הוריו של חייל בנח"ל החרדי, אשר נהרג במסגד בכפר פלשתיני, לא יקבלו תגמולים משום שמדובר היה ב"התנהגות רעה וחמורה" מצידו. כך קבעה (12.6.12) ועדת ערעורים שליד בית משפט השלום בתל אביב, בראשות השופטת
עינת רביד.
המנוח היה אזרח ארה"ב, אשר עלה ארצה והתגייס לנח"ל החרדי בשנת 2006, בהיותו בן 23. בתחילת יוני 2006 נעלם החייל מבסיסו בבקעת הירדן וצה"ל הקפיץ כוחות מחשש שנחטף. אחד הכוחות, "חתולי הבר", נכנס לכפר חירבת עקבה ובשעת לילה מאוחרת שמעו החיילים ירי מנשק אוטומטי מן המסגד שבכפר. בתגובה ירו עשרה כדורים לעבר המסגד, אשר לא נועדו להרוג אלא רק להגן על עצמם. לאחר מכן נמצא החייל פצוע קשה בתוך המסגד, כאשר לצידו רובה M16 ובו כדור בבית הבליעה וכן שתי מחסניות ריקות. מאמצי ההחיאה נכשלו והחייל מת מפצעיו במסוק בדרך לבית החולים. אחרי מותו נמצאו בחפציו ספר של הרב מאיר כהנא וספר שהוקדש לזכר עדן זאדה, אשר ביצע טבח בערבים.
חקירת האירוע העלתה, כי קרוב לוודאי שהחייל נפגע מירי שלו עצמו. עוד קודם לכן נשללו התגמולים ממשפחתו, לאחר שנקבע שעזיבתו את עמדת השמירה בה הוצב וכניסתו למסגד, היוו "התנהגות רעה וחמורה" המצדיקה את שלילתם. ראש אכ"א דאז, אלוף
אלעזר שטרן קבע: "עצם הימצאותו במסגד בשעת לילה מאוחרת בהעדר נסיבות ראויות המצדיקות זאת, הינה התנהגות אשר אינה ראויה שתתקיים בצה"ל ויש מקום להוקיעה באופן נחרץ. התנהגות זו אינה מותירה הרבה ספק כי מדובר בהתנהגות רעה וחמורה".
ערעורם של ההורים עסק בעיקר בנסיבות המוות של בנם, כאשר לטענתם קיימת אפשרות שהוא נהרג מירי "חתולי הבר" או מהחלקה מהאלונקה בה פונה מהמסגד. הוועדה דחתה טענה זו ואימצה את ממצאי החקירה והדוח הפתולוגי של פרופ' יהודה היס. עוד נדחתה הטענה לפיה הימצאותו של החייל במסגד נבעה מרצונו להתבודד; הוועדה קובעת שאין בה היגיון. הוועדה גם דוחה את האפשרות שהוא ירה לאחר יריותיהם של "חתולי הבר" וקובעת שהללו ירו רק לאחר ששמעו את היריות מהמסגד.
הוועדה אומרת, כי אין צורך להידרש לנסיבות מותו של החייל, שכן עצם הימצאותו במסגד במקום בשמירה הייתה התנהגות רעה וחמורה. עם זאת, הוועדה דנה גם בנסיבות המוות, וכאמור אימצה את הממצאים הקודמים. בין היתר היא מציינת, כי סירובם של ההורים לבצע ניתוח שלאחר המוות בגופת בנם, מנע את האפשרות לבדוק את טענתם לפיה מותו נגרם כתוצאה מנפילה מהאלונקה.