מה מניע את ארגון בצלם?
ארגון בצלם נוקט גישה חד-צדדית ביחסו לישראל. בסדרת מאמרים שפרסמתי באתר "מחלקה ראשונה" הצבעתי על יחסו המקל של בצלם כלפי הטרור הפלשתיני, אי-דיוקים ואף טיעונים מופרכים ושקריים המופיעים לעיתים בדוחות שהארגון מפרסם.
ועדיין נותרת השאלה מה מניע את ארגון בצלם. באתר האינטרנט של הארגון נאמר, כי בצלם "מייחד את עיקר מאמציו לשנות את מדיניותה של ממשלת ישראל בשטחים שכבשה, להעמידה על חובתה לשמור על זכויות האדם של כל תושביהם, ולקיים בקפדנות את הוראות המשפט הבינלאומי". הווה אומר: התמקדות רק בהיבטי זכויות האדם. על בסיס זה, תובע בצלם מישראל לפרק את כל ההתנחלויות, ולמעשה לבצע "טיהור אתני" של יהודים באיו"ש, שכן לשיטתו ההתנחלויות הינן "בלתי חוקיות". בצלם, ככל הידוע, אינו מתייחס לשאלת הבעלות של יהודים על קרקעות באיו"ש שנרכשו כדין קודם למלחמת ששת ימים ולאחריה, ומשתמע מעמדתו, כי אין הצדקה לכל נוכחות יהודית בשטחי איו"ש.
בצלם: מדינה דו-לאומית הינה פתרון אפשרי
רמז על התפיסה המנחה את ארגון בצלם סיפקה מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל (Jessica Montell). במחקרו של איתן פלנר ("מנהיגים של ארגוני זכויות אדם באזורי סכסוך") מצוטטת מונטל, כטוענת בתוקף כי ארגון בצלם אינו נוקט כל עמדות פוליטיות הקשורות ליישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אך לצד זאת הוסיפה אמירה מעניינת בהקשר המדיני, כמובא להלן:
"האם צריכה להיות מדינה פלשתינית עצמאית או מדינה דו-לאומית יהודית פלשתינית? לכל אדם ב-בצלם יש עמדה בהיותו אדם פוליטי, ואולם בניגוד לארגוני השלום, בצלם אינו נוקט עמדה בשאלה זו, כיוון ששני התרחישים - וכן אחרים - יכולים להבטיח זכויות אדם לכולם. לכן זו שאלה בלתי רלוונטית לארגון זכויות אדם".
מנכ"ל בצלם אינה שוללת אפוא את ההצעה להקים מדינה דו-לאומית בכל שטח ארץ ישראל/פלשתין, שמשמעותה ביטול מדינת ישראל כ"מדינה יהודית" והפיכתה למדינה בעלת רוב פלשתיני, שתקלוט מיליוני פליטים פלשתינים. אדרבא, לדידה, הסדר מעין זה יכול בהחלט מציאותי ועדיף על המציאות הנוכחית, בה מתקיים לטענת בצלם משטר אפרטהייד באיו"ש, שכן מדינה דו-לאומית בעלת רוב פלשתיני תוכל להבטיח ליהודים זכויות אדם שוות.
מנכ"ל בצלם ו"זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים
במאמר אחר פרי עטה (2.8.04) מתייחסת ג'סיקה מונטל לתפקיד שהיא מייעדת לארגון בצלם (כמו גם לארגוני זכויות אדם אחרים) במו"מ על עיצוב הסדר הקבע בין ישראל לפלשתינים, ואגב כך חושפת את עמדתה בשאלות היסוד של הסכסוך. להלן עיקרי דבריה:
"ארגוני זכויות אדם חייבים להיות מעורבים באופן אקטיבי ביישוב הסכסוך. על-אף שאין אנו נוקטים עמדה בסוגיות פוליטיות, כל פתרון מדיני חייב לעמוד בקנה אחד עם כל המחויבויות הכרוכות בהיבטים החוקיים. יש סיבה תועלתנית לכלול את (ארגוני) זכויות האדם במסגרת יישוב הסכסוך: אנו למדנו את (הלקח) של הסכם אוסלו, ולפיו הסכם שלום המתעלם מהפרות זכויות אדם היה פגיע בבסיסו ובמהותו, ואפשר שיהיה נדון לכישלון".
