המדינה יכולה להיות מיוצגת בבית המשפט לתביעות קטנות בידי עורכי דין, למרות שככלל הצדדים בבית משפט זה אינם מיוצגים בידי עורכי דין. כך קובעת (15.4.12) סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, רויטל יפה-כ"ץ.

יפה-כ"ץ אומרת, כי המחוקק לא התיר לבעלי הדין בתביעות קטנות להיות מיוצגים בידי עורכי דין, על-מנת לייעל ולזרז את ההליכים שנועדו בעיקרם לתת מענה לצרכן. ואולם, אין בכך כדי לפגוע בזכותה של המדינה להיות מיוצגת כראוי בפני בתי משפט אלו. החוק קובע במפורש שהמדינה תיוצג בכל הליך בידי מי שימונה לכך בידי היועץ המשפטי לממשלה, דהיינו - הפרקליטות. כלל זה, אומרת יפה-כ"ץ, לא הוחרג בנושא בתי המשפט לתביעות קטנות.

עוד מציינת יפה-כ"ץ, כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי לבקש להתייצב לכל דיון בכל בית משפט. לכן, ודאי שאין למנוע את הופעתו - באמצעות הפרקליטות - בדיונים בהם המדינה היא אחד הצדדים. "אין בידי המדינה להופיע בבית המשפט אלא באמצעות פרקליט", אומרת יפה-כ"ץ, והחוק הדן בבתי המשפט לתביעות קטנות לא בא לשנות את סדרי ייצוגה של המדינה. היא מעירה, כי על-מנת לשמור על עיקרון השוויון, ייתכן שיש מקום לאפשר גם לצד השני להיות מיוצג בידי עו"ד.

יפה-כ"ץ קיבלה את ערעורה של המדינה על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, אשר חייב אותה לפצות את ניר סדון ביותר מ-6,000 שקל לאחר שלא בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוציא נגדו בית הדין הרבני. השופט עידו רוזין לא התיר למדינה להיות מיוצגת בידי הפרקליטות, ויפה-כ"ץ ביטלה את החלטתו. עוד קבעה יפה-כ"ץ, כי המדינה צודקת באומרה שיש להעביר את הדיון לבית משפט השלום, שכן אין המדובר בסוגייה כספית פשוטה, אלא בשאלה מורכבת של אחריות המדינה בנזיקין בשל פעילותו השלטונית של אחד מאורגניה.