השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג, מגלה (יום ג', 30.9.03) בדוח מבקר המדינה (54א') לשנת 2003, כי שכרם של אחדים ממנהלי מוסדות התרבות גבוה, ובהם מנהלים של מוסדות שנקלעו למצוקה ולגירעונות גדולים. עד תחילת 2003 לא נקבעו כללים המסדירים את גובה שכרם של מנהלי מוסדות תרבות ואמנות.
מינהל התרבות היה באחריותו של משרד המדע התרבות והספורט בשנים 2000-2002. בנובמבר 2002 נחקק חוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002, אשר הסדיר את מעמדה ותפקידיה של המועצה הציבורית לתרבות ואמנות.
בשנים 1996-2002 לא התכנסה המועצה כלל, ולפיכך לא נקבעו סדרי עדיפויות בחלוקת התקציב בין תחומי התרבות השונים ובקידום הכנתם של מבחנים חדשים. מבחנים לחלוקת תמיכות למוסדות תרבות ואמנות שנקבעו בשנת 1992 היו כלליים ומעורפלים. מבחנים חדשים נקבעו רק בעקבות עתירות לבג"ץ. עד סוף 2002 לא נקבעו מבחנים חדשים לכל תחומי התמיכה.
ועדת התמיכות דנה בכל בקשה והיא המאשרת את הסכומים לתשלום. בפרוטוקולים של ועדת התמיכות אין שקיפות מלאה להחלטות שהתקבלו, והן אינן מנומקות. משרד המדע התרבות והספורט חתם עם חמישה מוסדות שנקלעו למצוקה כספית על הסכמי סיוע רב-שנתיים בלי שהיו מבחנים לנושא וללא אישור ועדת תמיכות.
על-פי דוח מבקר המדינה, הפסקת הפעולות של מליאת המועצה הציבורית מאז שנת 96' והקשיים במינוי מועצה ציבורית חדשה, הביאו לכך שבמשך השנים לא נדונו במסגרת ציבורית זו נושאים הקשורים למדיניות התרבות, מטרות התמיכה ואופן קביעת מבחנים חדשים במוסדות תרבות. בהיעדר מועצה ציבורית לא תורגמו המלצות דוח חזון 2000 להחלטות אופרטיביות.
מועצה ציבורית בלתי תלויה היתה צריכה לקבוע את סדרי העדיפויות להקצאת הכספים. המועצה הציבורית תמכה עוד בשנותיה הראשונות בגופים אמנותיים, אך ההקצבות לא התבססו על אמות מידה שפורסמו מראש, ועיקר התמיכה ניתנה לתיאטרון ולמוסיקה קלאסית. במשך השנים גדל תקציב המנהל, ולכן תחומים נוספים החלו לקבל תמיכה.
לדברי מבקר המדינה, הניסיונות לקבע תמיכה ממשלתית במוסדות תרבות ואמנות בחקיקה לא הצליחו. בתזכיר הצעת חוק התרבות משנת 2000 נעשה ניסיון להבטיח שבמסגרת כל חוק תקציב שנתי תחליט הממשלה על שיעור מסוים מכלל התקציב אשר ייועד לתמיכה במוסדות תרבות במפעלים אומנותיים וביוצרים אך הצעה זו לא התקבלה. גם העיגון בחוק של היקף התקציב בתחום הספריות הציבוריות ובתחום הקולנוע נתקל בקשיים.
סכום התקציב לתחום הקולנוע נקבע באגף התקציבים במשרד האוצר. המשרד לא קיבל, על אף בקשתו, את הנתונים על התקבולים כדי לוודא שכל הסכום שקבע החוק נכללים בתקציבו. משרד האוצר לא תיקן משנת 2001 את תקנת תקציב הקולנוע על-פי התמלוגים שהתקבלו בפועל וכן המשיך להסתמך רק על צפי ההכנסות. יצוין, כי התקציב לשנים 2002 ו-2003 קטן לנוכח תחזיות משרד האוצר לירידת סכום התמלוגים.
מבקר המדינה חשף, כי המינהל לא החל בהכנת מבחנים לכל הנושאים בהם הוא מטפל, אלא פעל באותם תחומים שבהם הגישו גופים נתמכים עתירות לבג"ץ, וזאת בטענה של פגיעה בעקרון השוויון, ובית המשפט כפה עליו להכין מבחנים חדשים.
המינהל הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2003, שהוא מצוי בעיצומו של תהליך גיבוש מבחנים חדשים וכבר הופעלו מבחנים בתחומי הקולנוע, המוזיאונים, התיאטרונים, התזמורות, הספריות ובהליכי סיום המחול והמקהלות. לדברי המינהל, התהליך קשה ומורכב, ומבחנים חדשים הוכנו על-פי הוראות שניתנו בפסקי הדין של בית המשפט העליון.
