|   15:07:40
דלג
  צבי גיל  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

חלום יום קיץ <br>

הדיבורים על "ממשלת אחדות" הם מקסם שווא יש להיערך למהפך בתפיסה הערכית שממנה ייגזר השינוי הפוליטי
25/07/2008  |   צבי גיל   |   מאמרים   |   תגובות

   עומר כרמון
לבני רוצה ממשלת אחדות

המצב שאליו נקלעה הכלכלה העולמית - חשיפת פרצופם של הספקולנטים, מהלומה ליהירות העוצמה הפיננסית של ארה"ב, וההשלכות שיש לכל אלה ועוד - תהיינה אלה בטווח המיידי בשורה רעה. אולם בטווח הביניים ובעיקר בטווח הרחוק יותר, החום של הפציינט הקודח, הוא ההזדמנות לשנות את הרגליי חייו. לא לטפל בו, אלא לרפא אותו. זה אמור לגבי כל העולם, אך שבעתיים לגבינו.

עד כה קברניטיי הספינה הכלכלית שלנו הצליחו להשיט אותה גם כאשר הגלים היו גבוהים, אף שלא במהירות הקודמת. אולם בבוא הסערה, ואצלנו הסערות הן לא רק כלכליות אלא חברתיות ומדיניות-ביטחוניות, ספינת פאר זאת עלולה לעלות על שרטון. זה בדיוק הזמן שמנהיגים בעלי אחריות ותודעה ציבורית חברתית חייבים להקים מפלגה אשר הבסיס שלה לא יהיה סוציאליסטי-אוטופיסטי, אלא ריאליסטי חברתי. הבלונים של "ממשלת אחדות" שהעיפו שתי גבירות החצר, יו"ר הכנסת, הגברת דליה איציק, ושרת החוץ, ציפי לבני, הם תמוהים במקרה הטוב, ומאכזבים במקרה הפחות טוב. זה מוכיח שקדימה הוא אנדרוגינוס פוליטי. גם העבודה חייבת עדיין להוכיח מיהי, או שמא שר הביטחון ישנה את שמו מאהוד לאובאמה.


"כוחות השוק" כבר לא רלוונטיים

אדם סמית' היה פילוסוף וכלכלן סקוטי במאה ה-18 שנחשב חוזה הכלכלה המודרנית ולמגדיר התפישות הכלכליות של ימינו. ההיגיון של שיטת ה-laissez faire (= הניחו לעניינים להתפתח בעצמם, או מה שסמית קורא לו 'כוחות השוק') שהיה בסיס לתיאוריות של סמית', היה נכון בשעתו כאשר אצולת בעלי הקרקעות באירופה חנקה את החקלאות במיסוי כבד. האיכרים היו מוגבלים באספקת הגידולים לגורמים מסוימים, נוסף על מסים שונים שהוטלו עליהם. הגילדות המשיכו בשליטה כמעט ללא מיצרים על תחומי כלכלה רבים, בעוד שהאצולה והכמורה היו פטורים לחלוטין ממיסוי. התעשיה הצרפתית לא יכלה להתפתח בגלל מיסוי כבד. במציאות זאת, התפישה שמוטב לה לממשלה שלא להתערב אלא לתת לכוחות המשק להתנהל בעצמם, הייתה מוצדקת ובפועל התירה את לולאת החנק מעל לגורמים השונים בכלכלה ובמשק. מי שרוצה ללמוד יותר על אדם סמית' ועל תורתו בספר ששמו 'מחקר בטבע ובגורמים של עושר באומות', מופנה למסה של יואב גל: www .Articles .co .il - 11.10.2005.

