אישה חוייבה להחזיר דמי מזונות <br>כיוון ששיקרה בשיטתיות לבית המשפט

בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב חייב לאחרונה אישה, בהשבת דמי מזונות שקיבלה, לאחר ש"בחרה כשיטה, להעלים מידע מבית המשפט באשר להכנסותיה ולרכושה לאורך כל הדרך, הן בכתבי טענותיה, הן בחקירתה ואף בסיכומיה".

ר.ג. (שמות הצדדים אסורים בפרסום) נישאה לבעלה, ר.ש.א. בשנת 99'. לאחר שנישואיהם לא עלו יפה וגם ניסיון להביא לשלום בית נכשל, הגישה ר.ג. תביעה למזונות עבורה, בסך 6,400 ש"ח לחודש ועבור בתם המשותפת, בסך 5,100 ש"ח.

לתביעת מזונות יש לצרף טופס 'הרצאת פרטים', בו מצהיר בעל הדין על פירוט הכנסותיו ב-12 החודשים שקדמו להגשת התביעה, וכן פירוט לגבי הרכוש שבבעלותו.

בכתב התביעה צויין: "הפסיקה לעבוד", "אין נכסים"

בהרצאת הפרטים שצירפה האישה לכתב התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אמנון אברהמי, צויין כי היא "הפסיקה לעבוד", אולם לא היו פרטים באשר למקום העבודה בו עבדה קודם הגשת התובענה, מתי הפסיקה לעבוד ומה הסיבה להפסקת העבודה. גם סעיף הרכוש בהרצאת הפרטים נותר ריק לחלוטין.

בכתב ההגנה שהגיש הבעל, באמצעות עו"ד שרון ליכט-פטרן, נטען כי האשה עובדת בחברת הקוסמטיקה "אייבון" ומשתכרת 6,000 ש"ח נטו לחודש, כשלרשותה רכב צמוד ומכשיר פלאפון על-חשבון החברה. כן נטען, כי "התובעת לא אמרה אמת לבית המשפט, בכל הנוגע להכנסותיה ולרכושה. אילו היתה חושפת בפני בית המשפט את הנתונים האמיתיים באשר לכך, לא היה פוסק לה מזונות זמניים".

התובעת עבדה רוב הזמן, היה לה רכב ופלאפון צמוד

ואכן, קבע השופט שאול שוחט, "במקרה שבפנינו חטאה התובעת במילוי חובה זו [לומר אמת, נ.ש.], והמשיכה לחטוא אף במהלך הדיונים המשפטיים ואף בסיכומים". באחת הישיבות בנוגע למזונות זמניים, אמרה התובעת כי עבדה עד חודש מאי 2001 בשכר של 4,000 ש"ח לחודש, ומקבלת רכב צמוד ופלאפון. בגין פיטוריה, אף קיבלה דמי אבטלה בסך 17,500 ש"ח, אולם לכל אלה לא נמצא זכר בהרצאת הפרטים.

גם בדיון בבקשת הנתבע להפחתת מזונות, עלה כי הנתבעת הסתירה הכנסות מעבודתה, אולם "גם התובעת וגם בא כוחה (אולי מחוסר ידיעה) מילאו פיהם מים בעניין זה... למרות שלתובעת היתה הזדמנות להודיע על עבודתה זו לבית המשפט". יצויין, כי בתקופה זו השתכרה כ-5,000 ש"ח נטו לחודש!

גם בנוגע לרכוש שבבעלותה שיקרה התובעת; לאחר שבית המשפט הורה לה לצרף הרצאת פרטים מעודכנת, "הפלא ופלא - מציינת התובעת רכוש, אלא שציינה זאת בטעות כרכושה שלה. במקום לציין זאת בשורה של 'בעל הדין שכנגד' ציינה זאת בשורה של 'בעל הדין'. וכיצד אני יודע זאת? א) זהו בדיוק הרכוש שצוין כרכוש בעל הדין שכנגד, הנתבע, בהרצאת הפרטים המקורית. ב) הטעות תוקנה בהרצאת הפרטים שהוגשה" מאוחר יותר".

התובעת מקבלת דמי שכירות מ-2 דירות
והיא בעלת מניות בחברה

בשלב ההוכחות, התברר כי לתובעת שליש מהזכויות בדירת מגורים ברעננה, בגינה היא מקבלת 250 דולר לחודש דמי שכירות, וכן קיבלה סך של 11 אלף דולר ממכירת דירה ברמת גן, שהיא היתה מבעליה, והיא אף מקבלת 500 דולר לחודש דמי שכירות מדירה נוספת ברעננה.