מבקר המדינה מציין, כי הכנת המבחנים החדשים בתחומי המוזיאונים, הספריות והקולנוע נעשו ביוזמת המועצות הציבוריות הפועלות על-פי חוק ולא ביוזמת המינהל. הביקורת העלתה, שבתחומים מסוימים אף לא החל המינהל בהכנת התשתית למבחנים חדשים בנושאים שבהם מספר המוסדות הוא גדול והשונות ביניהם גדולה, וביניהם למוסדות תרבות ערבית, דרוזית וצ'רקסית, למוסדות בתחום התרבות והמחקר, למוסדות בתחום הפולקלור ומורשת העדות ולמוסדות לתרבות ואמנות בקהילה (חובבים). מן הראוי, שהמינהל יפעל להכנת המבחנים בתחומים אלה בהקדם.
ועדת ההיגוי היתה אמורה, בין היתר, לעקוב אחר תיקון הליקויים בדוחות. בביקורת הועלו מקרים שהמשרד אף הגדיל את התמיכה לגופים שבהם נמצאו ליקויים חמורים, בלי שבדק אם הליקויים תוקנו.
משרד מבקר המדינה העלה, שבהסדרים שתוארו לעיל בעניין התמיכות למוסדות במצוקה, לא פנו המוסדות אל המשרד כקבוע בחוק יסודות התקציב, אלא המשרד הוא שפנה אליהם. יצוין, כי למשרד אין סמכות להתחייב בתקציב התמיכות התחייבות רב-שנתית, ואין בסמכותו להתחייב שגוף מסוים שההקצבה השוטפת אינה מספקת את צרכיו יזכה להשלמה של התמיכה השוטפת מתקציב אחר.
היועצת המשפטית של המשרד לא טיפלה בהכנת אותם הסכמים, והם אף לא הובאו לידיעתה. רק ביולי 2002 הובא דבר ההסכמים עם המוסדות השונים לידיעת היועצת המשפטית. בתגובה כתבה היועצת המשפטית באוגוסט 2002 למנכ"ל כי התהליך של חתימת הסכמי ההבראה עומד בסתירה מוחלטת לעקרונות הקבועים בחוק בכל האמור בתמיכה במוסדות ציבור.
בבדיקה של מקבלי שכר במוסדות לתרבות ואמנות שקיבלו תמיכות, נמצאו 114 מקבלי שכר שעלות שכרם בשנת 2001 עלתה על 300 אלף ש"ח. נתוני השכר לקוחים מבקשות התמיכה לשנת 2002 שהגישו המוסדות.
העלות הכוללת של שכרם הגיעה לכ-48.7 מיליון ש"ח. עלות השכר הגבוהה ביותר בשנת 2001 היתה 1,060,000 ש"ח. 56 איש קיבלו שכר גבוה מ-400 אלף ש"ח ועלות השכר הממוצעת של כל 114 האנשים הגיעה לכ-458 אלף ש"ח. בין מקבלי השכר הגבוה ישנם גם מנהלים של מוסדות שנקלעו למצוקה ולגירעונות גדולים.
מנתונים חלקיים שהוגשו למשרד מבקר המדינה ביוני 2003 נמצא, שמספר מקבלי השכר שעלות שכרם עלתה על 300 אלף ש"ח בשנת 2002 הגיע ל-106. העלות הכוללת של שכרם הגיעה לכ-45.4 מיליון ש"ח, והעלות הממוצעת הגיעה לכ-428,500 ש"ח.
מינהל התרבות מסייע למוסדות תרבות ואמנות במתן תמיכות ופועל לעידוד היצירה בתחומים אלה. המועצה הציבורית לתרבות ואמנות, שתפקידה לייעץ לשר בנושאי תרבות ואמנות, לא פעלה בשנים 1996-2002, כך שבמשך השנים לא נעשתה בדיקה של סדרי העדיפות בהקצאת תקציב התרבות והאמנות בין התחומים השונים, ועיקר התקציב ממשיך להיות מופנה לתחומי התיאטרון והמוסיקה.
המבחנים שעל-פיהם מחולקות התמיכות למוסדות השונים נקבעו רובם בשנת 1992 והם כלליים ומעורפלים. בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ החל המינהל לקבוע מבחנים חדשים, אולם עד סוף שנת 2002 לא הושלמה הכנת מבחנים בכל תחומי התמיכה.
סיוע שנתן המשרד למוסדות תרבות במצוקה נעשה בלי מבחנים וללא אישור ועדת התמיכות. נמצאו גם ליקויים הקשורים בשקיפות ההחלטות המתקבלות בוועדת התמיכות ובבקרה על המוסדות הנתמכים. ניסיונות של משרד האוצר ושל משרד המדע התרבות והספורט להגביל את גובה שכרם של מנהלי מוסדות תרבות נתמכים לא צלחו.
חלק ממוסדות התרבות והאמנות מתמודדים עם מצוקה כספית העלולה לאיים על קיומם. על קובעי מדיניות התמיכה למוסדות אלה לתת את הדעת לכך, כי מדובר בנדבך מהותי בעיצוב פניה ותרבותה של החברה הישראלית.
