|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התקשורת בפרשת אולמרט-טלנסקי
|
|
|
גילת וגידי וייץ ידעו, שתקו ושיקרו
|
העיתונאים מרדכי גילת וגידי וייץ קיבלו מידע על מעטפות הכסף עוד בתחילת 2007 ● למרות זאת הם נמנעו מלפרסם ● עכשיו, אחרי פריצת המשטרה, הם מכזבים בטוענם שהם-הם שפרסמו והביאו לחשיפת הציר אולמרט-טלנסקי
|
|
נהנו מחסינות. מצד גילת וגידי וייץ
|
|
|
|
|
שנים רבות אני טוען, שוב ושוב, כי העיתונות מושחתת לא פחות מאלה הפוליטיקאים אותם היא מוקיעה. שנים הרבה אני מצביע על עיתונאים ועיתונים מסוימים, שנותנים ידם לשחיתות בעצם התנהלותם השערורייתית והפסולה, כפי שנבהיר להלן.
הפעם נעסוק בשניים מהם: מרדכי גילת (ישראל היום), ובן טיפוחיו, גידי וייץ (הארץ). שני אלה, כך מתברר אפילו מגירסתם, ידעו ושתקו. הם החזיקו מידע נפיץ ביותר נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בדבר מעטפות הכסף שהעביר איש העסקים משה (מוריס) טלנסקי. אך משיקולים זרים הם העדיפו לשתוק, לצנזר את המידע ולהימנע מלפרסמו. הם שמרו את המידע הממוסמך עמוק עמוק במגירות, במקום לעשות את חובתם העיתונאית: לפרסם זאת ברבים, באמצעות כלי התקשורת, כדי להביא לחקירה ולסילוקו של אולמרט מכהונתו כראש ממשלה.
גילת, כמעט כרגיל, נמנע במשך כשנתיים מחשיפת פרשות חדשות על אולמרט, בעיתון ידיעות אחרונות, וקיבל את מרותו של ארנון (נוני) מוזס: צנזורה. הגנה על אולמרט. גילת, פחדן שכמותו, לא העז "להרים ראש" ולוותר על השכר הגבוה בידיעות אחרונות. רק לאחר שתי שנות צנזורה חריגות והרסניות, ולאחר שמצא מקום חלופי, עם הרבה יותר כסף, הוא דילג מסיר בשר אחד (מוזס) לסיר בשר אחר (אדלסון).
הצביעות של גילת ווייץ
לו רק צינזרו ו/או נתנו ידם לצנזורה, ניחא. אנחנו מורגלים בזאת. גילת התמחה בכך בעיתון ידיעות אחרונות, למרות ששימש כתחקירן של העיתון וחובתו היתה דווקא לפרסם לטובת הציבור. אלא ששני אלה, אוי לבושה, אחרי שהמשטרה (בעזרת משרד מבקר המדינה שגילה את יומני אולמרט) הבקיעה את פרשת אולמרט-טלנסקי, ואחרי שאפילו אולמרט מתחיל להריח ליזול, טוענים עכשיו - למרבה החוצפה, כי הם-הם שהביאו, באמצעות הפרסומים שלהם, לחשיפת הפרשה.
רשימה זו לא נועדה לשלול מהם קרדיט שהם מנכסים לעצמם - אני נותן קרדיט רב דווקא לציבור הקוראים שיודע מי פרסם מה ומתי - אלא להצביע על חטאיהם, ולהוקיעם על כך שהם פועלים בדרך שיש בה משום "גניבת דעת". ובעניין זה, בעיני, הם אינם שונים מגנבים אחרים - אלה גונבים כסף, ואלה גונבים דעת. אני מוצא לנכון להצביע על חטאיהם, כדי שציבור הגולשים יידע את העובדות וכדי שכל קורא סביר יבין עם מי יש לו עסק (יותר מ-700 אלף גולשים ייחודיים בחודש ב-Nfc ובכך הם מצביעים בנו אמון).
