בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בכתבה זאת נגדיר לכם את המשמעות של הסייגים המופיעים בחוק על-מנת למנוע מצב של בלבול שיוביל למעצר חקלאים ● שאלות ותשובות בעקבות אישור "חוק דרומי"
הכנסת אמרה את דברה. 44 ח"כ ושני שרים תמכו בהפסקת האנומליה שבה אדם שחפץ להגן על חייו או על רכושו מפני פורץ, חושש לעשות כן שמא יפגע בפורץ ולאחר מכן יועמד לדין פלילי. העברת החוק הייתה משימה לא קלה מהפן החקלאי. הדרג המקצועי במשרד המשפטים סבר כי אין להחיל את השינוי לגבי חריג ההגנה העצמית גם על החקלאים. ובשלב מסוים היה חשש שכדי להעביר את החוק יוותרו על החקלאים. מצב זה יצר צורך לכל אורך הדרך לגייס רוב לכל דיון ודיון, לשכנע, להסביר, להציג מחקרים משפטיים ולפרסם חוות דעת משפטיות כדי להראות שהצדק עמנו. רבים נטלו עמנו חלק במאבק. ישראל כץ שדחף וגייס ח"כים רבים, משה שרוני ודויד רותם שאיגפו מימין ודאגו להבהיר לאנשי משרד המשפטים מה דעתם על ההתעלמות מהחקלאים, יצחק אהרונוביץ שהיטיב להתבטא כניצב לשעבר וכחקלאי וצבי הנדל ויצחק לוי שהיוו את הצוות המפשר לגבי הנוסח הסופי. מקום של כבוד שמור לרב חיים אמסלם ועו"ד אברהם מיכאלי שניהלו מאבק בחצר כבוד הרב עובדיה יוסף על-מנת לקבל את תמיכתו (שהביאה לבסוף לכך שכל חברי שס התייצבו לתמוך בחוק). גם הרב גפני לא חסך מאמצים והגיע לכל ישיבה שבה היה צורך בקולו. בלובי החקלאי התבלטו שי חרמש ואורית נוקד שסייעו בהשגת רוב ובהצבעות כמו גם באיזון הצד הימני של מפת התמיכה. אי אפשר לסגור את רשימת התודות מבלי לציין את שר החקלאות, שלום שמחון, שלמעשה הביא לכך שההמשלה תגיש הצעה מטעמה לוועדה ואחרונה ומאוד חביבה, עו"ד אפרת אביאני ממשרד החקלאות, שטרחה על הניסוח. מה אומר החוק מהו "חוק דרומי"? זהו למעשה תיקון לחוק העונשין המתייחס לסוגיית הפעלת כוח נגד פורץ לבית מגורים, בית עסק או משק חקלאי מגודר לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסנת ציוד וכלי רכב במשק חקלאי. מה באמת אומר "חוק דרומי"? האם מעתה ניתן לירות בכל פורץ? לא לא ולא. חקלאי ישראל היזהרו ממתן פרשנות רחבה לחוק שמכיל 6 סייגים. בכתבה זאת נגדיר לכם את המשמעות של הסייגים המופיעים בחוק על-מנת למנוע מצב של בלבול שיוביל למעצר חקלאים. ננסח את הדברים בצורה של שאלות ותשובות על-מנת לפשט מציאות מורכבת מאוד. מה משמעות "משק מגודר"? כאשר אנו מדברים על שטח מגודר אין הכוונה לגדר מתח חשמלי המאפיינת שטחי מרעה. הגדר צריכה להיות כזאת שברור שנועדה למנוע מעבר אדם. לצורך ההדגשה נבהיר כי גדר שחלקים מסוימים ממנה חסרים או מעוכים כלפי האדמה (בדרך קבע) עשויה שלא להחשב כגדר לפי דרישת החוק. כאשר חודר אלי אדם לשטח שאינו מגודר - האם החוק יחול עלי? לא! התיקון החדש יחול רק על מי שגידר את השטח החקלאי שלו. מה מאפשר לי החוק לעשות מול הפורץ? לפעול על-מנת להניס אותו בלבד. אין להעניש או ללמד לקח וכדומה... פעולות אלו עשויות להחשב כפליליות. האם מותר לי להניס כל פורץ? חכו רגע! לפני ש/אתם מפעילים כוח עליכם לזהות כוונה פלילית של הפורץ. אם תפגעו במטייל שטעה בדרך או במישהו שנכנס לשטח החקלאי כדי להזעיק עזרה - אתם עשויים להסתבך. כוונה פלילית יכולה להיות הימצאות כלי פריצה, פגיעה בכלבי שמירה, הסתובבות חשודה ליד מכלאות החי או שטחי הצומח, הגעה עם רכב בצורה המעידה על כוונה להעמיס את הגניבה. המשטרה עשויה לחפש ראיות לכך שידעתם כי הפורץ הנפגע היה בעל כוונות פליליות. אם אני רואה פורץ שמנסה