בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
"חולה פרסום", "אויב המערכת" - כאלה מילים ואף קשות מהן נזרקו לעברו של מבקר המדינה, השופט (בדימ.) לינדנשטראוס, ולאט לאט מתגלה כי האיש עשה מלאכת קודש, וכאשר הגיעה העת לקטוף את הפירות בתקשורת, הוא דווקא, כגיבור האמיתי של הסיפור, נחבא אל הכלים
בואו נלך מספר רב של חודשים לאחור, השופט (בדימ.) לינדנשטראוס תופס בצורה שונה את תפקידו, הוא מבקר מדינה REAL TIME, הוא מעדיף לתקן את מה שניתן לתקן עכשיו, ובעדיפות שנייה הוא ממלא קלסרים אשר יצהיבו על המדפים. ביקורת מצד לצד, שרים, חברי כנסת, עיתונאים, גולשים - "הוא חולה עיתונות", "כאשר היה שופט, היה מפרסם את פסקי הדין לעיתונות טרם הם מפורסמים לכלל הציבור", ועוד כהנה וכהנה סיפורי מעשיות, רכילויות, ולשון רעה ופוגענית. ייתכן שיש בסיס לדברים, ייתכן שאין, אך מה שחשוב הוא, ששליחיו של משרד מבקר המדינה ועובדיו פוצצו את מורסת אולמרט, וסיפקו למשטרה, שהייתה ככל הנראה מאוד נרפית ועצלה, את תיק הראיות החזק ביותר שניתן אי פעם בידיו של חוקר, יומנו של הנחקר, עם פרטים מדויקים על תנועות הכסף. ואם היה לינדנשטראוס כזה חולה פרסום ואם היה באמת ובתמים איש אשר כל מטרתו היא פרסום עצמו, הרי עתה משנתגלה לציבור טפח אחד קטן מיומני אולמרט, היינו מצפים לראות את מבקר המדינה מככב בכל הטורים בכל המגזינים, כי הרי יש הצדקה מלאה מצדו לקחת לפחות חלק בתהילה על הגילויים הסנסציוניים, והוא שותק וממשיך במלאכת הביקורת, שותק וממשיך במלאכת הביקורת. אז גם אם בעבר עסק השופט לינדנשטראוס בקשר מוגזם עם עיתונאים וגם אם לאו, הרי שיושרו הבסיסי, והביקורת ש"חטף" בתחילת הקדנציה לימדו אותו ככל הנראה איך להוציא את המיטב מתפקידו, מתי נכון לערב את המדיה ומתי לא, הוא ודאי לא שם כעת את עצמו במרכז התמונה, וזאת בחוכמה רבה, על אף שהוא ראוי לכל הערכה על פועלו בפרשה. לדעתי, הוא סובר כעת, כי כצדיק, אשר עסק בגילוי ובאי הסתרה, בניגוד לרצון המערכת, הוא זכאי כעת לכך שאחרים יעשו את מלאכתו. ממרום לשכת מבקר המדינה, הדברים נראים קצת אחרת, ואיש ישר, ודאי זכאי שניתן לו את הזמן להתאקלם ולהתאים עצמו לתפקיד החדש - ייתכן שטעה בשוליים בימים הראשונים - אך בשורה התחתונה הוא מתנה ענקית לעם ישראל, לפחות אותו חלק מהעם הלוחם בשחיתות 2008. מוסד שלילי הוא הדין לגבי משה לדור. לדור הוא איש פרקליטות מחוז ירושלים, הוא לכאורה מעשה ידיה של פרקליטות המדינה, אשר בראשה עמדו בשנים האחרונות שלושה פרקליטים אשר אני לא הייתי מעסיק אותם בתפקיד כה בכיר, לטעמי לא היה להם הכישרון הנדרש התפקיד כזה (לשון המעטה, לשון המעטה). דברו עם כל עו"ד פרטי ויאמר לכם שפרקליטות המדינה היא מוסד שלילי, חסר מוסר, עבריין, המקדש את כל האמצעים - הקשיבו לדברי השופט שלי טימן, דברו עם ניצולי שואה הנתקלים בשואתם השנייה, כאשר הם מתמודדים מול פרקליטי מדינה המגנים על הגופים השונים אשר מתפרנסים מהסדרת התשלום לנפגעי רדיפות הנאצים. אבל לדור הוא איש חדש בצמרת המשפטית של המדינה, נתמזל מזלו ומבקר המדינה הגיש לו על מגש של כסף את יומני אולמרט. עד כה נראה לדור כשולט בעניינים ומוליכם, יחסית על מי מנוחות, אל הרשעתו של ראש הממשלה הראשון, ולתקוותי גם האחרון, שיואשם בפלילים במדינת ישראל, ועל כולנו לדעתי לתמוך בלדור ולדחוף אותו להמשיך במלאכת הקודש שבה הוא עוסק. לא נזכיר לו כעת את חטאי נעוריו, כאשר הלך שבי אחרי ראשי פרקליטות שליליים ומזיקים, ייתכן שיש לו