|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

נאום שר התקשורת, ראובן (רובי) ריבלין, <br>בכנס גלובס 19/6/2001, תל-אביב

19/06/2001  |     |   מאמרים   |   תגובות


1.

גבירותי ורבותי,

בדברי הבוקר, אני מבקש לסקור בקצרה, את הנושאים העיקריים העומדים היום על הפרק, בעיקר בתחום הטלקום, שהוא המרכזי יותר, מבחינת השלכותיו הכלכליות, וגם בתחום השידורים.

בראשית דברי אתייחס לתחום הטלקום, אשר למרות המשבר העולמי, לא איבד, לדעתי, ממרכזיותו בכלכלה העולמית, ובכלכלה הישראלית.

המשבר בשוק העולמי, שכמובן איננו פוסח על השוק המקומי בישראל, גרם היסטריה המונית, בשוקי ההון, בעיתונות הכלכלית העולמית, בשוק הטלקומוניקציה עצמו, אצל מפעילי השירותים ואצל היצרנים, וגם בקרב ממשלות רבות בעולם.

לא אסקור כאן, כמובן, את ההיסטוריה הכלכלית של 18 החודשים האחרונים בשוק, או את הגורמים שהביאו למשבר ה"דוט-קום", ולמחיקת עשרות מיליארדי דולרים משוקי ההון, שהיו צינור החמצן של תעשיית הטלקומוניקציה.

אך ברצוני להתעכב מעט, על מה שהוא, בעיני, החזון המעודכן, הריאליסטי, של שוק הטלקום המתחיל להתאושש.

בניגוד לדברים ההיסטריים, שנשמעו בכל העולם, ועדיין נשמעים פה ושם, אני סבור כי השוק איננו "בועה" או אשליה שהתנפצה.

אכן, כלכלה בלתי אפשרית, בלתי ריאליסטית, הפכה את השוק לאקס-טריטוריה כלכלית - למקום שבו החליפו חלומות, תקוות, וגם הזיות, את הכלים הכלכליים הריאליים.

אכן לא הייתה הצדקה לחגיגה המטורפת שהתנהלה כאן ובעולם כולו, שבה נרכשו רעיונות, לעיתים "רעיונות בוסר" תיאורטיים, במיליונים, ללא כל בדיקה כלכלית רצינית; שבה כל טיוטת "תכנית עסקית", עם כותרת מבטיחה, ושם זוהר ל"דוט-קום", פתחו את ארנקיהם של משקיעים נלהבים, ושל קרנות הון סיכון, באופן חסר כל אחריות.

המצב שבו "יועצי השקעות" וכלכלנים הפכו פתאום למומחים בענייני טכנולוגיות אינטרנט, והזרימו מיליונים לכל "סטארט-אפ", ללא בדיקה מדעית אמיתית, אכן יצרה "כלכלה חדשה", מנותקת מן המדדים הכלכליים המסורתיים, מנותקת מן "הכלכלה הישנה", אבל, מה לעשות, מנותקת גם מן המציאות.

ובמציאות "אלטרנטיבית" שכזו, אין פלא שתעשיית הטלקום הוציאה מאה מיליארד דולר על רשיונות "הדור השלישי", במכרזים, שגרפו סכומים דמיוניים לחלוטין.

הבעיה מעולם לא הייתה טכנולוגית, ובעצם גם לא כלכלית.
היא הייתה פסיכולוגית.

העולם כולו נסחף להרפתקה זו, והתעלם בדרך כלל מאותות האזהרה, בדהרה אל התהום הבלתי נמנעת.

בכירי התעשיה מכים עכשיו על חטא, ומדקלמים במקהלה מתוזמרת, את יסודות הכלכלה, מלימודיהם בשנה א', אשר נשכחו עד לאחרונה.

בכנסים שהתקיימו לפני ימים אחדים באטלנטה, לצד תערוכת "סופרקום 2001", התייצבו המנהלים הבכירים ביותר,של מפעילי השירותים, לצד יצרני התשתית והציוד, והשמיעו זמירות שונות לחלוטין מאלו שהשמיעו רק לפני שנה, באותו אירוע.

אבל כולם, עד האחרון שבהם, הדגישו היטב, כי מה שקרס כאן הייתה קונספציה כלכלית חסרת שחר וחסרת אחריות.

לא הטכנולוגיה, לא מרכזיותו של שוק הטלקום בכלכלה העולמית, ואף לא השפעתו של ענף הטלקום על חיי היום-יום.

החזון הטכנולוגי חי, בועט, ותוסס מתמיד!!!