אותם "כוחות השוק" שפועלים כיום, בשנת 2008, במקומות שונים ואצלנו בארץ, בעצם מקיפים כאן כ-15-18 אחוזים מן האוכלוסיה, כלומר העשירון העליון. מאכלסי פלח זה עושים לביתם מה שבא להם, תוך הנחה, שבחלקה נכונה, כי ככל שהעסקים יתרחבו, כך יותר אנשים יועסקו והאבטלה תפחת. זה הערך המוסף שלהם, הרציונאל של העושר לטובת הכלל, שמגובה על-ידי הממסד והתקשורת שמשרתת אותו. אולם מי שנהנה, הרבה מעל ומעבר לשכירים ולמעמד הביניים, הם אילי ההון והיזמים, וכן ה"סטאז'רים" באוצר, שבבוא היום גם הם ייכנסו למועדון הבלבדי של השמנת הכלכלית. אין זה משנה אם אלה באו מבתים עשירים או עניים. ברגע שהתעשרו, אין כל הבדל ביניהם לגבי חלוקה צודקת יותר של הון.

אין בכוונתי להטיף להחלפת 'דה-מרקר' של גיא רולניק ב'הקפיטל' של קרל מרקס. כמו-כן לא עולה בדעתי להרהר בשיבה לימי מפא"י. מפלגת פועלי ארץ ישראל והסתדרות העובדים היו הקטר אשר הוליך את הישוב ו"המדינה שבדרך" אל עצמאות, והן מילאו תפקיד מכריע בשנים הראשונות לקיום המדינה. הן עשו את שלהן. סוציאליזם צרוף לא היה קיים מעולם בשום מקום, לא בברה"מ הטוטאליטרית, לא במערב הדמוקרטי ולא אצלנו. אך מה שקרה לנו הוא הזינוק הנחשוני לקיצוניות השנייה, לצנטראליזם קפיטליסטי אשר בו קומץ קטן של אילי הון קובעים את פניה של המדינה, בגיבוי הממסד.

שחיתות תמיד הייתה, אבל היקפה היה קטן ומי שנתפס בה - שילם, בין אם ה"עונש" היה עצמי ובין אם הוא הוטל על-ידי רשויות החוק. היו נורמות מעוותות, אך הן היו נורמות. כיום הן פסולות, וטוב שכך; אך אין להשוות את היקף השחיתות והרמה שלה כיום, ילידה חוקית של "הכסף עונה את הכל". אם לא נבָעֵר אותה - היא תבָעֵר אותנו, או נכון יותר - תָבעיר אותנו."כוחות השוק" ימחצו אותנו.

לפי פרופסור גבריאל שפר [Ynet, 22.9.2007], איש מדע המדינה מוכר ובולט, בישראל שולטות ארבע רשתות. הרשת הביטחוניתׁ(גנרלים שצורכים נשק וגנרלים (בדימ.) שמספקים אותו או מוכרים אותו), רשת בעלי ההון שמורכבת מ-12-18 משפחות, רשת הרבנים החרדיים ורשת הפקידות הבכירה, בעיקר באוצר.
אם נוציא את הרשת הרבנית, שאין ספק שגם היא משפיעה על כוחות השוק, נמצא שלושה גורמים בעלי משקל אדיר, אשר לא מאזנים אחד את השני, אלא משלימים בשליטה על העם והחברה בישראל.


בארה"ב יש בלמים ואיזונים בכל המישורים. אצלנו אין

אם הדוגמה שלנו היא אמריקה, אין בכוונתי להצביע על המתרחש בשוק ההון האמריקני בפרט ובכלכלה בכלל, מה גם שאינני מבין בו הרבה. אני מאמין כי המשק האמריקני יתאושש. אבל בארה"ב של אמריקה יש בלמים ואיזונים לא רק בחוקה ובשיטת המשטר, אלא גם בכלכלה. יש רגולציה, יש קונגרס, ישנם כללים, כתובים ובלתי כתובים. ניקח לדוגמה התחום שממנו אני בא: השידור. באמריקה, כל אחד כמעט, יכול לפתוח תחנת רדיו או טלוויזיה. אך משפתח אותה הוא כפוף לרשות הפיקוח הפדראלית ה-federal communications commission ה- FCC. וזאת יכולה לסגור תחנה, גדולה כקטנה, אם זאת פועלת בניגוד לתקנון או לאינטרס הציבורי. גם אצלנו יש רשות שידור ממלכתית (שלה ראוי, שוב, להקדיש רשימה) ורשות לערוץ השני. יש רגולאטורים ויש חוקים - כולם היו והווים למדרָס. וכמו דמויות הכוכבים ב sunset blv'd בלוס אנג'לס, לכל מרצפת יש שם. זה אמור גם לגבי המשק והכלכלה. כיצד קורה שקופות גמל, שהן הכספת של העובד בצאתו לגמלאות, מאבדות שמונה מיליארד שקלים בחצי שנה? מי מפקח על הרכב הנכסים בתיק של קופות הגמל? מי יעסיק את רבבות העובדים שייפלטו מן השוק החופשי, של ההייטק והתעשיות המסורתיות? מי יערוב שהמיליארדרים הישראלים לא ילכו בעקבות לב לבייב ללונדון, לניו-יורק או לטורונטו ב"כפר הגלובאלי" בכרכרה ששמה Leer Jet.

