|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
אף כי שבועות נקבע בהקשר עם זכר מתן תורה, שניתנה על הר סיני ב-ו' בסיוון - אין הסכם גמור שזהו אכן התאריך המדויק שבו חל החג
|
העדרו של יום קבוע לחג השבועות הביא, במרוצת השנים, למחלוקת גלויה באשר למועד המדויק שבו הוא אכן אמור לחול. בימי קדם נקבע החג על-פי הלוח החקלאי, ששימש מורה-דרך ושעון לתושבים, אך גרם עם זאת למבוכה רבה ולספקות לא מעטים. למשל, הצדוקים, השומרנים והקראים מנו 50 יום ממחרת השבת וקבעו שאז חל החג דווקא ביום הראשון בשבוע. הפלשים, לעומתם, חוגגים את השבועות במחצית חודש סיוון.
מתברר שאפילו חכמי התלמוד, שקבעו על-פי ה"קבלה" את המועד, לא היו בטוחים באמיתותה והטילו בה ספקות. בתלמוד קוראים לחג "חגא דשבועיא" ("מנחות" ס"ה ומגילת תענית) ובפי החכמים הוא נקרא "עצרת של פסח" ("פסיקתא פ' ל').
הלוח החקלאי
ואכן, מי שמעיין בספר "ויקרא" (פ' כ"ג), יווכח מייד שעניין הבאת העומר נעוץ בתכונתו החקלאית של חג המצות, ומכאן גם הטעם שהחכמים רואים את חג השבועות כעצרת של פסח ("יום מקרא קודש, שפירושו עצרת - אסיפת העם).
כאמור, נקבע בימי קדם חג השבועות על-פי הלוח החקלאי, שהיה לעיניים לתושבים.
אף כי אצל היהודים, חג השבועות נקבע בהקשר ישיר עם זכר מתן תורה, שניתנה על הר סיני ב-ו' בסיוון - אין על כך הסכם גמור בין החכמים. בתלמוד ("שבת" פ"ו) נאמר: "תנו רבנן: בשישי בחודש ניתנו עשרת הדברות לישראל, ורבי יוסי אומר: בשבעה בו. סתירה זו נתנה מקום, בזמן מן הזמנים, למנהג שנהגו לחגוג את חג השבועות, אפילו בארץ ישראל, במשך יומיים.
מן המקרא ניתן ללמוד כי עשרת הדברות ניתנו בשישי או בשביעי בסיוון, שבו נזכר, במפורש, החודש השלישי, הוא סיוון, ואחריו - היום השלישי. ואם נוסיף לזה את שלושת ימי ההגבלה - נמצא את יום השישי בחודש כיום מתן התורה. על קדמות המסורת הזאת מעידה גם העובדה כי בסדר התפילה לשבועות נקרא החג "זמן מתן תורתנו".
|
| תאריך:
|
08/06/2008
|
|
|
עודכן:
|
08/06/2008
|
|
ראובן לייב
|
|
כל אחד מכיר את הרגע, שבו איומיו והתרעותיו כבר אינם עושים רושם - למשל, על ילדיו - והם מתפרחחים כאוות-נפשם. "אני סופר עד חמש ... אחת, שתיים, שלוש, ארבע, ארבע ורבע, ארבע ושליש, ארבע וחצי, שארבע ושלושה רבעים ...".
|
|
|
|
|
בימי קדם, כאשר נדדה שנת המלך והוא ביקש שיקראו לו מספר הזיכרונות ונפלו על השם מרדכי - קראו לזה נס. בזמננו, נדדה שנתו של עיתונאי והוא נזכר ביומן האלקטרוני של שולה זקן שהיה מונח במשטרה ובפרקליטות כאבן שאין לה הופכין. הזכיר להם, ונפלו על השם טלנסקי. גם לזה אני קורא נס. מפני שכמו שבמגילה ההיא כבר נפל הפור ונקבע תאריך השמדה לחודש אדר, כך גם בזמננו נפל הפור ותאריך השמדת יישובי ההר נסגר לסוף השנה הזאת.
|
|
|
|
|
"חסידים הראשונים היו ערים בליל שבועות ועוסקים בתורה.
|
|
|
|
|
אולי בגלל שזה כיף, אולי בגלל בכדי להפיג את השיעמום ואולי כי סתם בא לנו לבזבז מים - חג השבועות נהפך ליום של שקיות מים, רובי מים ובלוני מים. בעצם, כל דבר שקשור למים. אתה יוצא מבית הכנסת לאחר לילה ללא שינה, מחזיק את עצמך שלא להירדם, או סתם יוצא מן הבית לטייל, ולפתע אתה נקלע אל קרב: עשרות ילדים ניצבים למולך. ילד אחד זורק על השני מים, ההוא מחזיר לו, השלישי מצטרף גם, וכך כל השאר. והמים, חלק גדול מהם נשפך עליך, וגורמים לך להרגשה ממש לא נעימה.
|
|
|
|
|
עשרת הדברות, אותן נקרא מחר בתורה, הן אבני היסוד של היהדות. מצוות אלו נחקקו על לוחות הברית, אשר נשמרו במקום הקדוש ביותר בעולם - ארון העדות שבקודש הקדשים בבית המקדש, שניצב על אבן השתייה ממנה החלה בריאת העולם. בכך נסגר המעגל שהחל עוד בששת ימי בראשית, כאשר הקדוש ברוך הוא הבהיר כביכול לעולם כולו: אם ישראל יקבלו את התורה - מוטב; ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו.
|
|
|
|
|