כתבתי לעיל, כי גילת וגידי וייץ פועלים בניסיון לבצע גניבת דעת; וכי הם מפרסמים כזבים שוב ושוב. ברשימה זו נטפל בכל אחד מהם בנפרד. לשם כך אשתמש במה שהם פרסמו בעיתונם.
|
|
מרדכי גילת. ידע, שתק ועכשיו משקר
|
|
בגליון 22.05.08 שהתפרסם על-פני שני עמודים, גולל גילת את גלגולי פרשת אולמרט-טלנסקי. מנקודת ראותו, כמובן. בחלק ניכר מרשימתו הוא נוטל לעצמו מנה גדושה של קרדיט על חשיפת הפרשה ומחלק כמה שיירים לגידי וייץ. להלן הכזבים שכתב, וכן הדברים שהציג באופן מעוות, ולעומתם - האמת הפשוטה:
עיתוי פריצת הפרשה
- הטיעון של גילת (ציטוט) - "שתי כותרות ראשיות ב'ישראל היום' שפורסמו כאן לפני כחודשיים, הן שגרמו לחשיפת הפרשה שמסעירה עכשיו את המדינה. כותרת אחת מיום 26.03.08 גילתה כי יש ראיות נגד אולמרט והאשימה את המשטרה בניסיון למרוח את התיק. כותרת שנייה, שפורסמה כעבור שבוע, הטילה את האחריות למחדל הזה על בכירים בפרקליטות המדינה. הסיבה: המשטרה טענה באוזני, שלא קיבלה מהפרקליטות את המסמכים שנתפסו בחקירת מבקר המדינה במחשב של שולה זקן."
מבקר המדינה, המשטרה והפרקליטות, עשו מלאכתם באופן הראוי לשבח. היומנים נתפסו בחודש מאי 2006, הרבה-הרבה לפני שעיתון ישראל היום נוסד... היומנים הועברו לפרקליטות, אך בהנחיית היועמ"ש מני מזוז הם לא הועברו ישירות למשטרה ולא נעשה שימוש בקבצי המסמכים שהעביר המבקר [ראיות שתופס המבקר אינן קבילות לצורך הליך פלילי, י.י.]. זו הסיבה לאי-העברת המסמכים ישירות מהפרקליטות למשטרה, ולא שום ניסיונות שיבוש ומריחה, כפי שטען גילת בהשמצותיו נגד גופים אלה. עובדות נוספות הראויות לציון: - בהנחיית היועמ"ש ביצעה המשטרה תפיסה במשרד התמ"ת, בנובמבר 2007. בין היתר נתפס והועתק מחדש כל הדיסק הקשיח באותו מחשב ששימש את שולה זקן, על כל תוכנו: מסמכים, יומנים, רשימות וכו' וכו'.
- מאז נובמבר 2007 מצויים המסמכים/היומנים בידי המשטרה. לכן, טענת גילת כי הסתירו מהמשטרה את היומנים/המידע, וכי רק בעקבות התערבותו והתערבות גידי וייץ, במרס 2008, נתפסו היומנים, הינה משוללת יסוד.
- מאז, כאמור, צוותי החקירה בעבודה (צוות כרמיה, צוות מרכז ההשקעות, וצוות המינויים בתמ"ת). החוקרים פועלים במרץ רב לפיצוח עשרות כיווני חקירה חדשים העולים מהיומנים. גם פרשת טלנסקי עלתה מהיומנים ומהמידע הנוסף שהועבר לחוקרי המשטרה, ולכן המתינה המשטרה לשעת כושר: לכך שטלנסקי יגיע לישראל, לקראת חג הפסח, ואז לחוקרו באזהרה. וכך אכן אירע וזו הסיבה העיקרית לפריצת הפרשה בעיתוי זה.
- גילת תקף את המשטרה והטיל דופי בשיקול דעת החוקרים, על שאלו פנו לבית המשפט וביקשו וקיבלו צו איסור פרסום על פרטי הפרשה, ובמיוחד על יומני אולמרט. טענת גילת הינה דמגוגיה זולה, במיוחד בהתחשב בעובדה הפשוטה: לפי עדותו שלו, המסמכים מצויים בידיו מזה כשנה, והוא נמנע מלפרסמם. מדוע???
