נגד עדות מוקדמת; בעד נבצרות

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מבצע בראש הממשלה, אהוד אולמרט, שפיטה מוקדמת, בעצם זאת שהוא מביא לשמיעת עדותו המוקדמת של העד משה (מוריס) טלנסקי. צודק אולמרט כשהוא טוען, כי מרגע שטלנסקי יעלה על דוכן העדים, יפתח משפטו שלו, ודבר זה נוגס בזכויותיו של אולמרט כחשוד/כנאשם.

המדובר בצעד חריג מצד מזוז, שעלול דווקא לעכב מיצוי הדין הציבורי עם אולמרט. וזה, הדין הציבורי, מחייב סילוק אולמרט עכשיו מכהונתו כראש ממשלה. הדין הפלילי, לעומת זאת, כופה הליך משפטי מסורבל וממושך, שעלול לגרום למצב שבו אדם שקיבל שוחד, הוא אולמרט, יוסיף לכהן כראש ממשלה עוד זמן רב. וזה רע מאוד. שכן, לפני ואחרי הכל, את המדינה צריך לנהל, ואולמרט מנהל בקושי, בימים אלה, את הגנתו, ואגב - הוא ופרקלטיו עושים טעויות לא מעטות.

להכריז על נבצרות

במקביל למאבק המשפטי להעדת טלנסקי, נמנע מזוז, וחבל שכך, מהובלת המהלך הציבורי-מנהלי, החשוב יותר: הכרזה על נבצרות אולמרט, מחמת זאת שהוא חשוד בפלילים ומבוקש, כבר בשלב זה, לעדויות בחמש חקירות. בידי המשטרה מצוי "האקדח המעשן" - אלה הם "יומני אולמרט", שנתפסו על-ידי מבקר המדינה במסגרת בדיקת "פרשת כרמיה", ומאוחר יותר בנובמבר 2007, בצו שיפוטי. יומנים אלה הם הדבק המחבר בין כל פרשות השוחד של אולמרט. מהם ניתן ללמוד רבות: עם מי נפגש אולמרט (גם פגישות אותן הוא הכחיש קודם לכן); אילו מסרים הועברו; מתי התקבלו מעטפות שוחד, ועוד ועוד. ובמילים פשוטות: די בראיות העולות ממסמכיו של אולמרט, כדי להפלילו.

בנסיבות שנוצרו, נבצר מאולמרט לכהן כראש ממשלה, במשרה מלאה, לפחות עד שיסיים את עדותו במשטרה וביתר הרשויות, לרבות חקירת רשות המיסים. החקירה החדשה בדבר מטעפות הכסף הוכיחה לכל כי עסקינן בראש ממשלה מושחת, שמקבל שוחד במעטפות. כמו-כן אין חולק, כי צורכי החקירה מחייבים בירור מהיר של העובדות ומיצוי הדין עמו. אין להשלים עם מצב שחקירות ימשכו זמן רב, בשל זאת שאולמרט "עסוק". האינטרס הציבורי מחייב את אולמרט להעמיד עצמו לרשות החוקרים, ככל שיידרש, כדי לברר את העובדות וכדי להפריך/לסלק את החשדות נגדו. העובדה שהוא פועל לסכל בירור העובדות, מדברת בעדה.

מראשית 2006 ועד עתה אנו מובילים קו ניצי נגד אולמרט, במובן זה שאנו חושפים את פרשות השחיתות בהן הוא מעורב, ודורשים מהיועץ המשפטי לממשלה, מהמשטרה ומיתר הרשויות, למצות עמו את הדין. מזוז, שפועל עתה בבהילות, נקט אז סחבת ממושכת, כשנמנע במשך תקופה ארוכה מפתיחת חקירות נגד אולמרט, עד שהגיע להכרה כי אין מנוס מכך. ביקרנו קשות גם את כל משתפי הפעולה בתקשורת ואת כתבי החצר, שסייעו לאולמרט להסתיר מהציבור את מעשיו הפליליים. עתה אנו מתריעים מפני הילוכו השגוי של מזוז, שעלול, כאמור, לעכב את סילוקו של אולמרט מכהונתו כראש ממשלה. מזוז עצמו התבטא בימים האחרונים כשאמר, כי החקירה החדשה נגד אולמרט תימשך עוד חודשים.

נעלה מכל ספק: לאזרחי ישראל אין זמן לבזבז על עבריין סדרתי. טובת המדינה מחייבת ראש ממשלה במשרה מלאה. חובת היועמ"ש היא להבטיח זאת. שאם לא כן, ואם חלילה יתרחש אירוע חיצוני שיגרום נזק קשה למדינה ולאזרחיה, יהא מזוז אשם גם הוא בכך. בדיוק כמו אולמרט, שנמנע מהשעיית עצמו.

אולמרט: חסר עכבות

בדברים שלהלן אין כדי לעשות הנחות לאולמרט. נהפוך הוא: אני מבקש להצביע כאן על הילוכו השגוי של מזוז, כאמור שעלול שלא בטובתנו לשחק לידיו של אולמרט - המנסה בכל כוחו להרוויח זמן. התחמקות אולמרט ממתן עדות נוספת בחקירה בפרשת המעטפות - אולמרט טוען כי אין מדובר בהתחמקות אלא בלוח זמנים צפוף - מעידה על מגמה זו, ומלמדת כי עסקינן באדם חסר עכבות, המנצל את הילוכו השגוי של מזוז כדי למלט עצמו בדרך של ייצור תסבוכת משפטית. עם זאת לא ניתן להשלים.

