כ-1,000 דירות וכ-4,000 מגרשים הנמצאים בטיפול האפוטרופוס הכללי לא הוערכו ב-20 השנים האחרונות ואין לאפוטרופוס מידע מעודכן על שוויים. כך עולה ממחקר שערך חוקר מטעם שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל במשרדי האפוטרופוס הכללי הפועל במסגרת משרד המשפטים.
לדברי דליה אברמוב, המפקחת הארצית על ניהול וגילוי רכוש במשרדי האפוטרופוס, "אין לנו רצון להוציא כסף על ביצוע הערכות שווי לנדל"ן. בדירות שאנו משכירים אנו יודעים את דמי השכירות המקובלים ומעבר לכך איננו רואים צורך בביצוע שיערוך, חלק מהנכסים נמצאים ברשותנו 50 שנה והם משמשים לבניה, חקלאות וצרכים שונים. אין לנו מידע על זכויות בניה וגם לא על אזורי ביקוש".
בדרבי מעריכים, כי שווי הדירות והמגרשים (כולל מגרשים ודירות באזורים לא מבוקשים) מגיע לכשני מיליארד וחצי שקלים ויותר. מנתוני היחידה הארצית לניהול וגילוי נכסים עולה שמדובר בניהול נכסים של 15,000 נעדרים וערירים.
כלכלנית מהיחידה הכלכלית של האפוטרופוס, סימה גידע, ציינה כי היקף הנכסים הכספיים שמנוהלים ביחידה נאמד ב-2.2 מיליארד שקל. 981 מיליון שקל מתוכם הינם כספים השייכים לנעדרים שחלקם לא אותר מעולם וספק אם יאותרו.
אנשי דרבי קיבלו מידע שהכסף מנוהל ב-11 קרנות מיוחדות על-ידי ועדת השקעות בה חברים נציגי: בנק ישראל, משרד האוצר, שלמה מעוז כלכלן "נשואה - זנקס" ועו"ד שלמה שחר. עודפי הכספים בקרנות, אם יש כאלה, מועברים לבנק ישראל. החוקר מטעם דרבי לא הצליח לאסוף נתונים על היקף העברת "העודפים" לבנק ישראל.
ממסמכי האפוטרופוס עולה, כי מדובר בקרנות כקרן העזבונות, קרן בנק צפון-אמריקה, קרן פושטי רגל, קרן נעדרים, קרן חסויים, קרן משגב לדך בפירוק, קרן בנק למסחר, קרן כנ"ר חברות בפירוק, קרן רווחה - שמקצה עד 50,000 שקל ליתומים רובם יתומים של ערביי ישראל, קרן נוסטרו - למימון פעילות האפוטרופוס הכללי עצמו.
לקרן הנוסטרו נכנסים כל תשלומי האגרות שמשולמים לאפוטרופוס ודמי ניהול שונים. מבדיקת דרבי, שאושרה על-ידי סימה גידע, נכנס לקרן הנוסטרו סכום שנתי של 50 עד 60 מיליון שקל וממנו נלקח סך שנתי של 36 עד 40 מליון שקל כשכר לעובדי האפוטרופוס הכללי.
300 מיליון שקל, מחוץ לרכוש במקרים מסוימים, שייכים לחסויים שמטופלים באמצעות האפוטרופוס הכללי. לא ידוע אם נערכה ביקורת חיצונית ראויה על דרכי חלוקת כספי החסויים למרות שאין חשש, לכאורה, שישנם "חסויים" מועדפים.
במשרדי האפוטרופוס הוחזקו בעשור האחרון תכשיטים שנמצאו בדירות נפטרים ערירים וחלקם נמכרו במכירות שונות שבוצעו מטעם האפוטרופוס. אנשי דרבי מציינים, כי לאפוטרופוס לא היתה מעולם הערכת שווי מדויקת של התכשיטים כיוון שהערכה כזו לא בוצעה אלה לפני מכירות וגם אז היא בוצעה,לעיתים, על-ידי סוחרים שניהלו את המכירות.
לדברי דליה אברמוב מהאפוטרופוס - "אם לא היינו מוכרים חלק מהתכשיטים היתה נאספת אצלנו כמות אדירה. לכן חלקם נמכרים מעת לעת." עודפי הכספים והנכסים אמורים לעבור בתום 15 שנה לקנין המדינה ואכן לפני מספר שנים נעשה נסיון לפעול בנושא.
הניסיון הופסק בנימוק מוזר: "אם יגיעו היורשים (אחרי 40-50 שנה...) המדינה תצטרך להחזיר להם את רכושם ולכן עדיף לשומרו אצל האפוטרופוס".
בדרבי מעריכים, כי דרוש ארגון מחדש בפעילות האפוטרופוס הן מבחינת בדיקת ערך הנכסים והן מבחינת עדכון ובחינה מחודשת של ניהול הכספים והוצאות השכר של עובדי האפוטרופוס.
בדרבי מדגישים, כי האפוטרופוס חייב להיות מעודכן כלכלית בשווי הנכסים שבניהולו ובהיקף הרכוש האחר שברשותו.