הוא רק יהיה מבוסס בעתיד, על כלכלה ריאליסטית, על מדדים הגיוניים ומדעיים יותר, במקום על "כלכלה חדשה", ועל רצונותיו של הצרכן, המשתמש בשירותים השונים.

שוק הסלולר, בישראל ובעולם, הוא דוגמא מצויינת לכך.

באטלנטה, התייחסו כל בכירי השוק לנושא "הדור השלישי", ה 3-G, כאל הזינוק הטכנולוגי הקרוב, המיידי, שכבר מתגשם, ואשר עתיד לשנות, כבר בקרוב, את התקשורת הניידת, ולהפוך אותה לפלטפורמה רחבת-פס, מרכזית ביותר.

הטכנולוגיה קיימת, יצרני התשתיות עובדים במלוא הקיטור, כדי לספק את דרישותיהם של ספקי השירותים ברחבי העולם, והשירות יהיה פעיל, זמין ומסחרי כבר בעתיד הלא רחוק, במדינות המובילות בעולם.

האמת היא, שעבורי היה זה חידוש מרעיש. שהרי כאן בארץ, טרחו חלק מבכירי חברות התקשורת להבהיר לי, באותות ובמופתים, מיד עם כניסתי לתפקיד, כי "הדור השלישי" הוא אשליה, "הזיה טכנולוגית" תלושה, משהו שבין מדע בדיוני, לבין "מאגיה שחורה", וכי "העולם כולו" נסוג כביכול מן הכוונה להגשים אשליה זו.

הם סיפרו לי, מנקודת השקפה אובייקטיבית, כמובן, וחפה לחלוטין מאינטרסים כלשהם, שהטכנולוגיה לא קיימת עדיין, שיצרני התשתיות עוד לא התחילו לתכנן אותן, ובכלל - במציאות הכלכלית החדשה,
זה פשוט לא הולך לקרות.

2.

ובכן, רבותי, נראה שבעולם סבורים אחרת, ונראה - ברטרוספקטיבה - כי החלטתי לקיים את מכרז תדרי הרט"ן במועדו, כמתוכנן, לא הייתה "פזיזה" או "תלושה מן המציאות".

נראה, דווקא, כי עמדתו של משרד התקשורת, לפיה אם לא יקוים המכרז במועדו, ואם לא יוקצו תדרי ה-3G במועד, עלולה ישראל לפגר אחרי העולם, בכל הנוגע לטכנולוגיות של פס-רחב ואינטרנט סלולרי - נראה כי דווקא עמדה זו, הוכיחה עצמה כנכונה, וכי גם כאן, בישראל, נראה את טכנולוגיות "הדור השלישי", זמינות, מסחריות, ופעילות, במקביל להפעלתן במדינות המערב המתקדמות.

ישראל לא תפגר אחר העולם, לא בזמינות הטכנולוגיה, ולא בשימוש ביישומים החדשים והמורכבים שהיא מציעה לציבור.

אנו נראה גם בישראל, את התפשטות השימוש ב e-commerce את השתכללות "יחידות הקצה" הסלולריות, ואת השינויים בהרגלי הצריכה והתקשורת שיעברו על הישראלים, כמו על חבריהם מן העולם.

אני משוכנע, כי ישראל איננה צריכה להיות שונה ממדינות מפותחות אחרות בעולם.

דווקא ישראל, שבה שיעור החדירה של הטלפוניה הסלולרית הוא מן הגבוהים בעולם, ושיעור השימוש בזמן אוויר הוא - דומני - הגבוה בעולם, איננה צריכה להיות מדינה שבה נבלמת הקידמה.


אכן, מכרזי "הדור השלישי" המיטו אסון כלכלי על ספקי שירות רבים בעולם,
כיוון שאותם מאה מיליארד דולר, שולמו על-ידי ספקי השירות לממשלות, במועד שלא יכול היה להיות גרוע ממנו.

ולכן, כפי שרובכם יודעים, סביר להניח שממשלות רבות (בעקבות גרמניה) יחזירו חלק מן הכספים, או ימצאו פתרונות כלכליים יצירתיים, כדי ש"הדור השלישי" לא יהפוך לפיל לבן, בשל מצב שוק ההון העולמי.

אבל ברור לכולם, שלבעיה כלכלית יש למצוא פתרונות כלכליים, וכי קבורתו של "הדור השלישי" באמתלות טכנולוגיות כביכול, או אפילו בנימוקים כלכליים, איננה רצינית!!!