בדברים שלהלן אציג את העקרונות האמורים, לגישתי, לעמוד על הפרק:

• המטרה המרכזית שצריכים לכוון אליה היועמ"ש והפרקליטות: סילוק אולמרט מכהונתו כראש הממשלה. אדם שקיבל שוחד אינו ראוי לכהן כראש ממשלה. את זאת אנחנו טוענים כאן יותר משנתיים. על היועמ"ש לחשוף בפני הציבור את העובדות שהתגלו, כדי שהציבור, לרבות חברי הכנסת, יוכלו לומר את דברם. אין מדובר בעמדה פוליטית, אלא במטרה ערכית-ציבורית שיש להשיגה בכלי המשפטי שיש בידי מזוז (גישה דומה נקטתי בזמנו הן בפרשת הנשיא עזר ויצמן אותה חשפתי [סברתי שאין מקום לחקירה אלא לכפות את סילוקו מתפקידו]; וכן בפרשת השופט צבי טל אותה חשפתי [דרשתי אז להסתפק בסילוקו מתפקיד יו"ר ועדת העזבונות]);

• אולמרט הוא אדם מושחת. ארבע חקירות (ראשיות) מתנהלות נגדו בהנחיית היועמ"ש, ותיק אחד (לאומי) ממתין עתה להכרעת פרקליט המדינה. בידי היועמ"ש הסמכות החוקית להכריז על נבצרות אולמרט. נזכור נא, אולמרט עצמו, בתפקידו אז כמ"מ ראש הממשלה, קיבל את ראשות הממשלה נוכח נבצרות אריאל שרון (בשל מחלת שרון). כך נכון לנהוג גם עתה: לאפשר לממלאת-מקומו, ציפי לבני, לכהן כראש ממשלה עד 100 ימים - במהלכם יעשה מאמץ לסיים את החקירות ואז יחליט היועמ"ש על הגשת כתב אישום או גניזת תיקי החקירה;

• גורמי החקירה צריכים לבצע את מלאכתם במהירות. חלה עליהם החובה לסיים את החקירות תוך כמה חודשים. טובת הציבור מחייבת זאת, ואין לאפשר גרירת רגליים ומצב שבו מי שחשוד בקבלת שוחד בעשרות מקרים ובכמה פרשות מרכזיות, יוסיף לכהן כראש ממשלה עוד זמן רב. כדי להגיע לכך, צריך אולמרט לעמוד לרשות גורמי החקירה, ככל שיידרש, גם אם מדובר בחקירה מיום ליום. העובדה שאולמרט מושך זמן ומתחמק מחקירה, מחייבת נקיטת צעדים נגדו, כמקובל לגבי כל אזרח, וכדי להשיג זאת אין מנוס מהכרזה על נבצרות;

• על-פי חוק יסוד: הממשלה, חקירה נגד ראש ממשלה מכהן תיתכן רק בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. חוק זה אינו מונע נקיטת הליכי חקירה אגרסיביים נגד אולמרט - כפי שמקובל ונעשה לגבי אזרחים רבים סרבני חקירות - בשל זאת שהוא מתחמק מחקירה. מחמת סרבנותו, על היועמ"ש להורות לאולמרט להתייצב לחקירה, ואם לא יעשה כן, עליו להורות למשטרה לגשת למעונו הרשמי ולחוקרו שם;

• שמיעת עדות טלנסקי והמהלכים המשפטיים סביבו גורמים להשחתת זמן ולשחיקת הכוחות. נזכור נא: פרשת מעטפות הכסף - תהא חמורה ככל שתהא - היא רק אחת מתך חמש פרשות, שכל אחת מהן עלולה לסכן את אולמרט בכמה וכמה שנות מאסר. בידי היועמ"ש ראיות די והותר כדי למצות את הדין עם אולמרט ולגאול את עם ישראל מראש ממשלה מושחת שכזה;

• על היועץ המשפטי לממשלה לעשות מאמץ מיוחד, כדי להגיש תוך כמה חודשים כתב אישום מאוחד - בכמה פרשות יחד, נגד אולמרט ושותפיו לעבירות. המדובר במיוחד בפרשות: מעטפות הכסף, כרמיה, מרכז ההשקעות ובנק לאומי.

ההפתעה שבדרך?

ככל הידוע לי, בידי צוותי החקירה ראיות המחייבות הגשת כתב אישום בכל אחת מהפרשות הנ"ל. וככל הידוע לי, ובזאת אסיים, והמבין יבין, היועמ"ש והפרקליטות אכן שוקלים הגשת כתב אישום אחד שייכלול את כל העבירות העיקריות שביצע אולמרט, בכמה פרשות. לא בכדי מעכב פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור, את הכרעתו בתיק לאומי. אם יתעלו היועמ"ש והפרקליטות ויעשו את חובתם על-פי חוק, יבלה אולמרט שנים לא מעטות בבית האסורים.