"על-פי המצב המשפטי הנוהג, משלא קיימת השלכה קונקרטית אקטואלית בעת מתן גזר הדין לקביעת הקלון מכוחה של הוראת חוק, מנוע בית המשפט מלדון בשאלת קיומו של 'קלון' בהקשר למובנו המשפטי הפורמלי של המונח, תהא חומרת העבירה שבה מורשע הנאשם אשר תהא". כך אומר (יום ה', 6.9.12) המשנה לפרקליט המדינה,
אלי אברבנאל, בהשלמה שהגישה המדינה לטיעוניה לעונש בעניינו של
אהוד אולמרט.
המדינה התכוונה לבקש מבית המשפט לקבוע שדבק קלון בעבירת הפרת האמונים שבה הורשע אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות, אך נמנעה מכך לאחר שאולמרט הודיע שהוא מוותר על הזכויות המוקנות לו כראש הממשלה לשעבר. בטיעוניה לעונש לא הסבירה הפרקליטות מדוע אין לדון כעת בשאלת הקלון, והיא עושה זאת באמצעות בקשתה להוסיף אסכמתא.
מדובר בפסק דינו של בג"ץ בנושא ההטבות לנשיא המדינה לשעבר,
משה קצב. הפרקליטות מצטטת בהרחבה מדברי השופט
אדמונד לוי, שאמר בין היתר: "קביעת הקלון אינה ענין ערטילאי. אין היא דבר שבעיקרון. היא אינה נערכת בחלל ריק, ולעולם כפופה להקשר ולנסיבות. אין זו הצהרה כללית, אשר כוחה יפה לכל ענין ומטרה. השלכותיה ממוקדות. תכליתה קונקרטית. וקודם שתכלית זו מתקיימת, אין כל משמעות לעיסוק בשאלת הקלון". לוי הוסיף, כי אין כל מקום לדון בשאלת הקלון אם אין לה היבט מעשי, כגון "כאשר המורשע מצוי בעיצומה של כהונה בתפקיד שקלון הוא מחסום לו, או כשעומד הוא ערב אותה כהונה, או כשקלון מאיים לשלול מידיו זכויות שונות, כמו בענינם של תנאי הפרישה".