אנו בישראל, באופן מעט פרדוקסאלי, יכולים דווקא להרוויח מן העובדה שמכרז התדרים התמהמה, יחסית לעולם. אנו יכולים ללמוד מן הנסיון העולמי, ולהתאים את המכרז למציאות הכלכלית החדשה.

במסגרת זו, ברור לנו, במשרד התקשורת, כי כדי שטכנולוגיית "הדור השלישי" אכן תצא לדרך, ותהיה אופרטיבית בקרוב, עלינו למצוא פתרונות כלכליים יצירתיים, כדי לאפשר למפעילי השירותים אורך נשימה כלכלי, ויכולת לבצע את ההשקעה הכספית האדירה הנדרשת לשם הקמת התשתיות, במציאות הכלכלית דהיום.

ועדת המכרזים הציעה, לפיכך, לפצל את המכרז, בין תדרי הדור השלישי, לתדרים הנחוצים באופן מיידי לדור "2.5" או "2.75", והציעה גם לפרוס את התשלומים.

אני מרשה לעצמי, גבירותי ורבותי, להיות גאה ברגולציה של משרד התקשורת בשוק הסלולר.

אני סבור, כי אלמלא מדיניותו של משרד התקשורת, לא היה שוק הסלולר מתפתח כפי שהתפתח כאן.

אם לא היינו מנהיגים כאן את ה-CPP (שיטת חיוב שבה המטלפן משלם את כל עלות השיחה calling party pays), כשיטת החיוב, ברור ששיעור החדירה בישראל לא היה כה גבוה.

אני גם סבור, כי מתן הרשיון לחברת מירס, יש בו כדי לתקן את העיוות שנוצר בשוק, כאשר הרגולציה לא הדביקה את קצב ההתפתחות הטכנולוגית. אבל, בעניין זה לא ארחיב כמובן, מן הטעם שהוא "תלוי ועומד בבג"ץ".

שוק הסלולר הישראלי, ומודל הרגולציה שהופעל בו, מוכיחים, לדעתי, כי מדיניות של "hands off", של התערבות מינימלית, עשויה להתברר, פעמים רבות, כיעילה וכמוצלחת, הרבה יותר ממדיניות של התערבות יתר.

כך למשל, הסדרת "קישורי הגומלין" בין כל חברות הסלולר השונות, כדי לאפשר שיגור הודעות sms בין מנויי חברות שונות, עומדת להתבצע בין החברות עצמן, בזמן הקרוב, ללא התערבותו של משרד התקשורת, אלא, לכל היותר, בעידודו הפאסיבי.

זה לא מסובך, זה רווחי, והצרכנים והחברות מרוויחים מזה, ואני תקווה, שלא יהיה צורך בהתערבות הרגולטור כדי להביא לכך.

מאידך, כאשר אינטרסים כלכליים צרים, וגם זמניים, עלולים לבוא על חשבון הטכנולוגיה הזמינה, ובעצם, על חשבון טובת הציבור, כמו בוויכוח הקטן שהיה לנו על "הדור השלישי", מפעיל משרד התקשורת, את סמכויותיו, כדי לוודא שהעגלה לא תסטה ממסלולה, ולא תיתקע בתעלה, בצד הדרך!!

תעשיית הסלולר הישראלית, הוכיחה כי ניתן להגיע לכל צרכן, ולספק שירות איכותי, תחרותי ומתקדם, במחירים אטרקטיביים ביותר.

3.

בתחום התקשורת האלחוטית הנייחת, יצאנו לדרך, עם פרסום מכרז תדרי "רשת הגישה האלחוטית" בשנה שעברה. זאת כחלק מן ההיערכות, לתחרות בתחום התקשורת הפנים-ארצית.

פרסום התקנות המתאימות, בסוף השנה שעברה, מתן "הרשיון הכללי" לחברת אופק; ופתיחת שוק התמסורת "הפנים-ארצית" לתחרות (על-ידי מתן רשיונות מיוחדים) -- כל אלו מאותתים, כך אני מקווה, שמשרד התקשורת נחוש בתכניתו לפתוח את שוק התקשורת הפנים-ארצית לתחרות של ממש, על אף המשבר הפיננסי בשוקי העולם, המקשה גם על החברות הישראליות לגייס את ההון הדרוש!!!

גם כאן, משרד התקשורת משתדל מאוד להימנע מהתערבות-יתר בכוחות השוק, אבל אין להכחיש כי אנו נקדם בברכה התמזגויות, אשר יביאו להתגבשותם של כוחות כלכליים וטכנולוגיים איתנים, שיבטיחו, את פתיחת שוק התקשורת הנייחת, תחרות.

