בדוח מופיעות גם שתי דעות מיעוט חדשות נוספות של הממונה על שוק ההון באוצר פרופ' עודד שריג ושל ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל. השניים, המתנגדים להמלצת הוועדה להכליל חברות אג"ח בספירת השכבות, כתבו כי המלצות הוועדה צפויות להביא למכירה של חלק מקבוצות האחזקה בישראל, ובכללן קבוצות אחזקה בנות שתי שכבות.

"כדי למנוע פגיעה לא מידתית בפעילות חברות, עמדתנו היא כי אין לספור חברת אג"ח המחזיקה בחברות ציבוריות תחתיה כשכבה במבנה פירמידאלי. למצער, יש לאפשר לחברת אג"ח להחזיק שתי שכבות של חברות ציבוריות לפרק זמן מוגבל (הצעתנו - במשך 5 שנים), בדומה להמלצת הוועדה להתיר הנפקת חברה מוחזקת לציבור כשכבה שלישית בפירמידה לפרק זמן קצוב", כתב שריג.

לדעת השניים, "ההמלצה מבחינה ללא סיבה בין מימונים שונים (הון סחיר ללא סחיר) ... ויוצרת העדפה לא מנומקת לדרך מימון מסוימת". כמו-כן, שריג וקנדל מתריעים בפני הסכנה שהמלצת הוועדה כפי שהיא בנושא זה, עלולה להקשות על רכישת ומכירתן של חברות אשר מכירתן נכפו עקב המלצות הוועדה. "ההמלצה ללא השינוי שלנו תפחית משמעותית את הכדאיות לבניית חברות אחזקה ציבוריות בעתיד", סיכמו.

במסמך דעת המיעוט של גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, נכתב כי בהשוואה בינלאומית, ישראל יוצאת דופן הן בהיקף השליטה של הקבוצות העסקיות הגדולות במשק, והן בעומק הפירמידה הממוצע. "מבנה האחזקות של המשק הישראלי מביא לקיומן של כמה תופעות בלתי רצויות הנובעות מבעיות של ניגוד עניינים, מבעיות של ריכוזיות כלל־משקית ומבעיות של הקצאת המקורות במשק", כותב הרשקוביץ שמזהיר מפני בעיית הסוכן, שבה מוטה הכף לטובת בעל השליטה על חשבון בעלי מניות המיעוט, כמו גם מתיעול משאבים", כתב.

עוד כתב הרשקוביץ, כי בהחלטתה לוותר על כלי הממשל התאגידי ככלי המרכזי לטיפול בבעיה, הוועדה בחרה בכלים פשוטים, ברורים וחדים לטיפול בשורש הבעיה שהגדירה. "ההחלטה לחזור ולהשתמש בכל זאת בכלי ממשל תאגידי ובהגדרת 'חברת פער' למניעת התממשות ניגודי העניינים בקבוצות העסקיות עומדת בסתירה להחלטה שנתקבלה לאחר השימועים. בנוסף, ככל הידוע לי, ההגדרה 'חברת פער' אינה קיימת במדינות אחרות ועשויה ליצור קשיים עבור משקיעים זרים, שיעדיפו להימנע מהשקעה בתאגידים שהרגולציה החלה עליהם אינה מוכרת להם".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי לא יסתפק בהמלצות שפורסמו וידרוש להחריפן, כך שיכללו בין היתר איסור על אחזקה בנכסים ריאליים, פיננסים וכן אחזקות בתקשורת. "נצטרך להחמיר את ההמלצות כי קיימת סכנה לדמוקרטיה בכך שכלי תקשורת נשלטים על-ידי טייקונים שיש להם אחזקות ריאליות ואו פיננסיות. קיים חשש שבעתיד לא יהיה ניתן למתוח בקורת על אותם טייקונים בכלי התקשורת", אמר.

יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה: "שטייניץ ונתניהו נזכרו רק בשלהי הקדנציה שלהם לטפל בסוגיה הקשה של הריכוזיות, המונעת תחרותיות, מנציחה שליטת בעלי הון מעטים ומחוללת אי שוויון. ההצתה המאוחרת הזאת מעידה על כך שאין להם כל כוונה של אמת לטפל בתופעה. לגופו של עניין, המלצותיה של הוועדה חלשות ואין בהן כדי להגן באמת על חסכונות הציבור המושקעים בחברות. הוועדה מציעה כללים חלשים למניעתן של עסקות בעלי עניין, שהן הפעולות הבעייתיות ביותר בשדה הריכוזיות ומאפשרות לבעלי הון לעשוק את הציבור לטובת התעשרות אישית. ראוי היה לקבל את דעת המיעוט של גל הרשקוביץ המבקש לאסור כליל עסקות בעלי עניין, אלא באישור מיוחד של ביהמ"ש הכלכלי. הוועדה לא מטפלת בפועל במשיכת דיבידנדים חריגים שבעלי הון נוטים ליטול גם בלי רווחים של ממש בקופה, וכדי לממן לעצמם את עסקות המינוף באמצעותם הם משתלטים על חברות נוספות. ההמלצות המבורכות על הפרדת נכסים ריאלים מפיננסים ועל הגבלת מספר הקומות בפרמידות יישארו ריקות מתוכן ללא כללים נוקשים שיגבילו את יכולתם של בעלי השליטה לנצל את חסכונות הציבור. חבל שהוועדה נמנעה מלטפל בשורש הבעיה".

ח"כ עינת וילף, שיזמה הצעת חוק לצמצום הריכוזיות במשק, מסרה בתגובה: "פרסום המלצות ועדת הריכוזיות מסיים פרק חשוב בתולדות המאבק על פתיחתה של הכלכלה הישראלית לתחרות הוגנת והפיכת המשק הישראלי למשק פתוח המתגמל כשרון וחדשנות. המלצות הוועדה מסיימות את הויכוח על עצם קיום בעיית ריכוזיות חמורה במשק הישראלי והצורך לתת לה מענה ברור וישיר. כעת נפתח הפרק המכריע של הפיכת ההמלצות להחלטת ממשלה ועיגונן בחקיקה. המלצות הוועדה וניתוח המצב הבהיר מבטיחות שתהיה תמיכה ציבורית רחבה לקבלתן ויישומן. לשמחתי, האווירה הציבורית היא כזו שתעמיד קשיים משמעותיים בפני כל ניסיון למסמס את המלצות הוועדה. האחריות על עתיד המשק הישראלי עוברת כעת לממשלה ולכנסת. זוהי אחריות גם על יישום במועל של רעיון הצדק החברתי. המאבק בריכוזיות חייב להיות אחד היסודות המרכזיים של המאבק לצדק חברתי. זו הדרך הנכונה להביא להורדת מחירים ולהעלות את פריון העובדים ואת שכרם. יישום המלצות ועדת הריכוזיות יביא לשיפור משמעותי במרקם החברתי והכלכלי במדינת ישראל. לא פיקוח על מחירים, לא הגנה על מונופולים, ולא מכסים גבוהים יביאו צדק חברתי, רק תחרות מלאה והוגנת תשיג זאת".

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, מסרה בתגובה: "לצערי ועדת הריכוזיות לא נענתה לדרישה הציבורית המרכזית, לאסור כליל על אחזקות צולבות של נכנסים פיננסיים וריאליים. כדי להפריד בין היד של הטייקונים לכיס של הציבור חייבים לקבוע את ההפרדה הזאת, ואף לאסור על בעלויות צולבות על כלי תקשורת גדולים. פעילות ועדת הריכוזיות מבורכת וחשובה מאין כמוה, אך קיים חשש שהמלצותיה במתכונתן הנוכחית ישרתו דווקא את הגורמים העסקיים הגדולים במשק. חברי ועדת הריכוזיות עשו עבודת קודש, אך פעלו בצילו של משטר אימים של הטייקונים הגדולים במשק - וכנראה שלכן בחלק מהנושאים ההמלצות של הוועדה הן מאופקות מדי. אני מברכת על ההמלצה להגביל את גובהן של פירמידות שליטה אך סבורה שיש להחיל את מגבלת שתי הקומות גם על חברות קיימות. כדי להפחית עוד יותר את המוטיבציה לפעול במינוף ודרך חברות פער, על הוועדה גם היה להמליץ על ביטול הפטור ממיסוי רווחי הון על חלוקת דיבידנדים".