ולא זו בלבד: לתובעת, יחד עם בני משפחה נוספים, מניות בחברת 'אדירון - עיבוד פחים ומוצרי מתכת בע"מ', והיא אף הגישה הצעה לרכוש את מניותיהם של בעלי המניות האחרים בחברה. עוד עולה כי היא נכחה בישיבה בה החליטה החברה לחלק דיבידנד בסך 1.2 מיליון ש"ח לבעלי המניות. כותב השופט: "ודוק! הליכים אלה נוהלו ברובם במהלך ההליכים המשפטיים בינה ובין הנתבע, והתובעת ממלאת פיה מים ואינה מספרת מאומה על זכויותיה אלה ועל חלוקת הדיבידנד".

בדיון התייחס בא-כוחה של התובעת בביטול לעובדות אלה, וטען כי "גם עם נכסיה אלה, אין ולא נותר לתובעת מאומה". ואולם, אומר השופט שוחט, "עם כל הכבוד, מדובר בראש ובראשונה בעיקרון. בעל דין צריך לומר אמת לבית המשפט, לשחק בקלפים גלויים ולעדכן אותו בכל שינוי שחל במצבו - ודוק! מדובר בתביעת מזונות שהינה תביעה דינמית מטבעה, הנתונה לשינויים לעיתים תכופות".

"לא יעלה על הדעת, שבעל דין - בוודאי תובע אשר בא לבקש את מזונותיו - יסתיר מבית המשפט את נכסיו, חרף החובה לגלותם - גם אם הוא סבור שאין בנכסים אלה כדי לשנות את מצבו ו/או כדי לפגוע בזכותו לקבל את הסעד לו הוא עותר".

השופט: ומי ערב לנו שכרגע התובעת דוברת אמת?

"שנית, מי לידינו יתקע שהנתונים שמוסרת לנו התובעת בסיכומי בא-כוחה" הם אמת? "מדוע שבית המשפט יאמין לה?", תוהה השופט. "בנסיבות עגומות אלה, של הסתרת מידע ואי-גילוי האמת, התוצאה המתחייבת היא - ביטול ההחלטה של המזונות הזמניים בכל הנוגע למזונות האשה וחיוב האשה בהחזר סכומי המזונות ששולמו לה על-ידי הנתבע".

"תובע בתביעת מזונות (כמו גם נתבע), אשר אינו ממלא אחר חובה זו (לומר אמת), או ממלא אחריה כלאחר יד, ולעיתים אף מציג נתונים לא נכונים, נוטל על עצמו סיכון. יכול והרצאת הפרטים תציג תמונה חסרה, בלתי שלמה ובלתי אמינה באשר להכנסותיו ורכושו. או אז עלולה תביעתו להידחות".

"אכן, לא בנקל יורה בית המשפט על השבתם של מזונות ששולמו, שהרי מה ששולם - נצרך ונאכל. יחד עם זאת, במקרה שבפנינו בחרה התובעת, כשיטה, להעלים מידע מבית המשפט באשר להכנסותיה ולרכושה לאורך כל הדרך, הן בכתבי טענותיה, הן בחקירתה ואף בסיכומיה. עם כל הכבוד וההערכה, מזונות זמניים נפסקים על-בסיס כתבי הטענות".

"לא ייתכן שמי שמוסר נתונים חלקיים או נתוני כזב בכתבי טענותיו, כדי לזכות במזונות זמניים, ירחץ בנקיון כפיו לעת מתן פסק הדין הסופי בבחינת 'מי שאכל והשתמש' כדי להימנע מהחזרת מה שקיבל שלא כדין".

לבסוף, קבע השופט שוחט: על התובעת להשיב את המזונות הזמניים שקיבלה, על-חשבון התביעה. השופט פסק מזונות לבתם המשותפת של בני הזוג, אך לא פסק הוצאות משפט לאף אחד מן הצדדים.

ראש המחלקה המשפטית של עמותת הורות=שווה, עו"ד אמיר שי, מציין כי אופן ניהול ההליכים והסתרת המידע מצד האישה, מהווים לכאורה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט. "נראה כי בית המשפט חס עליה, כשלא חייב אותה בהוצאות משפט גבוהות ואף לא הורה למזכירות בית המשפט להעביר העתק מפסק הדין למשטרת ישראל", אומר עו"ד שי.

יצויין, כי מסירת תצהיר כוזב לבית משפט, כמוה כמסירת עדות שקר, שהיא עבירה חמורה.

תמ"ש 3882/00 ג.ר. ואח' נ' ר.ש.א.