מבחינתנו, איחוד כוחות, לקראת מכרז ה-LMDS, עולה בקנה אחד, עם האינטרס הציבורי, שבפתיחת שוק התקשורת המקומי הנייח לתחרות.

ועדת המכרזים הציעה, לפיכך, להחליט על מתן "חלון זמן" בן שבועות אחדים, כדי לאפשר את איחוד הכוחות המתבקש.

דומני, כי אחד מלקחיה המרכזיים של ההתפכחות העולמית מן "הכלכלה החדשה",
הוא הצורך בהתלכדות כוחות, בהתמזגויות, כדי שהחדשנות הטכנולוגית תוכל להתבסס על איתנות כלכלית תחרותית!!

במיוחד כך הדבר, בשוק שבו קיים מפעיל דומיננטי, מונופול, שההתמודדות עמו, מחייבת עוצמה כלכלית נוספת.

אין לי אשליות. אני מבין היטב את עוצמתה של חברת "בזק", כמונופול בתקשורת הפנים-ארצית. אך דומני, כי כולנו מבינים, שתחרות מול "בזק" היא אינטרס ציבורי חשוב!!

"בזק" צפויה לאבד, על הנייר לפחות, את הבלעדיות בשוק התקשורת הפנים-ארצי,
בשתי חזיתות, פחות או יותר במקביל:

הראשונה, אל מול הזוכים במכרז רשת הגישה האלחוטית, ומקבלי רשיונות המפ"א, כגון חברת "אופק".

השניה, אל מול חברות הכבלים.

ולכן, חשוב לי להדגיש, גם בהקשר הזה, וגם בהקשר של הפרטת חברת "בזק", ש"בזק" הייתה ותישאר נכס אסטרטגי למדינת ישראל, בראש ובראשונה, מבחינת היותה המפעיל הדומיננטי לשנים רבות, אשר יישא בחובת מתן השירות האוניברסלי לציבור.

הבטחת השירות האוניברסלי לכל הציבור, בכל מקום בארץ, תישאר האינטרס הראשון במעלה של משרד התקשורת, גם בשוק תחרותי, וגם בעידן שבו מכרסמים המתחרים בנתח השוק של "בזק", וזו תכתיב את מדיניות הרגולציה, בשנים הקרובות!!

צריך לזכור, ולפעמים נוטים לשכוח זאת, שהתחרות איננה קדושה, ואיננה מטרה בפני עצמה.

התחרות היא אמצעי בלבד, שכל תכליתו - הבטחת שירות טוב יותר, במחירים נמוכים יותר, ל-כ-ו-ל-ם.

4.

ואם התחרות איננה מקדמת את עניינם של כולם, הרי זהו המקום להתערבות רגולטורית, כדי ש"כשל -שוק" כזה או אחר, לא יהיה התירוץ שבשמו יימנעו שירותים מאוכלוסיות או מגזרים כלשהם.

התערבות רגולטורית שכזו, עשויה ללבוש צורות רבות, בהתאם לנסיבות!!

פעמים, תהיה זו החלטה "לרוחב הלוח" כולו, כגון ההחלטה מאתמול, שבה הסרנו,
בוועדת הכספים של הכנסת, מכשול שרבץ על דרכה של התחרות, ואישרנו תקנות חדשות בעניין התמלוגים, בתחום הטלקום בישראל.

במסגרת התקנות, הופחת שיעור התמלוגים, ובכך הוקטן בעצם מס, המוטל על כל מפעילי השירותים, מגולגל על הצרכנים, ומהווה חסם בפני השקעות בפיתוחים טכנולוגיים, ושירותים נוספים לצרכן, שהם תכליתה של כל תחרות.

פעמים, עשויה ההתערבות הרגולטורית להיות נקודתית יותר, נסיבתית, במקום שבו מתגלה כשל-שוק שהתעורר בשירות מסוים.

מכל מקום, ברור למדי, שחברת "בזק" תהיה זו, שתמשיך לשאת, יחד עם עובדיה המסורים, את עיקר נטל השירות האוניברסלי, עוד זמן רב, ושעובדה זו תהיה לנגד עינינו בכל החלטה שנקבל, הן בעניין הפרטת "בזק", הן בעניין הכללים שישררו בעידן של תחרות, והן בעניין החובות שיוטלו על "בזק" בעידן החדש.

