תקנות לעידוד רכישת מוצרים ישראלים? אות מתה

המדינה התקינה תקנות לעידוד רכישת מוצרים ישראלים לצורך פיתוח התעשיה ויצירת מקומות תעסוקה בישראל, אך מדוח מבקר המדינה עולים (יום ג', 1.5.12) ליקויים ביישום התקנות על-ידי הגופים הכפופים להן ואף נמצא כי אין פיקוח אפקטיבי לצורך יישום התקנות והשגת מטרותיהן.

הביקורת העלתה כי לא כל הגופים הכפופים לתקנות כוללים במכרזיהם תנאי העדפה להצעות לרכישת טובין מתוצרת הארץ שמחירם אינו גבוה ביותר מ-15% מזה של טובין מיובאים; ככלל, הגופים הכפופים לתקנות אינם מוודאים כי הספק שזכה במכרז בגין אותה העדפה מספק בפועל טובין מתוצרת הארץ; התקנות אינן מקנות לגופים הכפופים להן סמכות להטיל סנקציות על ספק שהצהיר כי הוא מספק טובין מתוצרת הארץ, והתברר כי הצהיר הצהרת שווא; התקנות אינן חלות על קופות החולים, על הצעות לרכישת עבודה ושירותים (ובעיקר בשל כך הן אינן חלות על מכרזי BOT) ועל רכישה באמצעות פטור ממכרז.

בהוראות המחילות את החובה להעדפת תוצרת הארץ בהתקשרויות של הרשויות המקומיות - שלא כמו בתקנות העדפת תוצרת הארץ - לא נקבע מנגנון השוואת מחירים, ואין בהן נורמה המחייבת תאגידים מקומיים וגופים אחרים המבצעים רכישות עבור הרשויות המקומיות להחיל את חובת העדפת תוצרת הארץ במכרזיהם.

על משרד התמ"ת נאמר כי לא מיצה את הכלים שבידיו לחיזוק התעשיה והתעסוקה כדי לעודד את רכישת תוצרת הארץ. המשרד בחר בדרך של הקמת מטה ייעודי לצורך כך - מטה "כחול לבן". שיתוף הפעולה של מטה "כחול לבן" עם היחידות הרלוונטיות במשרד מועט, והוא אינו מאגם עמן משאבים לצורך עידוד רכישת תוצרת הארץ. מטה "כחול לבן" לא מיפה את הצרכים בנושא עידוד הרכישה של תוצרת הארץ ולא הציב יעדים ברורים לעבודתו.

המבקר מציין כי מן הראוי שמשרד התמ"ת, בשיתוף משרד האוצר, יגבשו עמדה המבוססת על בדיקה יסודית וייצרו כלים ליישומה, לרבות באמצעות התאמת החקיקה והתאמת אמצעי אכיפה לצורך כך. כמו-כן, קובע המבקר כי על משרד התמ"ת לבחון כלים חלופיים לעידוד רכישה של מוצרים ישראלים, נוכח הביטול ההדרגתי הצפוי של רכש הגומלין במסגרת הסכם ה-GPA - ההסכם הבינלאומי לרכישות ממשלתיות.