גילת ידע ושתק; עתה הוא מעוות את המציאות
- הטיעון של גילת (ציטוט) - "לדפים האלה [מתוך יומני אולמרט, י.י.] ייחסתי חשיבות מיוחדת כיוון ששולה זקן, מזכירתו הוותיקה של אולמרט, מתארת בהם חלק מתנועת הכספים בחצר הפנימית של אולמרט. הם המפתח להנחת היד על העד טלנסקי, הם המפתח לפתיחת כספות הדולרים של אולמרט, הם המפתח להבנת תנועת התן-וקח בין אהוד אולמרט לפרקליטו ואיש סודו, עו"ד אורי מסר...
"בדפי היומן האלה, שהחשובים שבהם שמורים ברשותי וברשות עיתונאי הארץ, גידי וייץ, כבר קרוב לשנה (תרומת עובדים אמיצים בתמ"ת), מוזכרים מקורבים לאולמרט ומזדקר שמו של המיליונר מוריס טלנסקי, ידיד של אולמרט זה 15 שנה. טלנסקי היה נפגש עם אולמרט בארבע עיניים בארץ ובחו"ל, מעניק לו תרומות במזומנים למערכות הבחירות שלו ולמטרות נוספות, ודואג לשדרג לו את בתי המלון בחו"ל, הוא עטף אותו בהרבה הרבה כסף." - גילת מודה - ידעתי במשך שנה (עוד בתחילת 2007). היו ברשותי מסמכים, ולמרות זאת לא פרסמתי. על כך ראוי גילת להוקעה, לא לקרדיט, ולא לראיונות מלוקקים בכלי תקשורת. מוזר שגילת עצמו אינו מבין איזה קלף נתן בידי אלה המצביעים עליו כעל משת"פ וכעל עיתונאי שסרח בכך שצינזר מידע.
- גילת מציין שהמסמכים היו גם בידי עיתונאי הארץ, גידי וייץ, וכך הוא חושף את וייץ כמי שצינזר והעדיף לשתוק, במקום למלא את חובתו כלפי הציבור.
- גילת מאשר שידע והבין את חומרת המידע. מה שמעלה את הטיעון: היו בידיך המסמכים. כך אתה טוען. קיבלת אותם ממקורות בנאמנות, מצד מקורות מידע שביקשו לחשוף את מעשיו הפליליים לכאורה של אולמרט, יחד עם שולה זקן ואורי מסר. מדוע לא פעלת? מדוע לא פרסמת את המידע?
- גילת מסגיר מקורות מידע, כאשר הוא מצביע על "תרומת עובדים אמיצים בתמ"ת" - כמי שהעבירו לידיו את המסמכים. בכך הוא מפר עוד כללי בסיסי בעיתונאות ומועל באמונם של אותם גורמים שסיכנו עצמם כדי לחשוף את האמת (נעזוב כאן את השאלה האם הוא אינו עושה מניפולציה כדי להרחיק חשד מגורמי אכיפה שהחזיקו ביומנים...).
|
|
גידי וייץ. ידע שתק ועכשיו הוא משקר
|
|
גידי וייץ פועל שוב ושוב כדי "לנכס" לעצמו ולעיתון הארץ את פרשת מרכז ההשקעות-סיליקט. לשם כך הוא מפרסם שקרים, שוב ושוב, ואגב רצונו העז לזכות במעט תהילה, הוא הופך את סדר האירועים ומבלבל והופך את הסדר אפילו כשמדובר בעונות השנה. נפרט להלן את כזביו ברשימתו מיום 22.05.08:
מי חשף ומתי את פרשת מרכז ההשקעות
- הטיעון של וייץ - באוקטובר 2007 הורה מזוז על פתיחת חקירה פלילית בפרשה. בהודעה שפירסם בעניין כתב היועץ המשפטי כי החליט על פתיחת החקירה בעקבות תחקיר "מוסף הארץ", שעסק ביחסי התן וקח בין ראש הממשלה אולמרט לעו"ד מסר.
