יום אחד בשואה

טמפרטורה יומית: 8-16 מעלות, מעונן. פטירות: 34. לידות: 2 (בנות). מעצרים: על שונות – 2. מספר התושבים: 77,345.

שיחת היום של הנוגעים בדבר וגם של אלה שאינם נוגעים בדבר היא התלוש [למזון] המיוחד של ה"בייראט" לשעבר [מועצת היהודים שקדמה ליודנרט]. מצויים כאן שני סוגים של לא-מרוצים. ראשית, חלק מסוים של אוכלוסיית הגטו, אשר אף על-פי שהוא נהנה בעצמו מן ההקצבות לעובדי שעות יתר, הרי אין ליבו שלם כלל עם ההקצבות הללו למנהלים. קבוצות מסוימות אף מכריזות על שביתות של ממש. תעמולה מאורגנת מתנהלת במיוחד ברסורט [קו הייצור המקצועי למוצרי] העור והרצענות וכן ברסורט המתכת 2. אומנם השביתה תצטמצם רק לסירוב של קבלת מנות המרק.

האחד במאי [חג הפועלים הבינלאומי] הוא תאריך מגרה למבצעים מסוג זה. מכאן רוצים להשפיע על כל יתר הרסורטים. יש להמתין ולראות, האם אומנם הרסורטים האחרים יגלו סולידריות. מבצע מסוג זה יכול לגרום לתוצאות לא-נעימות ביותר [מצד הגרמנים], אם כי לא תהיה לו כל השפעה על העניין עצמו [ההטבות למנהלים]. אולם כל מי שמכיר את הנשיא [מרדכי חיים רומקובסקי] יודע, שהוא ישתלט על המצב.

פלג שני של לא-מרוצים מורכב ממנהלים, הרואים את עצמם מקופחים משום שלא נכללו בסוג הטוב ביותר של מנות החלוקה. הואיל והנשיא קבע למעשה אישית את סוג המנות, עשוי כל מנהל או הנוגע בדבר להסיק מכאן על היחס, אשר הנשיא רוחש לאישיותו. אין כל ספק בכך, שמספר הערעורים אשר יופנו לנשיא בעניין זה, יהיה רב למדי.

הספקת מזון: גם היום הגיעה רק כמות קטנה של תרד לכיסוי ההקצבה, כך שחלוקתה תימשך זמן רב למדי. פרט לכך, לא חל כל שינוי במצב.

ענייני בריאות: מחלות מידבקות שדווח עליהן היום: 15 – שחפת. סיבות מותם של נפטרי היום: 17 – שחפת הריאות; 2 – שחפת של איברים אחרים; 2 – דלקת ריאות; 11 – מחלות לב; 1 – סתם מעיים; 1 – סרטן הקיבה.

[מכתב מחיים ויצמן לאבא הלל סילבר, ראש ועד החירום הציוני] צר לי לשמוע שקיומו ופעילותו של המשרד הפוליטי של הסוכנות היהודית [בניו-יורק] מסבים לך מבוכה אישית. אין ספק שיש לעשות משהו כדי להתגבר על כל הקשיים שצצו. שמעתי בקורת רוח רבה על הפעילות הגוברת של ועד החירום. ייתכן למדי שעם המרץ הנוכחי והקמת ועד החירום, לא היינו מחליטים להקים [בניו-יורק] משרד נפרד של האקזקוטיבה [ההנהלה הציונית].

עם זאת, ההרגשה באותו זמן היתה שיש להקים משרד כזה, וכעת, כאשר הוא קיים ועובד, נראה לי שהנזק מביטולו יהיה גדול יותר. אתה עצמך אומר שנדרשת הרבה עבודה במדינות דרום אמריקה, והיא יכולה להיעשות מהמשרד של הסוכנות היהודית. אבל גם בניו-יורק ובוושינגטון יש תחומי עבודה, ולגביהם אתה עשוי להרגיש יותר בנוח אם ייעשו בשמה של הנהלת הסוכנות היהודית במקום בשמה של ועדת החירום. שיקולים דומים עשויים לחול לגבי קנדה.
עם זאת, אני מסכים שצריך שיהיה מרב שיתוף הפעולה בין ועד החירום ובין משרד הסוכנות, ואני משוכנע שבאמצעות רצון טוב והרמוניה בינך ובין ד"ר [נחום] גולדמן [נציג ההנהלה הציונית בארצות-הברית] ניתן יהיה לארגן זאת. אני יודע שאני יכול לסמוך עליך ועל שאר החברים בוועד החירום שתעשו את כל הניתן כדי להתגבר על הקשיים ולהבטיח שיתוף פעולה ידידותי.