להיכנס אני צריך להמתין שייכנס? לפי לשון החוק מותר להניס גם פורץ שמנסה להיכנס וזאת רק לאחר שזיהיתם כוונה פלילית מצדו. מה קורה אם לכדנו את הפורץ? אין לנו תשובה מוחלטת לעניין. החוק לא מתייחס לסוגייה זאת. מה עוצמת הכוח שבה מותר לי להשתמש כדי להניס פורץ? כל מקרה שונה מחברו ולכל מקרה יש נסיבות שונות. על כן, אין לכך תשובה אחת ויחידה. דבר אחד הוא ברור וחל בכל המקרים: עוצמת הכוח שבה מותר להשתמש חייבת להיות המינימלית בנסיבות העניין. כל אדם צריך לחשב את מידת הסכנה שבה הוא חש ואת מידת העוצמה שיש להפעיל. ניתן מספר דוגמאות: אם הברירה היא בין מכה בראש לבין מכה ברגליים, כאשר ברור ששתיהן "יעשו את העבודה", אזי יש לבחור בחבטה ברגליים. אם הבחירה היא בין ירי לבין שימוש באלה, כאשר ברור ששתיהן "יעשו את העבודה", אזי יש לבחור באלה. אם הבחירה היא בין ירי באוויר לבין ירי ברגל, כאשר ברור ששניהם "יעשו את העבודה", אזי יש לבחור בירי ברגל ואם הבחירה היא בין ירי ברגל לבין ירי בגוף אזי הבחירה היא בירי ברגל וכך הלאה... במידה ומישהו מחליט לעשות שימוש בנשק- רצוי שינקוט קודם בירי באוויר או באדמה. האם השוטר או בית המשפט יבדקו את הדברים ברזולוצייות מדויקות כל כך? כן! בית המשפט, בתיק שעסק בהגנה עצמית, ספר כמה אגרופים חבט מתגונן בפניו של התוקף כדי לבדוק האם הוא פעל במסגרת ההגנה העצמית או לאו. האם מותר לי להמשיך ולרדוף אחר הפורץ? התיקון לחוק אינו חל על פעולות שנעשו לאחר הנסת הפורץ. מי שימשיך לרדוף אחר הפורץ ויפגע בו יצטרך להוכיח כי פעל מתוך הגנה עצמית לפי הכללים הרגילים שמופיעים בחוק העונשין לגבי הגנה עצמית. מה קורה במקרה שבו ברור שלא נשקפת לי שום סכנה? האם גם אז מותר לי לפעול? דרישת קיום הסכנה אינה מופיעה כתנאי לתיקון בחוק. עם זאת, התיקון לחוק קובע כי מעשה בלתי סביר בעליל לא יוכל לחסות תחת "חוק דרומי". אני גורס כי אם לא תהא סכנה בכלל לחקלאי והוא בכל זאת יחליט לפעול תוך שימוש בכוח אזי הגנה בחוק דרומי לא תחול עליו. רשימת התנאים המצטברים בהם יש לעמוד כדי לקבל פטור מאחריות פלילית בגין פגיעה בפורץ התנאי הראשון קובע כי מותר להפעיל כוח רק על-מנת להניס פורץ מתוך ביתי, מתוך בית העסק שלי או מתוך המשק החקלאי המגודר שלי. התנאי השני הוא כי הפעלת הכוח חייבת להסתיים עם עזיבת הפורץ את השטח שלי. התנאי השלישי קובע כי יש לעשות שימוש מושכל בכוח מינימלי בנסיבות העניין. התנאי הרביעי מחייב את המתגונן לבחון את כוונת הפורץ. מותר להפעיל כוח רק אם זוהתה כוונה פלילית. כוונה כזאת יכולה להתבטא בשבירת חלון, חיתוך גדר או הרג כלב השמירה. תנאי חמישי הוא סבירות המעשה. מעשה שהיה בלתי סביר בעליל לא יזכה להגנת החוק. אדם שינהג באלימות רבה מדי או אדם שיפגע במי שניתן היה להניסו ללא אלימות יועמד לדין. תנאי שישי המגולם בתוך החוק הוא התקיימות הסכנה. שום מעשה לא יחשב לסביר אם ברור היה שלא נשקפה סכנה למתגונן. שום רשות חוק לא תפטור מתגונן מתקיפת פורץ שלא היווה בכלל סיכון (ילד קטן למשל). האם אני יכול להיקלע למצב שלמרות הסכנה אני אועמד לדין בשל הדיפת הפורץ? כן. התיקון לחוק קובע במפורש כי מי שיגרום לכך, בהתנהגות פסולה, כי אדם יפרוץ לשטח שלו ואז יפעיל נגדו כוח - לא ינקה מאשמה פלילית. אסביר את דברי: אם תרדפו אחרי אדם שכדי להימלט יצטרך לפרוץ לשטח החקלאי שלכם ואז תפעילו נגדו כוח - תועמדו לדין. דוגמא היא ספציפית ויכולות להיות דוגמאות רבות למצב זה. ידוע שהמציאות עולה על כל דמיון.
