"זה אינו הערעור הראשון שבו אני נאלץ להתעכב על התנהלות העניינים בבית המשפט קמא ואף לאחרונה התייחסתי להתנהלות שהביאה לפגיעה בזכויות הנאשם הן הדיוניות והן המהותיות. גם במקרה זה חוזרת אותה תופעה בהבלטה יתרה". ביקורת חריפה ויוצאת דופן זו מותח (27.3.12) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה,
כמאל סעב, על שופט בית המשפט לתעבורה בעיר,
שמואל יציב.
סעב קיבל בשבועות האחרונים שלושה ערעורים של נאשמים בנהיגה בשכרות, שהורשעו בידי יציב, לאחר שקבע שהתנהלותו של יציב הייתה לקויה ופגעה בזכויותיהם של הנאשמים. הדברים לעיל לקוחים מתוך הערעור השלישי, שהוגש בידי נג'אח ג'רבאן, ובהמשך הדברים אף מחמיר סעב את ביקורתו על יציב ומורה לדון בתיק מראשיתו בפני שופט אחר.
יציב התעלם מבקשת הדחייה
הדיון בעניינו של ג'רבאן נקבע לאוקטובר 2008, אך סניגורו ביקש דחייה כדי שיוכל להעתיק את חומר החקירה ולגבש את תשובתו לכתב האישום. יציב כלל לא התייחס לבקשה, וכאשר לא התייצב ג'רבאן לאותו דיון - הוא הורשע בהיעדרו. בהמשך לא התייצב ג'רבאן לעוד מספר ישיבות, עד שביולי 2011 הודיעו הצדדים על הגעתם להסדר טיעון וביקשו לבטל את ההרשעה הקודמת. על-פי ההסדר, ג'רבאן יודה באישום נגדו וייגזרו עליו ארבעה חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס בסך 1,200 שקל.
יציב לא דן בבקשה לבטל את ההרשעה הקודמת וסירב לקבל את עסקת הטיעון. הוא הטיל על ג'רבאן שנתיים פסילה בפועל, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס של 1,200 שקל. מאחר שהצדדים נימקו את עסקת הטיעון בכשלים ראייתיים, אמר יציב שהוא עיין בחומר הראיות ולא מצא כשלים כאלו.
פגיעה ביושרתה של המדינה
בקבלו את ערעורו של ג'רבאן, אומר סעב: "אין זה מתקבל על הדעת שבקשה לביטול הכרעת דין שניתנה בהעדר ושהוגשה יומיים אחרי מתן הכרעת הדין, לא תישמע במשך תקופה כה ארוכה ואף בסופו של יום לא יתקיים דיון בה לגוף הבקשה ולא תינתן החלטה למרות הסכמת המשיבה [המדינה], כשבית המשפט מתעלם מכל זה מבלי שיתן החלטה מנומקת ומחליט לגזור את הדין, גם, לאחר שהצדדים, ובעיקר המשיבה מודיעה לבית המשפט כי הם הגיעו להסדר טיעון לפיו הכרעת הדין תבוטל, כתב האישום יתוקן ובית המשפט יתבקש לגזור עונש מוסכם.
"ברי לכל בר בי רב שאין זה מנהג של יומיום ודרך מקובלת שבית המשפט נוטל לעצמו את תפקיד הגורם המבקר את החלטות המשיבה ביחס להסדרי הטיעון ובוודאי שאין לו סמכות כזו, למעט סמכותו לעשות זאת במסגרת שיקוליו אם לכבד את הסדר הטיעון והאם לאו. לטעמי, בית המשפט קמא הרחיק לכת כשנקט יוזמה והחליט לעיין בחומר הראיות, תוך שהוא קובע באופן חד-משמעי שאין כל יסוד לטענת המשיבה לעניין קיומם של כשלים ראייתיים, הואיל ולדעתו, חומר החקירה לא מעלה כל כשלים ראייתיים.
"האמת תיאמר, כי הייתי מצפה מהמשיבה שתגלה אומץ לב ואף תדגיש את טרונייתה על ההתנהלות הנ"ל ובעיקר על כך שבית המשפט קמא לא סמך על הודעתה בנוגע להסדר הטיעון תוך התעלמות מחזקת התקינות, נטל את חומר החקירה, עיין בו, בחן את עמדתה וקבע כי לעמדה זו אין כל יסוד. יש בגישה מעין זו כדי לפגוע, לא רק בשיקול דעתה של המשיבה אלא גם ביושרה שלה, שכביכול היא נוקטת עמדה ומסכימה להסדר טיעון ללא בסיס נכון והולם את הראיות ותוך העלאת נימוק חסר יסוד".
סעב ממשיך וקובע בנוגע לסירובו של יציב לבטל את ההרשעה: "קיים ספק רב אם יש להתנהלות שכזו בסיס חוקי לעשות כן, זאת בהתחשב בפררוגטיבה הנתונה למשיבה לעניין שינוי ותיקון כתב האישום. ההתייחסות לבקשה לביטול הכרעת דין שניתנה בהיעדר במסגרת גזר הדין, גם היא מוטעית שלא לומר כי האמירה של בית המשפט קמא שאחרי הכרעת הדין אין להגיע להסדר טיעון, אמירה שאין לה כל בסיס חוקי".