- האמת הפשוטה – פרשת מרכז ההשקעות (תיק סיליקט) הובאה בראשית 2006 לידיעת מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, בעיצומן של החשיפות ב-Nfc בפרשות: כרמיה, כ"ט בנובמבר ועוד (נזכור נא: באותה תקופה כל העיתונים שמרו על קשר השתיקה, כולל עיתון הארץ. למרות זאת, מבקר המדינה אזר עוז והורה על הבדיקות):
- מיד עם קבלת המידע הבלעדי שקיבל המבקר, הוא מינה צוות בדיקה. הצוות ערך בדיקה מקיפה בחודשים מאי-יולי 2006. זמן קצר לאחר מכן הוציא המבקר, כפי שמחייב החוק, טיוטת דוח לתגובת המבוקרים ובהם למרכז ההשקעות, אורי מסר ואולמרט.
- מאוחר יותר, ביום 01.09.06 פרסם עיתון הארץ את מה שכינה: "תחקיר נרחב", ובו חלק מאותם עניינים אותם בדק המבקר בפרשת סיליקט. בתחקיר לא נמסר לציבור כי המבקר כבר מצוי בעובי הקורה, וכי אין מדובר למעשה בתחקיר, אלא בדיווח על בדיקה שכבר התבצעה על-ידי המבקר...
- באוקטובר 2007 הודיע היועמ"ש מני מזוז על החלטתו לפתוח בחקירה משטרתית בפרשת מרכז ההשקעות. בהודעה שפרסם משרד המשפטים נאמר, בין היתר: "בחודשים האחרונים נבחנו בפרקליטות ואצל היועץ המשפטי ממצאי הדוח [בפרשת סיליקט, י.י.], והחומר ששימש בסיס לו, וכן התגובות שהתקבלו כאמור. בנוסף לכך, נבחנו חומרים נוספים שהתקבלו ממקורות אחרים ביחס לפעילות אולמרט וגורמים בלשכתו במרכז ההשקעות, וכן ממצאי תחקיר שעשה העיתונאי גידי וייץ בעיתון הארץ, ובו הוצגו טענות על מקרים נוספים שבהם היה מעורב אולמרט בקידום פרויקטים שייצג עו"ד מסר מול מרכז ההשקעות".
- הנה כי כן: היועמ"ש מייחס לוייץ את החשיפה בפניו של עניינים נוספים הנוגעים למרכז ההשקעות, ולא לחשיפת פרשת סיליקט אותה העביר לידיו המבקר. מבקר המדינה הוא שחשף ראשון את פרשת מרכז ההשקעות, חודשים רבים לפני עיתון הארץ/גידי וייץ. מבקר המדינה הוא שחשף את הפרשה המרכזית במרכז ההשקעות, היא פרשת סיליקט. גידי וייץ חשף מידע נוסף על מעורבותם של אולמרט-אורי מסר בפרשות נוספות במרכז ההשקעות, ואמנם גם על כך הורה היועמ"ש על חקירה.
- ההצגה המעוותת מצד גידי וייץ, כאילו הכל התחיל ונברא בעקבות החשיפה בהארץ, וכאילו "יומני אולמרט" נתפסו בעקבות פרסום התחקיר בהארץ, הינה כוזבת. חד וחלק. היומנים נתפסו בחודש מאי 2006, ארבעה חודשים לפני פרסום התחקיר בעיתון הארץ. את זאת יכול כל אחד לבדוק אם יפנה למשרד מבקר המדינה.
