בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בכל יום זיכרון הוא אחד השירים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו ובעצרות הזיכרון הממלכתיות. השיר "חורף 73", שיר הלל לתבוסתנות
לכבוד הילדים של חורף שנת 73 שלום, בשירכם הידוע, אותו אנו "זוכים" לשמוע מדי יום זיכרון יש לא מעט אלמנטים שגורמים לי לרצות לכבות את הרדיו בכל פעם שאני רק שומע את מנגינת הפתיחה. קשה להחליט מה בשיר גרוע ממה. נתחיל בבכיינות והיבבנות, או במילותיו של שרון, "הבכי והנהי". למה הילדים של חורף שנת 73' חושבים שמגיע להם יותר ממה שהגיע לילדים של חורף שנת 30' או 49'? אז הבטיחו לכם יונה עם עלה של זית, אז מה? החיים במזרח התיכון הם לא כל כך קלים, בוקר טוב! אני תוהה אילו ילדי חורף שנת 23' היו שרים שירים בכייניים כאלו אם היו מצליחים להקים כאן מדינה, מקסימום היו מצליחים לבנות שכונת קראווילות. אתם כבר בני 35 אבל לא מאוחר לומר לכם, תחשבו קצת על המדינה ועל העם שלכם לפני שאתם חושבים על כמה קשה לכם. אני אגלה לכם סוד, בזמן שאתם ממשיכים לקונן מדי שנה, הילדים של חורף שנת 83' כבר השתחררו מצה"ל ואוטוטו הילדים של חורף שנת 93' מתגייסים, מה שמביא אותי לנקודה הבאה. בשירכם הנוגה, אתם באים בטענות אל דור הוריכם שהבטיח יונה ועלה של זית ואף הבטיח לקיים הבטחות. אז בעניין קיום הבטחות, כאמור, אנחנו חיים באותה מדינה שבה ראש ממשלה הבטיח ש"דין נצרים כדין תל אביב", שנה לפני שפינה את נצרים, מדינה שבה פוליטיקאי טוען בצדקנות ש"שר בלי תיק זה לא מוסרי" וחודשים ספורים אחר כך מכהן כ... שר בלי תיק, אז באיזו פלנטה אתם חיים? לפי החישוב שלי, בחתימה על הסכמי אוסלו בדיוק הייתם "בצבא עם הנשק, קסדה על הראש", כאשר ממשלת רבין ופרס סוף סוף הבטיחה "בשבילנו לעשות הכל להפוך אויב לאוהב". כמה עלתה לנו ההבטחה הנואלת? בשנת 73' אומנם הייתה מלחמה קשה ונהרגו לנו למעלה מ-2,600 חיילים, אך מדינת ישראל לא הייתה תחת התקפה מתמדת על עריה ואזרחיה. בשנת 73' ירי לכיוון ישוב ישראלי נחשב הפרת ריבונותה של ישראל ונענה בתגובה הולמת. בשנת 73' לא היה צורך במאבטח בכל קניון ובכל גן ילדים. בשנת 73' ערביי ישראל לא העזו לצאת לרחובות ולהפגין בעד "אחיהם" הנלחמים נגדנו. בשנת 73 ישראל פעלה בתוך ביירות, כשהיה בכך צורך, במקום לפנות ליוניפיל. בשנת 73' רוצחיהם של הספורטאים במינכן חיפשו מקומות מסתור מידו הארוכה של המוסד ולא ציפו שאיזה פואד או וילנאי יראה בהם מנהיגים חזקים וידרוש לחנון אותם. אז אתם יודעים מה? קיבלתם את שלכם, הבטיחו להפוך אויב לאוהב ואכן כך היה. לא שבאמת הצליחו, הרי לא די בסמנטיקה להפוך זאב לכבש. ברם, בפקודות צה"ל נאלצו להגדיר את השוטרים הפלשתינים כ"עמיתים", לפחות עד שהם רצחו כמה מ"עמיתיהם" הישראלים, ערפאת זכה בפרס נובל לשלום, הג`יהד שאותו הבטיח לישראל מעל כל במה הפך במחי- אמירה של פרס ל"ג`יהאד של שלום" ושלום על ישראל. אז זהו שלא! הבכיינות וחוסר יכולת העמידה שלכם ושכמותכם הביאה ל-15 שנה של הטרור הרצחני ביותר מקום המדינה. בהבטחות שהבטיחו לכם, שכשתגדלו לא תצטרכו להתגייס לצבא, טמון חלק מהאשם. ברומא אמרו "הרוצה בשלום יכון למלחמה", מניסיוננו ניתן לומר גם את ההפך. מי שהפך את השלום למזבח ואת בני עמו לקורבנות לעולם לא יזכה לראות שלום. ולסיום, העובדה שהשיר מבוצע על-ידי להקה צבאית שבכיינותה- אומנותה ושהוא מושמע בתחנות רדיו ממלכתיות ובאירועים ממלכתיים, מקוממת אף יותר מהכל. אם זמר כלשהו רוצה לשיר את שיריו התבוסתניים במרתף ביתו או להשמיעם בערוצי הרדיו המופרטים, שיבוסם לו. מדוע משלם המיסים צריך לממן פרופגאנדה תבוסתנית, ברדיו שאמור לשדר, בין השאר, ללוחמים שמאמינים בצדקת הדרך. במילים אחרות, תשמרו את השירים שלכם לערבי שירה ודו- קיום בחסות האיחוד האירופאי ואל תכפו אותם עלי ביום הזיכרון. בברכה, ילד של חורף שנת 80'.