ובאשר להפרטת "בזק", בוודאי אתם מעודכנים, כי קראתם ב"גלובס", שהודעת ההפרטה, אמורה להתפרסם באוגוסט הקרוב.

על-פי מדיניות זו, הוחלט כי תהליך ההפרטה יהיה פתוח הן למשקיע אסטרטגי מתחום הטלקום, והן למשקיע פיננסי, בעל יכולת ונסיון בקנה המידה הדרוש.

מבדיקותיה של רשות החברות הממשלתיות, בין השאר באמצעות בנק ההשקעות "מריל-לינץ'", קיים חשש, כי במצבו הכלכלי העגום של שוק הטלקום העולמי, אין ודאות כי יימצא המשקיע האסטרטגי, אשר יהיה נכון ומסוגל, דווקא עתה, לרכוש את "בזק".

לפיכך החליט ראש הממשלה, נכון - אריק שרון - כי יש לאפשר גם למשקיעים פיננסיים להשתתף במשחק.

לא מעט דיונים וויכוחים התקיימו, ולמעשה עדיין מתקיימים, בין גורמי הממשלה,
בשאלות שונות הנובעות מהחלטה זו.

קביעות גורפות, בדבר חשיבות היכולת לשלוט בזהותו של מחזיק גרעין השליטה ב"בזק", אשר עד לאחרונה התקבלו כחקוקות על סלע, התרככו עתה, לנוכח המציאות הכלכלית העולמית.

גופי ממשלה שונים נאלצו להתגמש, ולהכפיף את דעתם להחלטה האסטרטגית, להפריט את "בזק", גם בתנאים הלא-פשוטים דהיום.

מכאן, גבירותי ורבותי, למשימה הדחופה ביותר שעדיין לפנינו. משימה, שכידוע לרובכם לפחות, לא הייתה נחוצה כלל, לדעת משרד התקשורת, ואשר "תקעה" את פתיחת התחרות הטבעית בין חברות הכבלים לבין "בזק", למשך זמן רב.

כוונתי, כמובן, לתיקון 24 לחוק הבזק, שבינתיים, אגב, הפך ל"תיקון 25".

5.

זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד, הודעתי שבכוונתי להעביר, יחד עם חבר הכנסת אברהם פורז, יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, את התיקון הזה, לא יאוחר מתום מושב הקיץ של הכנסת, היינו, עד סוף חודש יולי.

נוכחותי האישית בכל דיוניה של ועדת הכלכלה, מעורבותי הישירה בהליך החקיקה,
ושיתוף הפעולה ההדוק עם ח"כ פורז, יביאו, כך אני מקווה, להשלמת המשימה, בזמן.

אינני רוצה שתכליתו העיקרית של התיקון לחוק - מתן רשיון, למתן שירותי בזק פנים ארציים לחברות הכבלים - תהפוך לבת ערובה של נושא הסדרת תחום השידורים, -- שהוא, עם כל הכבוד, זניח מבחינה כלכלית, לעומת תחום הטלקום.

ח"כ פורז ואני מבינים היטב, כי אם לא תושלם חקיקתו של התיקון עוד הקיץ, הוא עלול לבוא מאוחר מדי!!

מבט בשוק האמריקני מגלה, כי תחום האינטרנט המהיר מתפתח הרבה יותר לאט מן הצפוי, בייחוד בהשוואה לקצב חדירת האינטרנט בכלל, וכי קצב חדירת קווי ADSL נמוך לא רק בישראל, אלא בעולם כולו.

אבל, קשה להתעלם מכך, שבארצות הברית, (הדומה לישראל בשיעור הגבוה של חדירת הכבלים), בתחרות שהתפתחה על שוק האינטרנט המהיר בין קווי ADSL לבין קווי CABLE MODEM (אינטרנט מהיר על גבי הכבלים), - מובילים הכבלים בשיעור ניכר.

בישראל, עשוי שוק האינטרנט המהיר להתעורר בבת אחת, כאשר יותר, סוף סוף, לכבלים להיכנס לתחרות.

הכבלים כבר מגיעים לכל בית!!!

התחרות בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, ושיפורו הניכר של המוצר בתחום זה, "מרעננים", כך אני סבור, את המודעות הציבורית לעצם קיומה של "תשתית הכבלים", ולהיותה, אלטרנטיבה תחרותית, גם בתחום הטלקום.

הקרקע מוכנה, לדעתי, לתחרות בתחום הטלקום, כיוון שבכל בית כמעט, כבר עתה קיימת אלטרנטיבה לחברת "בזק", לפחות בחלק מן השירותים.