מתי סילק עו"ד מסר את הכסף ממשרדו
- הטיעון של וייץ - וייץ מסתמך על דברים שפורסמו בטעות בתוכנית עובדה (בעקבות כזבים קודמים שפרסם), כדי להיתלות בהם. וכך הוא כותב: בתחילת השבוע פירסמה התוכנית "עובדה" כי בקיץ 2006, מיד לאחר הפרסום בתחקיר הארץ בדבר מעורבותו של אולמרט בקידום ענייניהם של לקוחותיו של עו"ד מסר, הוציא מסר את הכספים שנאגרו בכספת במשרדו והחזירם לזקן [שולה]. וייץ מסתמך על דברים אלה כדי לקשור לעצמו כתרים.
- האמת הפשוטה – בחודשים מאי-יולי 2006 ביצע מבקר המדינה ביקורת במרכז ההשקעות. גם אורי מסר נחקר, ואז הוא הרגיש שהקרקע בוערת תחת רגליו. זה היה השלב, בסביבות החודשים יוני-יולי, שהוא חשש לגורלו ולכן סילק את הכסף מהכספת במשרדו. הטיעון של גידי וייץ – אותו הוא מצטט מהתוכנית עובדה, כאילו סילוק הכסף נעשה "בקיץ 2006, מיד לאחר הפרסום בתחקיר הארץ", הינו אפוא תלוש מהמציאות: ראשית – הכסף סולק בחודשים יוני-יולי, וזאת בעיצומה של חקירת מבקר המדינה; שנית - תחקיר הארץ פורסם ביום 11.09.06, וזה מעט אחרי שנגמר הקיץ. לפחות רשמית (כדאי שמישהו מעורכי עיתון הארץ יסביר לוייץ שחודש ספטמבר זה כבר סתיו).
כיצד הגיעו המזכרים/היומנים למשטרה
- הטיעון של וייץ - המזכרים של זקן שכבו בפרקליטות חודשים ארוכים מבלי שהועברו לצוות החקירה המשטרתי. רק במארס האחרון, בעקבות התערבות העיתונים הארץ וישראל היום, תפס צוות החקירה את המזכרים מהמחשבים של משרד התמ"ת והחל לבדוק את החשדות החדשים. המזכרים וכן מידע נוסף שנאסף על-ידי צוות החוקרים הוצג לחשודים המרכזיים בפרשה: שולה זקן, משה טלנסקי ועו"ד מסר...
- האמת הפשוטה – כאמור לעיל, המזכרים/היומנים נתפסו במקור על-ידי אנשי מבקר המדינה, חודשים רבים לפני פרסום התחקיר בהארץ. פעם נוספת הם נתפסו על-ידי המשטרה, בצו שיפוטי, בחודש נובמבר 2007, מיד לאחר שהיועמ"ש הורה על פתיחת חקירה. הטיעון כאילו רק במרס 2008 נתפסו המסמכים, בעקבות התערבות הארץ וישראל היום, הינו כוזב מתחילתו עד סופו.
אין מדובר בכזב-סתם, אלא בניסיון לגניבת דעת זדונית, כדי ליצור אצל הקורא הסביר את הרושם, כאילו: 1) החקירה החלה בלעדית בעקבות תחקירו של גידי וייץ ב'הארץ'; 2) המסמכים נתפסו בעקבות התערבות העיתונים הארץ וישראל היום; 3) העולם נברא ומתקיים רק בזכות שני עיתונאים חרוצים, מוכשרים וישרי דרך: מרדכי גילת וגידי וייץ; בלעדיהם אנא אנו באים.
