המלצות להגברת האכיפה נגד פלישה לקרקע

הגברת השימוש בכלים כלכליים וסילוק פולשים באמצעות צווים מינהליים - אלו שניים מן הכלים המרכזיים לטיפול בפלישות לקרקעות ציבור עליהם ממליץ צוות בראשות עו"ד אורית סון מפרקליטות המדינה. הצוות הוקם בידי היועץ המשפטי לממשלה בינואר השנה, הגיש את המלצותיו בחודש שעבר והן פורסמו (יום א', 9.9.12) בידי משרד המשפטים. הצוות קורא ליישם את המלצותיו בתוך שלושה חודשים.

93% מקרקעות המדינה הן קרקעות ציבור, והפלישה אליהן מוגדרת בידי הצוות כתופעה שכיחה מאוד. "הקלות שבה נעשות פלישות אלה, הקושי לפקח באופן אינטנסיבי על כלל מקרקעי ישראל והיתרון הכלכלי הגלום בניצול מקרקעי ציבור שלא כדין, הופך קרקעות אלה ליעד להפרת חוק, ובכלל כך לפלישות בידי גורמים עבריינים לצורך ניצול הקרקע ללא רשות ושלא למטרה לה יועדה הקרקע", נאמר בדוח. התופעה קשה במיוחד בקרקעות חקלאיות ובשטחים פתוחים הסמוכים למרכזים עירוניים, וכן בקרקעות שהופקעו לצורכי ציבור.

הצוות מוסיף: "היתרון הכלכלי הגלום בניצול הקרקע הוא התמריץ המרכזי לפלישה למקרקעי ציבור. בהעדר אכיפה אפקטיבית ומרתיעה, התמריץ הכלכלי להפיק מהקרקע רווחים כלכליים גובר. לתמריץ הכלכלי היבט נוסף - ניסיון ל'סחיטת' פיצוי כספי בתמורה לפינוי הקרקע הנדרשת לצורך ציבורי חשוב. התמריצים הכלכליים מהווים גם מקור 'משיכה' להשתלטות גורמים עבריינים על קרקעות הציבור, כשהקרקע משמשת תשתית כלכלית לפעילות הבלתי חוקית של ארגוני הפשיעה".


הפגנת נחישות


לדברי הצוות, "התמודדות אפקטיבית עם תופעות הפלישה למקרקעי ציבור מחייבת הפגנת נחישות להגן על זכויות הציבור בקרקע, ונחישות להגן על האינטרסים הציבוריים הנוספים שנפגעים מתופעת הפלישה, כמו גם נחישות לפעול כנגד מפרי חוק בתחום זה. לשם כך נדרשת התגייסות של כל הגורמים ובעלי הסמכויות, ובראשם רשות מקרקעי ישראל, ונקיטת צעדים אופרטיביים ויזומים, בסמיכות להתרחשות הפלישה, תוך הקפדה על ביצוע כל שלבי האכיפה הנדרשים, באופן מובנה, שוטף, מתוכנן, ובראייה מערכתית כוללת".

בין הצעדים המעשיים עליהם ממליץ הצוות:

• קביעת יעדי אכיפה ומדדי הצלחה לגופי האכיפה, ובראשם רשות מקרקעי ישראל, הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל;

• מעבר גופי האכיפה לפעילות אקטיבית ויזומה, להבדיל מטיפול מגיב, פרטני ומעניינים שעולים מעת לעת מהשטח;

• מיפוי והכרת התופעה, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות לאיתור מהיר של פלישות. בנוסף, נדרש להרחיב את השימוש בכלי החקירה והפיקוח המוקנים בחוק לשם שמירה על הקרקע;

• מיקוד מאמצים ביעדים בסדר עדיפות גבוה וביעדים אסטרטגיים, באמצעות הפעלת כלי אכיפה משולבים, לרבות כלים לתקיפה כלכלית, כל זאת בסמיכות ככל האפשר לפלישה ותוך יצירת תוצאה אפקטיבית ומרתיעה בזמן קצר יחסית. יעדים בסדר עדיפות נמוך יטופלו בכלים השגרתיים;

