כפי שניתן ללמוד מפסיקות עדכניות, בתי המשפט רואים בחומרה רבה כל עברת מס אשר עניינה בהשמטה, בהעלמה ו/או בכל התנהלות שיש בה משום זדון ו/או כוונה להתחמק מתשלום מס. בתי המשפט אף חוזרים ומבהירים כי העלמת הכנסה ו/או עבירת מס כמוה כגניבה ומשך, כך נפסק, העונש הראוי הוא מאסר בפועל.
יוצא, שבמציאות העסקית הנהוגה במדינתנו, יש בנמצא מספר לא מבוטל של אנשי עסקים הפעילים במדינה ומחוצה לה ואשר במסגרת התנהלותם זו, אם במכוון ואם בתום לב, אם מחוסר הבנה ואם בשל עצימת עיניים, ביצעו עבירות מס, כאלה או אחרות, העלולות, ביום מין הימים להיחשף וכתוצאה מכך, אף להבשיל לכדי כתב אישום, הרשעה ומאסר בפועל.
משכך, נשאלת השאלה - למה לפחד מהליכי חקירה והגשת כתב אישום פלילי של מס הכנסה בגין מחדלים שבוצעו על ידכם בעבר? למה לא לישון בשקט בלילה בגלל טעויות עבר? שהרי, יש בנמצא אפשרות לתקן את המעוות ולכפר על שנעשה, על טעויות ומחדלי העבר, ככול שהמדובר בעבירות מס, להבדיל מעבירות אחרות וזאת מבלי שינקטו נגד האזרח הליכים פליליים. זאת בדרך של יישום דבקני של "נוהל גילוי מרצון", שהנו נוהל ומשפטי, אותו ניתן לקיים מול רשויות המס.
עסקינן בנוהל משפטי מורכב, אך ישים לחלוטין, המיועד רק למקרים של עבירות מס.
נציין, כי הליך זה רלוונטי לעניין בו פלוני ביצע בעברו עבירות על-פי פקודת מס הכנסה, מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין, מס קנייה ומכס, אלה טרם נחשפו, לא מתבצעת כל חקירה בעניינם אולם האזרח, מטעמים ברורים ומומלצים על-ידי עורכי מאמר זה, מחליט "לישר קו עם המערכת" ולנקוט בהליך אשר ינטרל התנהלות פלילית נגדו בשל מחדליו אלה.
עידוד הנישומים
נציבות מס הכנסה הכינה חוזר העוסק בנוהל גילוי מרצון אשר פורסם ביום 10.04.05. מטרת החוזר הינה לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם השגת מטרה זו, רשות המיסים, בתאום עם הפרקליטות מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים, נגד הפונה שעמד בקריטריונים המשפטיים שנקבעו בחוזר.
במסגרת הליך של גילוי מרצון יטופלו עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסיקים ועסקות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. אולם עבירות בסיסיות כגון: אי הגשת דוחות וניכויים לא תדון ולא תחול במסגרת הנוהל.
כדי ליהנות מההטבות הגלומות בהליך זה, יש בנמצא חובה לעמוד בדבקנו בשורה לא מבוטלת של תנאים מוגדרים וכל סטייה מאלה עלולה להביא לידי כך שההליך לא יוכר, מה שיאפשר לרשות המס לפעול נגד האזרח, למרות ההליך שננקט נגדו. להלן, על קצה המזלג, התנאים:
1. על הפנייה לרשות להיות כנה, כלומר – יש להראות כי מדובר בפנייה שלא נעשתה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המיסים ו/או רשות שלטונית אחרת, כגון: משטרת ישראל, רשות ני"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, כונס הנכסים הראשי או בית המשפט, וכד'. יש להראות שהאדם החליט לפנות לרשות לא משום שהוא הרגיש שעומדים לעלות עליו, אלא משום שהוא באמת החליט לישר קו עם המערכת, לתקן המעוות ולשלם את המס הנדרש כתוצאה מכך.
2. אין מידע קודם בידי רשות המיסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
3. במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.
4. פורסם מידע באמצעי התקשורת, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המיסים.
5. המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.
הפניה לגורם אזרחי
את הבקשה לגילוי מרצון, כשהיא נתמכת בטיעונים הנדרשים, ספיקה רלוונטית, נסיבות ואישורים, יש להגיש לסמנכ"ל בכיר לחקירות של הרשות למסים ולכלול בה את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון לרבות אומדן המס.
במידה ואושרה הפנייה, לא יינקטו סנקציות פליליות נגד המבקשים, והם יופנו לגורם האזרחי, כדי לפרט את המידע בצרוף המסמכים הרלוונטיים על-מנת לתקן את הדוח ולשלם את המס הנובע בעקבות הגילוי מרצון.
על-מנת לזכות בחסינות מפני הליך פלילי – יש לערוך את הבקשה והמסמכים בשקיפות מלאה, כך שהגילוי יהיה כן, מלא ונאות. היא תחול רק לגבי המידע שמסר וסכום המס אותו שילם במסגרת הליך הגילוי מרצון. על מבצע העבירה להסיר את המחדל על-ידי תשלום מס תוך פרק זמן שקבוע מראש, לרבות תשלום הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים על-ידי כל הגורמים הרלוונטים לבקשה. במידה והחסינות תינתן הינה רק בתחום עבירות המס.
חסינות מהליך פלילי לא תינתן, במידה והפונה לא עמד בתנאי ההליך או הופר תנאי מתנאי הגילוי מרצון.
לאחרונה נפסק בבג"צ 7393/07 דור-אלון תפעול תחנות דלק בע"מ נ' רשות המיסים בישראל ואח': חברת דור-אלון פנתה מיוזמתה במסגרת נוהל הליך גילוי מרצון לרשות המיסים וגילתה כי מי שכיהן כמנכ"ל החברה ביצע ללא הרשאתה רישומים בלתי תקינים בספרי החברה אשר גרמו לתשלומי מע"מ בסכומים מופחתים מאלה שהייתה אמורה החברה לשלם, בסך עשרות מיליוני שקלים.
לטענת רשות המיסים, כי היא החלה בחקירה סמויה עוד בטרם פניית דור-אלון וכי המידע שהחברה חשפה הינו מידע חלקי בלבד לעומת מה שחשפה רשות המיסים כתוצאה מהחקירה ולכן סירבה להחיל את נוהל הליך גילוי מרצון.
בית המשפט העליון קבע, כי הסמכות בעניין זה בידי הערכאות הנמוכות יותר ולא בסמכות בג"צ.
לסיכום, הליך גילוי מרצון, למרות מורכבותו ולמרות שאי קיומו בדבקו עלולה לחשוף את הלקוח – מומלץ עד מאוד. עם זאת, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שיודע ומכיר בצורה מקצועית את הליך זה, וזאת על-מנת להבטיח שכל ההוראות הקבועות מולאו ככתבן וכלשונן, בשקיפות ובמקצועיות, כך שלא יווצר מצב שבו האזרח ימצא את עצמו כמי שסלל את דרכו להרשעה בפלילים.