|
|
דן מרגלית שוב מטעה את הציבור
|
|
|
|
מרגלית. מטעה את הציבור
|
|
|
דן מרגלית הוא אחד העיתונאים הטובים בישראל. הוא מקצועי. הוא סקרן. הוא אמיץ. הוא מבין עניין. הוא יודע היטב מה תפקידו של עיתונאי וגם של איש ציבור בחברה דמוקרטית. דווקא בזכות זאת, כשהוא סוטה מדרכו ומציג את התנועה לאיכות השלטון בכלל ואת עו"ד אליעד שרגא בפרט כמי שנאבקו לחשיפת מעללי אולמרט – למרות שהעובדות שונות בתכלית, דווקא בשל זאת יש להצביע על מעשיו ופרסומיו הבלתי נכונים, ובמיוחד להזהיר שוב ושוב שהוא מטעה את הציבור. בטורו בעיתון ישראל היום (20.05.08), יום לאחר שחשף פרקליט המדינה, משה לדור, בפני שופטי בית המשפט העליון, פרטים נוספים בדבר מעטפות הכסף שקיבל אולמרט, כתב מרגלית (ציטוט): "מה עוד נחוץ? עכשיו כבר לא מדובר במיכה לינדנשטראוס וביעקב בורובסקי שאפשר להציגם כציידים מרושעים של אהוד אולמרט, ולטעון כי אינם יציבים; ולא בד"ר ירון זליכה, שתומכי ראש הממשלה הכפישו בנוסח דומה ללא הכרה; ולא באליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון ואפילו לא בחבורה של עיתונאים חורשי זדון ורעה. הפעם זה פרקליט המדינה משה לדור". הנה כי כן: - מצד אחד, דן מרגלית מציג את אליעד שרגא כאחד האישים שנאבקו באולמרט, לצד לינדנשטראוס, בורובסקי, לדור ועיתונאים שבשמם הוא לא נוקב (הפעם...). בכך הוא מטעה את הציבור. כי זאת יש לדעת ולהזכיר: התנועה לאיכות השלטון החרישה במשך כשנתיים, ולא נקפה אצבע כדי להוקיע את אולמרט על מעשיו. נהפוך הוא: בתחילת התקופה הוזמן אולמרט להיות אורח כבוד בכנס שערכה התנועה נגד השחיתות.
- מצד שני, מתעלם מרגלית לחלוטין ואינו מאזכר את התנועה שכן לחמה: תנועת אומ"ץ, בראשה עומד אריה אבנרי, שנאבקה לחשיפת מעללי אולמרט. אבנרי פעל הן במסגרת התנועה, הן כעיתונאי בפרסום רשימות Nfc, והן בתלונות שיזם ליועץ המשפטי לממשלה, למשטרה ולמי לא.
עו"ד אליעד שרגא, אליו פניתי בעיצומן של החשיפות, לא טרח לפעול ולהצטרף לעושים במלאכה. תחת זאת, ורק לאחר ששוחחתי והעמדתי אותו על מחדליו בפרשה זו, שלא לומר על שתיקתו המכוונת, הוא דאג לשגר מכתב מגומגם למבקר המדינה ובו דחק בו, כביכול, לסיים במהרה את הבדיקות הנערכות. התנהלותו של שרגא העלתה אצלי דאגה שמא שרגא חושש מידו הארוכה של אולמרט. המכתב היה כל כך עלוב ביחס למכתבים השגרתיים והנוקבים של התנועה לאיכות השלטון, הנמסרים ברגיל מיידית לפרסום בתקשורת, עד כדי כך שאותו מכתב אפילו לא הוצא על-ידי דוברות התנועה לפרסום בתקשורת. ולא במקרה. אליעד שרגא ראה עצמו מנוע מהתעסקות עם אולמרט, בכל הקשור לענייני השחיתות. וסיבותיו עימו. רק כך ניתן להסביר מדוע שתק. ואם בפיו הסבר אחר הוא מוזמן להציגו.
עכשיו, כאמור, מציג מרגלית את אליעד שרגא כלוחם נגד השחיתות של אולמרט, וכמי שהוכפש על-ידי אולמרט ואנשיו. וזה פשוט לא נכון. חבל שמרגלית מטעה את הציבור ונוגס אגב כך גם באמינותו שלו.
|
|
| תאריך:
|
24/05/2008
|
|
|
עודכן:
|
24/05/2008
|
|
יואב יצחק
|
|
גילת וגידי וייץ ידעו, שתקו ושיקרו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ב.פ
|
24/05/08 15:13
|
|
|
|
|
|
פטריוט ישראלי
|
24/05/08 16:57
|
|
|
|
2
|
|
החשפן
|
24/05/08 15:13
|
|
|
|
|
|
גבעת שאול
|
24/05/08 23:50
|
|
|
|
3
|
|
שיצא עבריין???