• מיצוי מירבי של כלי האכיפה לפינוי באמצעות צו פינוי פולשים או עשיית דין עצמית (דהיינו: פינוי בידי המדינה כבעלת הקרקע), ואילו הגשת תביעות תביעות לסילוק יד תיעשה רק במקרים חריגים. הדבר מחייב היערכות של רשות מקרקעי ישראל לשם נקיטת כל הפעולות הנדרשות להפעלת כלי האכיפה המינהלי;

• הפעלת כלים לאכיפה כלכלית, ובהם: הגשת תביעות להשבת הרווחים ושווי טובת ההנאה שהופקו מהקרקע, הגשת תביעות להשבת עלויות פינוי והריסה, הגשת תביעות לפיצוי בגין נזקי הפלישה במקרים בהם נגרמים נזקים משמעותיים, ביטול התקשרויות אם הן מנוצלות לפלישה או לשימוש שלא כדין בקרקע, ובחינת האפשרות לסגירת עסקים המתקיימים בקרקע ציבורית שבפלישה;

• הגבלת האפשרות למתן טובות הנאה/דמי פינוי לפולשים;

• האכיפה הפלילית אינה הכלי המרכזי, אומר הצוות, בנסיבות חמורות וייחודיות, יש מקום לעשות שימוש גם בה. במסגרת זו מומלץ להקים מערך לאכיפה פלילית ברשות מקרקעי ישראל, לגבש מדיניות רוחבית לשימוש בחוק העונשין, ולהפעיל את סמכויות האכיפה שבחוק התכנון והבנייה;

• התגייסות מבצעית של משטרת ישראל לפעול לביצוע פינויים של יעדים אסטרטגיים בתוך המועד הקבוע בחוק;

• הקמת החטיבה לשמירה על הקרקע במסגרת הרפורמה הארגונית במינהל מקרקעי ישראל, אומר הצוות, היא מהלך ארגוני חשוב ביותר וקריטי, ויש לנצלו להבניית מערך מאורגן, מתוכנן ויוזם לטיפול באופן אפקטיבי בתופעות העיקריות של פלישה למקרקעי ישראל, תוך שימוש במכלול הכלים הקיימים לשם כך;

• הקמת צוות בינמשרדי קבוע בראשות מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, שילווה באופן שוטף את מהלכי האכיפה והבניית שיתופי הפעולה הנדרשים בין הגופים, וכן שיהווה מסגרת לליבון דרכי ההתמודדות עם יעדים אסטרטגיים והסרת חסמים בטיפול ביעדים קונקרטיים על כל הכרוך בכך.

גם ברשויות המקומיות


לדברי הצוות, תופעת השתלטות גורמים עבריינים על מקרקעי ציבור היא תופעה חמורה ההולכת ומתעצמת בשנים האחרונות, ויש להיאבק בה בכלים שלובים - פליליים, אזרחיים ומינהליים. הצוות ממליץ שהמשנים לפרקליט המדינה והמשטרה יגבשו את דרכי הטיפול האופרטיביות ביעדים שיאותרו, לאחר השלמת מיפוי התופעה וביטוייה, תוך הכרת הדרכים העיקריות להשתלטות גורמים עבריינים על מקרקעי ציבור.

הצוות ממליץ ליישם את אותם צעדים גם ברשויות המקומיות. בשלב ראשון משרד הפנים יביא את ההמלצות לידיעת הרשויות המקומיות, ויצביע בפניהן על חובתן ותפקידן לפעול למניעת מקרקעי הציבור בתחום אחריותן. במקרים חריגים, בהם הרשות המקומית אינה פועלת לשמירה על מקרקעי הציבור שבבעלותה, יורה לה משרד הפנים לעשות זאת.