"... לכן תהיה זו טעות אם יוזמות מדיניות כמו מפת הדרכים תעסוקנה בהקפאת ההתנחלויות, סיום הפסקת הריסות הבתים או הסרת המצור מעל הישובים הפלשתינים רק כצעדים בוני אמון. יש מחויבויות חוקיות שישראל חייבת לקיים ללא קשר לכל התקדמות במו"מ. כך הדבר בנוגע למחסום ההפרדה, הפליטים הפלשתינים, ההתנחלויות הישראליות ועתידה של ירושלים - חייבים להתייחס לכל הסוגיות האלה לא רק כסוגיות פוליטיות, אלא גם כסוגיות שכרוכות בהן מחויבויות חוקיות אשר חייבים למלא אחריהן. לאור העובדה שהפרות זכויות האדם הן סיבת הסכסוך, לא ניתן ליישב בהצלחה סכסוך ללא התייחסות לזכויות האדם ולחוק ההומניטארי הבינלאומי".
מנכ"ל בצלם קושרת בין הייעוד של הארגון לבין יישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני בהיבטים הקשורים לזכויות האדם, וזאת בסוגיות הבאות: מחסום ההפרדה (בצלם תומך בפירוקו המוחלט בשטחי איו"ש), הפליטים הפלשתינים (במשתמע - תמיכה בזכות השיבה), ההתנחלויות הישראליות (בצלם תומך בפרוק מוחלט של כל ההתנחלויות בשטחי איו"ש) ועתידה של ירושלים (בעיני בצלם העיר הערבית נכללת במסגרת השטחים הכבושים).
בכירה בהנהלת בצלם: בעד שיבת הפליטים הפלשתינים
פרופסור ענת בילצקי, הנמנית על בכירי הנהלת בצלם, הינה אחת החותמות על "מסמך אולגה" (12.7.04) המביע תמיכה מפורשת בזכות השיבה של הפלשתינים ורואה בנוסחה של מדינה דו-לאומית דרך מועדפת ליישוב הסכסוך. ב"מסמך אולגה" נאמר בין היתר כדלהלן:
"מדינת ישראל... בונה עכשיו את הגטו הגדול ביותר בכל תולדות היהודים; מדינת ישראל היתה אמורה להיות מדינה דמוקרטית - היא כוננה מבנה קולוניאלי המשלב יסודות מובהקים של אפרטהייד עם שרירות לב של כיבוש צבאי אכזרי... נוכח פני המחנה הישראלי... המבועתים מפני שדי הדמוגרפיה... חיוני להציב חלופה רעיונית שעיקריה הם: חיים בצוותא של עמי הארץ, המבוססים על הכרה הדדית, על שותפות שוויונית ועל עשייה של צדק היסטורי".
"... אנו מאוחדים בהכרה כי הארץ שייכת לכל בניה ובנותיה - אזרחים ותושבים, נוכחים ונפקדים - ללא הבדל אישי וקיבוצי; אזרחי ולאומי; דתי, תרבותי, ומיגדרי. הנה כך, אנו תובעים את ביטולם לאלתר של כל החוקים, התקנות והנוהגים המפלים בין האזרחים היהודים והערבים בישראל, ואת פירוקם של כל המוסדות, הארגונים והרשויות המבוססים על החוקים, התקנות והנוהגים האלה.
"אנו מאוחדים באמונה כי שלום ופיוס מותנים בהכרה של ישראל באחריותה לעוולות שנגרמו לבני העם הארץ הפלשתיני ובנכונות לתיקונן. הכרה בזכות השיבה נגזרת מעקרונותינו. תיקון העוול המתמשך שנגרם לפליטים הפלשתינים, דור אחרי דור, הוא תנאי הכרחי הן לפיוס עם העם הפלשתיני והן לתיקון נפשותינו שלנו - יהודי ישראל".
שיבת מיליוני הפליטים "תעשיר את החיים והתרבות" בישראל
במאמר בעיתון מעריב (6.9.04) הבהירו ענת בילצקי ומיכאל ורשבסקי, מיוזמי "מסמך אולגה", את עמדתם על-רקע מאמר ביקורתי של בן דרור ימיני. וכך הם כותבים:
"חותמי "מסמך אולגה" תומכים בזכות השיבה, מוסיף ימיני וטוען. אמת לאמיתה. ראשית, כי זכות השיבה של פליטים לביתם-מולדתם היא זכות יסוד, שכל עוד לא נכיר בה, פירושו של דבר שלא נכיר באנושיותם של אלה שגרמנו לפליטותם. שנית, לא זו בלבד שאין אנו רואים בחזרתם של פליטים, אם כך ירצו, איום, אלא העשרה של חיינו ותרבותנו. שלישית - וזוהי הקביעה העיקרית ביוזמתנו - רק הכרה ישראלית בזכות השיבה, דהיינו לקיחת אחריות על העוול שגרמנו לבני הארץ עת הוקמה מדינת ישראל, תוכל לרפא אותנו-עצמנו מרדיפת שדי העבר ומהדיסוננס שבינינו לבין המציאות שבה אנו חיים ופועלים".