|
24/05/08 15:16
|
|
|
|
4
|
|
שנאת חינם!
|
24/05/08 15:21
|
|
|
|
5
|
|
שמעון,בת ים.
|
24/05/08 15:39
|
|
|
|
|
|
עטרה קלימי שגב
|
24/05/08 21:50
|
|
|
|
|
|
לא מוצאים זבוב
|
25/05/08 00:18
|
|
|
|
6
|
|
רודה הדבש
|
24/05/08 15:45
|
|
|
|
7
|
|
זורבה
|
24/05/08 15:49
|
|
|
|
|
|
איציק ב
|
24/05/08 16:59
|
|
|
|
|
|
פטריוט ישראלי
|
24/05/08 17:07
|
|
|
|
|
|
אורי פ
|
24/05/08 18:19
|
|
|
|
|
|
אנטיוכוס
|
24/05/08 19:17
|
|
|
|
|
|
איתי
|
24/05/08 20:35
|
|
|
|
|
|
mik
|
24/05/08 22:29
|
|
|
|
|
|
מונה וסופר
|
25/05/08 19:52
|
|
|
|
|
|
אלי943
|
25/05/08 01:30
|
|
|
|
8
|
|
כוכבי
|
24/05/08 16:56
|
|
|
|
9
|
|
גבר גבר
|
24/05/08 17:17
|
|
|
|
10
|
|
ערן1
|
24/05/08 17:19
|
|
|
|
11
|
|
שמעון מהצפון
|
24/05/08 17:24
|
|
|
|
12
|
|
טהורת המידות
|
24/05/08 17:29
|
|
|
|
13
|
|
לתת לחמאס
|
24/05/08 17:31
|
|
|
|
14
|
|
חשובים!!!!!!!
|
24/05/08 17:32
|
|
|
|
15
|
|
אזרח המדינה
|
24/05/08 17:55
|
|
|
|
16
|
|
avi4ever
|
24/05/08 19:10
|
|
|
|
17
|
|
דוידי
|
24/05/08 19:18
|
|
|
|
18
|
|
זבולון הגבוה
|
24/05/08 19:30
|
|
|
|
19
|
|
מאז ומתמיד
|
24/05/08 19:54
|
|
|
|
20
|
|
עוד סתם אזרח
|
24/05/08 19:57
|
|
|
|
21
|
|
עדי לוחם החרות
|
24/05/08 20:01
|
|
|
|
22
|
|
למה אין בודקים?
|
24/05/08 21:01
|
|
|
|
|
|
שושנה פרידמן...
|
24/05/08 23:30
|
|
|
|
|
|
אלי....
|
25/05/08 18:56
|
|
|
|
23
|
|
עטרה קלימי שגב
|
24/05/08 21:30
|
|
|
|
24
|
|
שנה וחצי נימנמו
|
24/05/08 21:37
|
|
|
|
25
|
|
56476545
|
24/05/08 21:50
|
|
|
|
26
|
|
אלוויס פרסלי
|
24/05/08 21:55
|
|
|
|
27
|
|
בגרות
|
24/05/08 21:58
|
|
|
|
28
|
|
שושפרי
|
24/05/08 22:05
|
|
|
|
29
|
|
אברהם חורגין
|
24/05/08 22:12
|
|
|
|
30
|
|
אליהו פרש
|
24/05/08 22:13
|
|
|
|
|
|
עד שיפול האסימון
|
24/05/08 23:41
|
|
|
|
31
|
|
אין הטרוגניות
|
24/05/08 23:41
|
|
|
|
32
|
|
דן הרפז
|
24/05/08 23:49
|
|
|
|
|
|
אלי943
|
25/05/08 01:43
|
|
|
|
33
|
|
דן הרפז
|
25/05/08 04:40
|
|
|
|
34
|
|
פנינית
|
25/05/08 08:07
|
|
|
|
35
|
|
פנינית
|
25/05/08 08:12
|
|
|
|
36
|
|
אזרח המאמין ביואב
|
25/05/08 09:57
|
|
|
|
37
|
|
naftul
|
25/05/08 14:28
|
|
|
|
38
|
|
עודדי
|
25/05/08 15:56
|
|
|
|
39
|
|
בפרשת ריסוק ליגום
|
