ספק גדול אם מודעת האבל על מותו של סטפן שלום גראייק, שבע הימים (93), שהתפרסמה בתחילת השבוע בעיתונים, אומרת משהו לקורא הישראלי המצוי. כמו בחייו, כך גם במותו, נותר סטפן גראייק, ממקימי קיבוץ לוחמי הגיטאות, דמות עלומה וצל עובר. המעטים שידעו על פועלו המופלא למען עמו, ממילא כבר אינם איתנו.
סטפן גראייק, יליד ורשה, ראש הפדרציה העולמית של יהדות פולין וראש התאחדות יוצאי מדינה זו בישראל, היה גם אחרון המורדים שעוד נותרו מגיטו ורשה, ושניצלו מן התופת הנאצית בדרך לא דרך. כשפרץ המרד, ב-19 באפריל 1943, השתתף גראייק בלחימה באזור בתי המלאכה ולאחר מספר ימים עבר לצד הארי, כדי להכין דירות-מסתור ללוחמים לאחר הקרבות. כעבור יממה התפזרו רובם באזור היערות שמסביב לוורשה והצטרפו לפרטיזנים ולמחתרת הפולנית. לאחר המלחמה הוא אירגן בפולין את שיקום שארית הפליטה והעלאתה לישראל.
מאז עלה ארצה, ב-1949, הוא נדר נדר לפעול למען הנצחת יהדות פולין והיה גם האיש שטווה את הדרך לקשרים ההדוקים שנוצרו בין השלטונות הפולנים לישראלים.
לא מכבר הקדיש גראייק מאמצים ניכרים להקמת הביתן היהודי במוזיאון-אושוויץ בפולין. את רעיון הקמתו הוא טווה עוד כאשר הוזמן, בשנות השבעים של המאה החולפת, לוועידה הבינלאומית של המחתרות בפולין, שגראייק היה מראשיהן. רק תודות לשתדלנותו, הסכימו שלטונות-פולין לשתף את מוסדות ההנצחה של ישראל כשותפים מלאים בתיכנונו החיצוני והפנימי של הביתן היהודי במוזיאון. תודות לפועלו זרם לביתן חומר תיעודי רב על השמדת היהודים בשואה, על הלחימה בגיטאות ועל מאבק הפרטיזנים בכל ארצות-אירופה. הוא גם היה האיש שעמד בראש משלחת בית לוחמי הגיטאות בישראל, שדאגה להפיץ את דבר קיומו של הביתן הזה לא רק בקרב יהדות העולם, אלא גם בקרב מנהיגי העולם.
מורשת מונצחת
רק מעטים זוכרים כי עוד לפני שלושה עשורים היה זה סטפן גראייק שאירגן את חגיגות אלף השנים ליהדות פולין. במסגרת החגיגות האלה הוא דאג לקיים ועידה עולמית של יוצאי מדינה זו ב"בית התפוצות" בתל אביב, שהשתתפו בה קומץ ראשי הקהילה היהודית אשר נותרו בפולין. בין האורחים שטרח להביא לוועידה היו חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביץ-זינגר וראשי הוועד היהודי בפולין, אדוארד רייבר ושמואל טננבלט.
אחד מפועליו הבלתי-נשכחים של גראייק היה קיומה של תערוכה על יהדות פולין בשנים 1039-1964, שנשאה את השם "דמות לנגד עיני". מרבית התמונות יובאו לתערוכה ב"בית התפוצות" מארה"ב , והן באו לתאר את חייהם של יהודי פולין. הוא גם היה האיש שדאג להנציח את זיכרם של שלום אש, י.ל.פרץ, מאיר בלבן ויאנוש קורצ'אק - הדמויות המפורסמות שעיטרו את היהדות העשירה של קהילה משגשגת זו, שעד ראשית המאה הקודמת נחשבה לתוססת ולפוריה שבקהילות היהודיות ברחבי העולם. מהקהילה המפוארת הזו נותרו רק כמה אלפי יהודים ופעילותם מצטמצמת בהוצאת שבועון (חלקו באידיש וחלקו בפולנית) ובהופעת תיאטרון יהודי על-שם אסתר קמינסקא.
בין פועליו המבורכים היה גם הקמתו של מרכז יהודי-עולמי ללימוד ולחקר יהדות פולין, יחידי מסוגו בעולם, בין כותלי אוניברסיטת תל אביב. תודות ליוזמתו, מורים במרכז הזה אנשי סגל האוניברסיטאות בארץ ומרצים אורחים מהתפוצות, ולומדים בו סטודנטים מישראל ומחו"ל. המרכז כולל קתדרה ללימוד תולדותיה של יהדות פולין בשפות שונות, ספריה וארכיון תיעודי.
גראייק היה הראשון שיזם את הגשת תביעות הפיצויים מממשלת פולין עבור הרכוש הציבורי-היהודי שהולאם בשעתו במדינה זו - בעיקר מוסדות-חינוך ובתי-כנסת. את כל כספי הפיצויים שנתקבלו, יעדה הפדרציה היהודית, שבראשותו, להנצחת מורשת יהדות פולין.
אז שלום לאפרו של שלום סטפן גראייק, יהודי גאה ופרטיזן אחרון של שואה וגבורה, שידע, יותר מכל אחד אחר, להנציח את מורשת זיכרם המופלאה של יהודי ארצו.