הארגונים התומכים בארגון בצלם ו"זכות השיבה"
רבים מהארגונים הבינלאומיים התומכים כלכלית בארגון בצלם, מצדדים במימוש תביעת השיבה הפלשתינית ו/או מסייעים פיננסית לארגוני פלשתינים וישראלים בעלי אוריינטציה אנטי - ישראלית קיצונית שחלקם תומכים ב"זכות השיבה", כמפורט להלן (בהסתמך בין היתר על NGO Monitor):
Christian Aid - ג'ון דלדווין נשיא חבר הנאמנים של הארגון טען ביולי 2002, כי שיבת הפליטים הינה תנאי לשלום כולל. כמו כן, הוא צוטט כמי שתומך בהקמתה של מדינה דו-לאומית הנשלטת ע"י הרוב המוסלמי פלשתיני.
Ford Foundation תומך בארגונים הפועלים להטיל חרם כלכלי על ישראל ומתנגדים לפתרון של שתי מדינות.
DanChurchAid - תומך בשיבת הפליטים ומסייע פיננסית לארגון "בדיל" הפלשתיני הפועל למימוש זכות השיבה.
TROCAIRE תומך בארגון "בדיל".
Sivmo תומך בארגוני שמאל קיצוניים הקוראים למימוש זכות השיבה, הקמת מדינה דו-לאומית ולהשתמטות מצה"ל, ובהם: זוכרות, יש גבול, פרופיל חדש, גוש שלום, שוברים שתיקה, קואליציית הנשים למען השלום, לוחמים למען שלום.
New Israel Fund - תומך במוסאווה, מחסום, עדאלה, ועוד ארגונים ערביים - ישראלים התומכים במימוש תביעת השיבה הפלשתינית ובהפיכת ישראל למדינה דו-לאומית. נשיאת הארגון, נעמי חזן, מצדדת בחיזוק החברה האזרחית והפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינה רב-דתית, רב-לאומית ורב תרבותית.
Shefa Fund תמכה בעבר בארגונים יש גבול ובאומץ לסרב.
Diakonia תומך בארגונים פלשתינים המצדדים בזכות השיבה.
ICCO תומך בארגון זוכרות, הקורא למימוש זכות השיבה ולהקמת מדינה דו-לאומית ובארגונים הפלשתינים המחזיקים בתפיסה דומה.
International Commission of Jurists-Swedish Section - תומך בארגונים פלשתינים התומכים בזכות השיבה.
Foundation for Middle East Peace - תומך בעדאלה, בקרן ישראל החדשה ובארגוני שמאל קיצוניים.
Irish Aid תומך בארגונים אנטי ישראלים המצדדים במימוש תביעת השיבה.
מנכ"ל בצלם שומרת על זכות השתיקה
ביום 29 באפריל 2008 שלחתי מכתב למנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, את השאילתה הבאה:
מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, שלום
במאמר פרי עטך (אוגוסט 2004) כתבת את הדברים הבאים (צוטטו לעיל)...
מנוסח הדברים משתמע באופן ברור, כי הינך תומכת בפרוק גדר ההפרדה ממקומה הנוכחי, ביישום זכות השיבה הפליטים הפלשתינים לשטח ישראל, ובנסיגה משטח ירושלים שנכבש ב-67'.
השאילתה:
האם את סבורה שיישום שיבת מיליוני הפליטים וצאצאיהם באמת ישים מבחינה מעשית?
האם את סבורה שישראל תוסיף להתקיים כמדינה יהודית לאחר שיבת מיליוני הפליטים הפלשתינים?
האם סבורה שמדינת ישראל תתקיים לאחר שיבת הפליטים?
האם את תומכת בהקמת מדינה דו-לאומית בכל שטח ארץ ישראל/פלשתין?
הערה: ג'סיקה מונטל בחרה שלא להגיב לשאילתה וטעמיה עימה. זכות התגובה שמורה ותישמר לג'סיקה מונטל ולארגון בצלם.