|
|
הכותב הוא בוגר החוג ליחב"ל ותלמיד לתואר שני בהיסטוריה כללית, האוניברסיטה העברית.
|
|
תאריך:
|
30/04/2008
|
|
|
עודכן:
|
30/04/2008
|
|
שוקי בלס
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מד' ליונה עיוורת
|
30/04/08 11:44
|
|
מנהלת לשכת ראש הממשלה לשעבר, שולה זקן, נחקרה באזהרה בפרשות אולמרט (יום ג', 29.04.08). כתבנו פרשות, מכיוון שפרשת אולמרט מסועפת ועתה היא כוללת לפחות שלוש פרשות מרכזיות: כרמיה, מרכז ההשקעות ומשרד התמ"ת. עיתוי החקירה הפתיע הפעם - אחרי שקט של כמה שבועות, הצליחה המשטרה לזמנה לעדות ולקיים את החקירה, מבלי שהדבר דלף טרם זמנו.
|
|
|
דווקא בימים אלה, בימים בהם ישראל מתמודדת מול מטווח של חיצי ביקורת נוקבים על הרג פלשתינים חפים מפשע, ניתן לחוש את היעדרותה של מערכת ההסברה הישראלית. ברגעי משבר תקשורתי, אנו חוזרים להבנה הבסיסית, כי חטיבת ההסברה של ישראל חסרת אמצעים ונשק. למעשה, היא אינה קיימת כלל.
|
|
|
כאשר שבה ועולה על סדר היום הציבורי האפשרות של נסיגה מרמת הגולן תמורת שלום מלא עם סוריה, מייד נוגהים כוכבי שמחה בעיניהם של רבים מתושבי ישראל וזאת משני טעמים. האחד - שלום עם סוריה פירושו הגשמת משאת הנפש הלאומית לשבירת ציר הרשע שבין אירן, סוריה, חיזבאללה והחמאס. השני - אוהבי החיים הטובים, קרי: כל עם ישראל, יוכלו עם פרוץ חלום השלום המיוחל לנסוע ברכבם הפרטי לקניות בשוק הגדול של דמשק ודרך סוריה לטורקיה, ומשם אפילו לכל רחבי אירופה. זה הרבה יותר זול וזמין מטיסה משפחתית שמחירה ממריא עם האמרת מחירי הדלק.
|
|
|
תערוכה ביוזמה משותפת לאגודת הסופרים העבריים בישראל ולבית התנ"ך יוצאת לדרך. ייחודה של התערוכה במיזוג תחומים. תחומי אמנות שונים יימצאו תחת קורת הגג של בית התנ"ך, לכבוד חגיגות השישים למדינת ישראל. תחומי האמנות מתחומי האמנות הפלסטית: ציור, פיסול וכן מתחום השירה, בנושא "מגלות לעצמאות".
|
|
|
בבית המשפט העליון, בפסק הדין בעניין דפוס המרכז, נאמר כי עליית שער הדולר היא דבר ברור וקבוע כמו הופעת הירח בשמיים. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שאמירה זו הופכת רחוקה יותר ויותר מהמציאות.
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|