איזו טעות בעברו בקשר לתצהיר בו לא דייק, אך הוא לא קיבל סטיפות במעטיפות, הוא לא איש מושחת - הוא יושב כעת בנקודה מאוד מאוד קריטית, מה שהוא רואה משם אנחנו לא רואים מכאן, ובואו נתפלל שיצליח בתפקידו, וינצח את הרוע ניצחון מוחץ וחד-משמעי. אם חברי הכנסת נכנסים ללחץ ותוקפים אותו בנושאים שאינם קשורים לאולמרט, משמע שהוא מצליח, כי ככל שהוא יצליח אלה מהם (ככל שקיימים כאלה) שקיבלו סטיפות במעטיפות חייבים להתחיל לחשוש. אם שר המשפטים נכנס ללחץ ומדבר על ועדות חקירה, משמע שלדור מצליח, ונתפס כמאוד מאוד מסוכן. לא בגלל שפרידמן מושחת, חס וחלילה, אלא בגלל שפרידמן נאמן לאולמרט, ופרידמן רוצה להמשיך בתוכניתו, ולדור מפריע לו על-ידי קיצור הקדנציה. להתייאש יש לנו די והותר זמן. נוצר כאן זיק של תקווה, עבודה יסודית מאוד של מבקר המדינה ואנשיו, ומטאטא חדש בפרקליטות, המידע שהביא מבקר המדינה מהווה בעצם תמונת רנטגן של השחיתות לאורך השנים של אולמרט וגונדתו - ומה שנותר הוא לעודד לעודד את פרקליט המדינה - על-מנת שישלים את מלאכתו, וכאן החוכמה היא לא רק בהיבט המשפטי אלא בהיבט הציבורי, מי ימצמץ ראשון ואיך עומדים בכל הלחץ האדיר המופעל על זוג כתפיים אחד, מהשלטון הרע והמזיק, ההון בהמוניו, והעיתון הבוגדני והחלקלק, אשר חברו להם יחדיו על-מנת להחריב את עם ישראל ומדינת ישראל.
|
תאריך:
|
08/06/2008
|
|
|
עודכן:
|
08/06/2008
|
|
אפרי הלפרין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
נרי אבנרי
|
8/06/08 23:27
|
|
|
|
א.ה.
|
9/06/08 08:06
|
|
2
|
|
י.ש
|
9/06/08 01:53
|
|
סאלם האלא קפייה המתגוררת במזרח ירושלים ומתנדבת מזה שמונה שנים במועדונית לילדים לקויי ראייה, במרכז וראייטי ירושלים זכתה השנה באות ראש העיר ירושלים למתנדב.
|
|
|
בארץ המבצעים, בניגוד למינהל, האירועים דווקא מאורגנים. "יום השואה והגבורה" הוא היום בנושא השואה - מבצע כללי בכל הקשור לשואה ולגבורה אז. ביום העצמאות - זה ה"סופר" לכל מעללי גבורות ישראל. אם במקרה, ישנו איזה אירוע מבין השניים שלא משתבץ באותו יום מיוחד, אזי מבחינה ציבורית - כלומר תקשורתית, הוא לא קיים. ככה זה קרה עם האירוע הבלתי רגיל, אחד ויחיד במינו - מפגש שרידי הלוחמים במלחמת העצמאות שנערך במתחם משרד הביטחון בקריה בתל אביב ב-1.6.2008.
|
|
|
העדרו של יום קבוע לחג השבועות הביא, במרוצת השנים, למחלוקת גלויה באשר למועד המדויק שבו הוא אכן אמור לחול. בימי קדם נקבע החג על-פי הלוח החקלאי, ששימש מורה-דרך ושעון לתושבים, אך גרם עם זאת למבוכה רבה ולספקות לא מעטים. למשל, הצדוקים, השומרנים והקראים מנו 50 יום ממחרת השבת וקבעו שאז חל החג דווקא ביום הראשון בשבוע. הפלשים, לעומתם, חוגגים את השבועות במחצית חודש סיוון.
|
|
|
כל אחד מכיר את הרגע, שבו איומיו והתרעותיו כבר אינם עושים רושם - למשל, על ילדיו - והם מתפרחחים כאוות-נפשם. "אני סופר עד חמש ... אחת, שתיים, שלוש, ארבע, ארבע ורבע, ארבע ושליש, ארבע וחצי, שארבע ושלושה רבעים ...".
|
|
|
בימי קדם, כאשר נדדה שנת המלך והוא ביקש שיקראו לו מספר הזיכרונות ונפלו על השם מרדכי - קראו לזה נס. בזמננו, נדדה שנתו של עיתונאי והוא נזכר ביומן האלקטרוני של שולה זקן שהיה מונח במשטרה ובפרקליטות כאבן שאין לה הופכין. הזכיר להם, ונפלו על השם טלנסקי. גם לזה אני קורא נס. מפני שכמו שבמגילה ההיא כבר נפל הפור ונקבע תאריך השמדה לחודש אדר, כך גם בזמננו נפל הפור ותאריך השמדת יישובי ההר נסגר לסוף השנה הזאת.
|
|
|
|