אני בהחלט מצפה לראות מצב, שבו לקוח מקבל טלוויזיה רב ערוצית בלוויין, אינטרנט מהיר מן הכבלים, שירותי דאטא (מידע) מבעל רשיון LMDS, וטלפוניה VOICE מחברת "בזק".

ומאידך, ייתכן שחברות הכבלים יעדיפו להציע חבילה, שבה שירותי הטלפוניה יסופקו על-ידי בעל תשתית אחרת, אולי סלקום, אל מול חבילה שתוצע על-ידי "בזק", ושבה תסופק הטלוויזיה הרב-ערוצית, באמצעות "יס".

כתמיד, תונחה מדיניות הרגולציה על-פי טובתו של הציבור!!

ומכאן, בקצרה, לתחום השידורים.

עם כניסתי לתפקיד, הצהרתי, כי אני סבור, שהתחרות האמיתית מתקיימת בין פלטפורמות השידור השונות.

ומכאן, שתחרות מאולצת, המתקיימת בתוך אותה פלטפורמה, כגון בין זכייני ערוץ 2, בין זכייני הערוץ השלישי החדש, או בין חברות הכבלים השונות, אין בה דבר עם האינטרס הציבורי!!

הצהרתי, כי אינני רואה סיבה שלא להתיר לזכייני ערוץ 2 להתמזג, אם ירצו, או להפעיל לוח שידורים משותף, שבועי.

כך גם, באשר לזכייני הערוץ השלישי החדש: אינני רואה כל טעם בהקמת אולפנים נפרדים, ומערכות שידור כפולות, ללא הגיון כלכלי כלשהו.

וכך גם, באשר לחברות הכבלים, אשר מעולם לא התנהלה ביניהן תחרות כלשהי: אינני רואה כל סיבה למנוע את מיזוגן המלא, בוודאי בתחום התשתיות, ולדעתי, אף בתחום התוכן.

אין צורך ליצור תחרות מאולצת, במקום שאין תכלית כלכלית, או אינטרס ציבורי,
לקיומה.

בימים הקרובים, כך אני מקווה, יסיים הממונה על ההגבלים העסקיים את גיבוש חוות דעתו בשאלה זו, ואני מקווה שתוסר מכשלה נוספת, מן הדרך המובילה לתחרות בשוק התקשורת.

לעיתים נדמה לי, כי "תחרות" ויהי מה, בכל תחום, ובכל תת-ענף, הפכה למין דת,
וכי כוהניה - בהם גורמים ממשלתיים לא מעטים - שכחו, שהתחרות איננה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי בלבד, שתכליתו רווחת הציבור.

בשם אותה דת, נכפו עלינו כללים קיצוניים ביותר, של מניעת בעלויות צולבות בכל תחום כמעט, גם כאשר ברור, כי האינטרס הציבורי, כלל אינו מחייב זאת.

בשם דת "התחרות והפלורליזם" כביכול, מבקשים גורמים שונים לפתוח, בכוח, ענפים לתחרות, כאשר השוק עצמו אינו מעוניין בכך, וכאשר אין כל אינטרס ציבורי לכפות זאת על השחקנים.

אינני מבין, מה בצע בתחרות לשם תחרות, ובמיוחד - מה התועלת בתחרות שסופה קריסת המתחרים?

האם הדבר משרת את האינטרס הציבורי?

האימה, שמנסים גורמים מסויימים להטיל על הציבור, מפני כמה "משפחות", העלולות להשתלט חלילה על חיינו, הפכה לאובססיה של ממש.

לצדם של גורמים אלו, אני מוצא פקידים, ש"פקידותם אומנותם", אשר איבדו כל קשר למציאות הכלכלית, לעולם הדינמי, המהיר, הגלובלי, שכלכלת ישראל היא חלק ממנו, ואשר סבורים כנראה, כי העולם ימתין להם, עד שיגבשו המלצות, ימציאו חוות דעת מלומדות, ויגישו את מסקנותיהם על כל עניין שעל הפרק.

שוק התקשורת יכול, מבחינתם, להתמוטט, שוק השידורים יכול, מצדם, לקרוס לחלוטין, התחרות יכולה למות עוד בטרם נולדה, וישראל יכולה לפגר אחרי העולם כולו.
העיקר - שיישמר הפלורליזם הקדוש, ושחס וחלילה לא יוכל איש לעשות רווחים בישראל.

