן עדיפות לעניינים הראויים והבשלים להכרעה. נכון איפוא להקפיד על הגשת הפנייה לפורום המתאים בעיתוי המתאים. צד אינו יכול להשהות את עניינו, ולצפות שעקב כך יעניק לו בית המשפט קדימות, שאינה ניתנת לאחרים שפעלו נכון מבחינת מקום וזמן".
בג"ץ חייב את העותרים בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. העותרים יוצגו בידי עו"ד מורן סבוראי, המדינה יוצגה בידי עו"ד אורי קידר, את הרכבת ייצג עו"ד אוהד יאראק, ואת בומברדיה - עו"ד
יוסי לוי.