25/05/08 16:43
|
|
|
|
40
|
|
מכיר אותו
|
25/05/08 19:52
|
|
|
|
41
|
|
זורבה
|
25/05/08 20:58
|
|
|
|
42
|
|
תוהה לגבי הכתוב
|
26/05/08 11:06
|
|
|
|
43
|
|
דר' משה פרץ
|
26/05/08 14:24
|
|
|
|
44
|
|
יחי
|
28/05/08 10:37
|
|
|
|
45
|
|
יוסי גימטריה
|
28/05/08 16:07
|
|
|
|
46
|
|
ש. טל
|
28/05/08 23:48
|
|
|
|
47
|
|
שרגא
|
31/05/08 08:48
|
|
|
|
48
|
|
אזרחית
|
4/06/08 22:19
|
|
משהו רע הולך ומתעצם בעיתונות בישראל. תרבות השקר מתפשטת כסרטן. הבושה נעלמה כמעט לגמרי. עורכים ועיתונאים בכירים שנתנו ידם במשך כשנתיים, אם בשתיקה ואם במעשה, לצנזורה חמורה בכל הקשור לפרשות שחיתות של ראש הממשלה, אהוד אולמרט - אחד הבולטים שבהם הוא מרדכי גילת - מנסים עתה לרכב על גל ההצלחה ולגנוב לעצמם מעט מהתהילה. וכדי להשיג את מטרתם הם לא בוחלים בפרסום שקרים, בהטעיה ובנכלוליות.
|
|
|
|
|
לפני זמן קצר הגישה תנועת אומ"ץ, שיש לי הכבוד לשמש כיו"ר הנהלתה, תלונה לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, שבה ביקשה לחקור את מערכת יחסיו המורכבת של ראש הממשלה אהוד אולמרט במהלך עשרות שנות פעילותו הציבורית עם עורך הדין אוריאל מסר.
|
|
|
|
|
חשיפה ב-Nfc: המשטרה הצליחה לפני מספר חודשים לתפוס את "יומני אולמרט" הממוחשבים והמפלילים. יומנים אלה כוללים מידע ראייתי עצום, כולל: מכתבים ששוגרו, הודעות ששוגרו בדואר-אלקטרוני, רישומים פנימיים שנכתבו, דוא"ל שהתקבל, מסמכים סרוקים, רישומי הודעות ביפר ועוד. בכל אלה יש כדי לבסס את החשדות לעבירות מצד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בשלוש הפרשות המצויות עתה בחקירת המשטרה: פרשת כרמיה, פרשת מרכז ההשקעות, ופרשת התמ"ת (מה שמכונה: מינויים פוליטיים).
|
|
|
|
|
בישראל של 2008 חל איסור מוחלט לבצע מינויים מתוך שיקולים זרים. ההפקרות ששררה פעם, הסתיימה. כביכול. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, רואה בביעור תופעה זו מטרה מרכזית לשמירת טוהרו של המנהל הציבורי. מסיבה זו החליט מזוז על הגשת כתב אישום חמור נגד צחי הנגבי ובכך קבע תקדים חשוב. בכתב האישום מייחסת התביעה להנגבי מינויים בלתי חוקיים לכאורה תוך ניגודי עניינים.
|
|
|
|
|
פרשת רמון ופרשות אולמרט מצטלבות ומשפיעות זו על זו. ברשימה זו נגלה, כיצד חוקרי אולמרט בפרשת לאומי היו ועודם נתונים באיום מתמיד של הדחה והפללה, וזאת מחמת פעולות פסולות שביצעו בפרשת רמון.
|
|
|
|
|