אני חייב להודות, העניין מתסכל ביותר, משום שעם כניסתי לתפקידי, גיליתי שאני בעצם רק חבר זוטר ב"מסדר הרגולטורים", שבו כל פקיד עושה ככל העולה על רוחו: מוביל מהלכים, קובע מדיניות, חותך גורלות של אימפריות כלכליות, ומקבל החלטות שמשמעותן מיליארדים.

כשנפגשתי לראשונה עם אותם רשעים איומים, המאיימים להשתלט על נשמתנו, אותם חברי "המשפחות" האיומות, שכל חטאם הוא רצונם לפתח את שוק התקשורת, את המדינה ואת כלכלתה, וגם להרוויח כמה לירות, הם התריעו בפני, כי אינם עומדים עוד בהתעללות הבירוקרטית, וכי פשוט ימשכו את ידיהם מן השוק הישראלי.

הייתי משוכנע, אני אומר לכם בכנות, שהם פשוט מגזימים!

אבל אט-אט גיליתי, עד כמה הם צודקים.

עד כמה המדינה עושה כל שביכולתה כדי להכשיל, להקשות, לסרבל, ולעכב!!

גבירותי ורבותי, אחד מראשי השחקנים המרכזיים ביותר בשוק הטלקום, בא אלי, בתחילת כהונתי. הוא סקר את החברה שבראשה הוא עומד, וביקש רק דבר אחד ממני, מהרגולטור, מהממשלה: "אל תפריע".

וזאת, בעצם כל התורה, שברצוני ליישם, גם בתחום השידורים.

אני רוצה שנפסיק להפריע!! אני רוצה שההתערבות שלנו, כממשלה, תהיה מינימלית, ותיוחד למקרים של כשלי-שוק מובהקים, שבהם השוק החופשי אינו מצליח להביא תוצאה מיטבית, מבחינת האינטרס הציבורי.

לשם כך, למשל, קיימים בחוק, הערוצים היעודיים, שתכליתם כיסוי אותם תחומים ומגזרים, שהשוק החופשי איננו מצליח לענות על צרכיהם, ושקיים אינטרס ציבורי להביאם לידי ביטוי, בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית.

וכך, בתוך חודשים אחדים יעלה לאוויר ערוץ החדשות הישראלי, שיש עניין ציבורי בשידורו, ואחר כך, הערוץ ברוסית, שהמכרז להפעלתו מתקיים בימים אלו.

ואחר כך, הערוץ בערבית, וערוץ מוסיקה ישראלית.

כל אלו יפעלו מתוך אותה "נישה", אשר יוחדה, כמעין שמורת טבע, בתוך ג'ונגל הטלוויזיה הרב-ערוצית, לשידורים שיש בהם עניין לציבור, ואשר לא היו קמים עדיין, בתנאי שוק חופשי לחלוטין.

ולכן, בצד גישתי, שלפיה יש לצמצם עד למינימום, ובמרבית המקרים, אף לבטל לחלוטין את הרגולציה על התוכן, אני סבור כי תפקידו המרכזי של הרגולטור בתחום השידורים, הוא התערבות בהקצאת המשאבים בשוק, במידה הנחוצה לשם שמירה על אינטרס הציבור.

זהו, בסופו של דבר, תפקידה העקרוני של כל ממשלה, כאשר היא מתערבת בחלוקת המשאבים בחברה, ומפנה אמצעים למטרות חברתיות וציבוריות, הזקוקות למקור מימון.

ולכן, אם מקובל עלינו, שקיים אינטרס ציבורי בעידוד הפקות ישראליות, ושראוי להגן על התרבות העברית ולעודד את יצירתה, ואם אנו מבינים, ששוק המדיה הישראלי הקטן, אינו מסוגל לייצר בעצמו, בתנאי שוק חופשי, את המשאבים הדרושים לשם כך, הרי שעל החברה, באמצעות הרגולטור, להביא, במידה הנחוצה, להפניית משאבים לקידום ההפקה הישראלית.

אך מכאן ועד התערבות בפרטי הפרטים, לרבות התערבות בלוחות משרדים ושעות שידור, ודקדוק ב"קישקע'ס" של כל הפקה, הדרך ארוכה, ומיותרת לגמרי.

6.

אני סבור, שבמיוחד בתחום השידורים, יש להכיר בכך, שהצרכן הוא "ילד גדול",
המסוגל לקבל בעצמו את מרבית ההחלטות הרגולטוריות, פשוט, באמצעות השלט שבידו.

אני מאמין, כי בסופו של דבר, גם כאן, הכלכלה היא שמדברת.