|
|
יועץ אסטרטגי–משפטי למלחמה בפשיעה החקלאית בהתאחדות חקלאי ישראל.
|
|
תאריך:
|
21/07/2008
|
|
|
עודכן:
|
21/07/2008
|
|
עו"ד עידן אבוהב
|
|
יוסי אחימאיר התלונן לאחרונה בקובץ מאמרים שפרסם על יצחק שמיר, שראש הממשלה בעל הקדנציה הארוכה ביותר אחרי בן-גוריון, נשכח. שלא כתבו על כהונתו בת רבע דור אף לא ביוגרפיה אחת. זולת אוטוביוגרפיה נשכחת שפרסם על עצמו. מה אולמרט צריך ללמוד מזה? שצריך למשול, לא לשרוד. שלא חשוב כמה זמן אתה דבוק לכסא עור הצבי, חשוב מה אתה עושה.
|
|
|
ברוך בואך לישראל, אדוני ראש ממשלת בריטניה מר גורדון בראון. אחרי נשיא ארה"ב ונשיא צרפת, גם אתה מתכבד היום, יום שני, בהופעה מלכותית לפני נבחרי העם בישראל. כחבר-הכנסת לשעבר, הוזמנתי לישיבה החגיגית במליאת בית הנבחרים שלנו, שבה תישא דברים. הם יהיו לבטח ערבים לאוזן ישראלית, לרגל שנת העצמאות הששים של מדינתנו.
|
|
|
ארגון בצלם פרסם (20.7.2008) הודעה לתקשורת המלווה בסרטון וידיאו ובה נקבע בכותרתה, כי "חייל ירה כדור 'גומי' בפלשתיני כפות". תוכן ההודעה של ארגון בצלם אינו מותיר כל ספק באשר לכיוון הירי של החייל לעבר הפלשתיני, כמצוטט להלן:
|
|
|
החקירה הנגדית של טלנסקי הולכת ומתבררת כלא יותר מספין תקשורתי, שנועד לתת לאולמרט עוד מעט - מעט מאד - אוויר ציבורי לנשימה. כי איך שלא נהפוך את עדותו של טלנסקי - אולמרט לעולם לא יוכל להסביר ולשכנע שהוא שלח את מכתבי ההשתדלות לטובת עסקי המיני בארים של טלנסקי - לשם שמיים.
|
|
|
צוק העתים הוא מצב כרוני אצלנו ו'בין המיצרים' היא שוחה שאנו עוברים דרכה ברוב ימות השנה, ובייחוד בימים קשים אלה ממש. איננו יכולים, ואיננו רוצים לברוח. אך יחד עם עמידתנו מול מציאות קשה ואף אכזרית, מציאות שמלווה אותנו 60 שנה, ויכולנו לה. אנו, היגעים והמותשים, יכולים למצוא קצת מנוחה, בארץ ולא בחו"ל, בהומור וסאטירה שאפיינו את העם היהודי, תחומים שלצערי גם הם שקעו בישראל יחד עם הכינרת. בכל זאת מצוי איזה אואזיס שהוא מרענן את הגוף ומשחרר מעט את המועקה בנפש - הטור של דורון רוזנבלום במוסף 'הארץ'. ההומור, הסאטירה, הסיפורת, המאמרים הפובליציסטיים הנוקבים- מזכים את רוזנבלום להכרה לאומית, וזאת יכולה למצוא ביטוי ב"פרס ישראל".
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
|
דן מרגלית
אין עתה צורך בהתלהטות היצרים, בפאטה-מורגנה כאילו עוד מכה אחת ו"זבנג וגמרנו", והניצחון המוחלט בידינו יותר מכל יש לישראל אינטרס אסטרטגי לבנות נדבך נוסף לברית ההגנה ההולכת ונרקמת בי...
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|