ביה"ד: מצלמה ללא ידיעת העובד - עילה לפיצוי

התקנת מצלמה במשרד ללא ידיעתם של העובדים המצולמים בה מהווה עילה להתפטרות תוך קבלת פיצויים. כך קובע (20.6.12) בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת.

רו"ח אסכנדר סלמאן עבד במשך 11 שנים במשרדו של רו"ח איהאב עליימי, אך רק באפריל 2010 נודע לו שבמשרדו הותקנה שבע שנים קודם לכן מצלמה אשר צילמה את הנעשה בו 24 שעות ביממה. הוא התפטר, קיבל פיצויים חלקיים ותבע את יתרת הפיצויים, פיצויי הלנה ופיצוי על עוגמת נפש.

השופטת עידית איצקוביץ קבעה, כי עליימי הסתיר במכוון מעובדיו את התקנת המצלמה, שכן ביקש לעקוב בלא ידיעתם אחרי עבודתם. "מעקב, אף במקום שאינו רק לשימושו של העובד (גם אם נועדה למנוע גניבה) הוא כלי לגיטימי בתנאי שהעובד מודע לכך. צילום סמוי פוגע בפרטיות העובד", קובעת איצקוביץ. היא מוסיפה: "אין לנו כל ספק כי צילום של עובד במשך כל השעות שבהן הוא שוהה במשרדו, מבלי להודיע לו על כך, מהווה 'נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו'. זאת, אף בנסיבות כמו במקרה של התובע, שעבד במשרד משותף עם עוד עובד או שניים. אין בכך כדי להפוך את מקום העבודה של העובד ל'רשות רבים'".

איצקוביץ דחתה את טענתו של עליימי, לפיה העובדה שהסיר את המצלמה מיד לאחר שסלמאן פנה אליו, מהווה את תיקון המעוות ולכן לא זכאי סלמאן לפיצויים. "הנתבע היה יכול להסיר את המצלמה, כפי שהוא אכן עשה, אך לא ניתן היה - ולא היה בידיו - להחזיר את האמון הפגוע של התובע, שלא רק גילה שהוא מצולם במהלך תקופה כה ארוכה, אלא אף גילה כי הנתבע, לגביו הוא ראה את עצמו כיד ימינו ואכן היה עובד מסור ומצטיין, לא טרח לספר לו והוא גילה על כך בשל התקרית שאירעה".

בית הדין זיכה את סלמאן בהפרשי פיצויים בסך 48,000 שקל, אך דחה את תביעתו לפיצויי הלנת שכר ולפיצוי על עוגמת נפש. כמו-כן נפסקו לו הוצאות בסך 5,000 שקל.