משום שבעידן של טלוויזיה רב-ערוצית, לאחר שהציבור הישראלי התבגר, והפך ביקורתי יותר, אם הסחורה שלך פגומה, לא תמכור פרסומות.

לא תמכור פרסומות - לא תתפרנס. זה עד כדי כך פשוט.

אותו ההגיון תקף גם בשידורים המתקיימים על דמי המנוי: אין כל מקום להנהגת פיקוח על מחירי השידורים הדיגיטליים, בתנאים שבהם כבר מתפתחת תחרות בתחום זה, ולפיכך החלטתי להסיר כל פיקוח שכזה!

אינני מצליח להבין, מדוע על "האח הגדול" להתערב בתכני שידורים, בלוחות משדרים, באלו ערוצים ישודרו, ואלו חבילות תשווקנה ללקוח.

אינני מצליח להבין, מדוע על יזם, זכיין, או בעל רשיון, לעבור "ויאה דולורוזה" של רגולטורים שונים, שלכל אחד מהם מדיניות, השקפה, ומועצה מכובדת.

ולכן, למשל, כינסתי השבוע רב-שיח במשרדי, שבו ביקשתי לשמוע דעות שונות אודות הקמת רשות רגולציה אחידה, בעלת כללים אחידים, ומדיניות אחידה, שתהיה אחראית על הסדרת כל ענף השידורים המסחריים, ואולי, בשלב הבא, על כל השידורים בכלל, ואחר כך, על שוק התקשורת כולו.

בכוונתי לעשות כל שאוכל, כדי לפשט, לייעל, ולהקל את הבירוקרטיה המיותרת, בכל הנוגע לשוק השידורים, וכדי שהממשלה, על זרועותיה, תפסיק להתערב במה שהאזרח רואה בטלוויזיה, ותתמקד ביצירת היצע שידורים מובחר ועשיר ככל שניתן, וביצירת תנאים לתחרות חופשית.

"תכנון מרכזי", "תוכניות חומש" למיניהן, ושאר יומרות פסאודו-כלכליות, בולשביקיות משהו, באופיין, כבר עברו מן העולם, תודה לאל, בכל תחומי המשק והכלכלה.

אבל, משום מה, הן מסרבות למות, דווקא בתחום השידורים, וגסיסתן הארוכה, מלווה בלא-מעט פרפורים, העלולים להפיל לקרשים את תעשיית השידורים.

אני בטוח, שכל התפיסות הרגולטוריות שלנו, וכל הדיונים המיותרים שלנו, ייראו מוזרים לחלוטין בעוד שנים ספורות, כאשר התמזגות אמצעי המדיה והטלקום, תביא את התוכן אל ביתנו, או אל המכשיר הנייד שנישא, ללא הבחנה כלשהי בין סוגי התשתית או אמצעי השידור.

אני מאחל לעצמי, ולשוק התקשורת הישראלי, שתקופת כהונתי כשר התקשורת, תתאפיין בפישוט העניינים, בפתיחת הסתימות, ובהתרת הקשרים.

ושפשוט נפסיק להפריע לכם, גבירותי ורבותי.

תודה רבה.


תאריך:  19/06/2001   |   עודכן:  19/06/2001
ראובן (רובי) ריבלין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר אורי מילשטיין יוצא כנגד האליטות שצמחו בישראל. הוא מאשים את חבריהן בניצול לרעה את מעמדם על חשבון הציבור, ובהתנכלות במשך שנים למנהיגי אמת - דוגמאת אריאל שרון
16/06/2001  |  ד"ר אורי מילשטיין  |   מאמרים
נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, מציע לבחון מחדש את מעמדה הציבורי ואת מחוייבותה המשפטית של העיתונות הפרטית.
הנשיא ברק מאותת למעשה למשפחות השולטות - מוזס-פישמן, נמרודי ושוקן: ראו, הוזהרתם.
שני עניינים כאן, הפעם, המעלים שאלות קשות:
האחד - על הטקטיקה של דורנר, וכיצד היא מנפנפת ומונעת דיון יעיל וצודק בעתירה המופנית למעשה כנגד הנשיא אהרן ברק;
השני - על רו"ח גד סומך, המעדיף את טובת החברים ופחות את
טובת החברות אותן הוא אמור לשרת בנאמנות
15/06/2001  |  יואב יצחק  |   מאמרים
- מתפוצצים באושר;
- עוד לא ברור
כיצד מינתה ליאורה מרידור את
קובי חיון למנכ"ל בזק בינלאומי
12/06/2001  |  יואב יצחק  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il