בישראל המצב במשק קשור לא רק בטבור הכלכלה העולמית, הוא קשור מאוד במצב המדיני. במלחמת המפרץ הראשונה כל מי שיכול היה לטוס מכאן (ב"אל על" - כי חברות אחרות הפסיקו לטוס) ובעיקר האזרחים הזרים, בייחוד האמריקנים, ובראש וראשונה הפטריוטים הגדולים - טס. לישראל יש בעיות מיוחדות לה: בראש וראשונה בעיות ביטחון; היא זקוקה גם לרשת ביטחון כלכלית, וזה כולל סיוע נדיב של אמריקה. העובדה שעברנו את מלחמת לבנון השנייה ללא משבר כלכלי רציני, היא נס. מכאן שמה נדרש הוא חשיבה אסטרטגית-קונסטיטוציונית אחרת שתאומץ על-ידי מפלגה קיימת, או שיקומו נועזים ויקימו אותה.


בסיס המפלגה החדשה

הבסיס הטבעי של המפלגה הזאת - המערך החדש - היא מפלגת העבודה. השם 'מערך חדש' יש לו גם קונוטציות היסטוריות וגם הולם יותר מאשר 'עבודה', שבאנגליה - labor - הוא שם טבעי, אף שהוא השתנה מימים עברו. הרוב המכריע של מצביעי מר"ץ מקומם במפלגה הזאת, בראש וראשונה יו"ר התנועה ח"כ חיים אורון (ג'ומס) וחוגו. אינני בטוח שזהבה גלאון מתאימה למסגרת הזאת שכן היא, בדומה לפרלמנטרים אחרים, אופוזיציונרית תמידית, ומפלגה חייבת לשאוף להגיע לשלטון אף אם עליה לעשות פשרות.

יוסי שריד היה פעם אופוזיציונר "מקצועי" עד שהמציאות הכניסה אותו בפנים והוא נתמנה לשר חינוך, והוא היה שר חינוך מעולה. ודאי שחלק מאנשי קדימה, בייחוד אלה שבאו מן העבודה, אבל לא רק הם, יכולים להשתבץ במסגרת הפוליטית החדשה. מבחינה חברתית כלכלית, גם חוגים מסורתיים מתוך ש"ס מתאימים למערך הפוליטי הזה. יותר מכך - אף שזה נשמע דמיוני, גם לחוגים בתוך הליכוד המסגרת הזו טבעית להם יותר מאשר "ביתם" הקיים, כאשר "הלאומיות" היא חלופה של גאווה מזויפת במקום להיות "דפוקים". לא רק אצלנו אלא בהרבה מקומות בעולם.אפילו חוגים דתיים, כמו לדוגמה אותם צעירים אידיאליסטיים שהתנחלו בשעתם בירוחם והפכו לחלק בלתי נפרד מן הנוף האנושי-חברתי, באים בחשבון. ודאי שהרב ח"כ מיכאל מלכיאור ותומכיו ב"מימד" או בחוץ. מאידך, ש"ס ברובה תוסיף להיות בינתיים מפלגה דתית ספרדית, ואגודת ישראל ודגל התורה - מפלגות דתיות אשכנזיות. אני יכול לחשוב על אדם שההגדרה של סוציאל דמוקראט הולמת אותו. ח"כ פרופסור אבישי ברוורמן, היו"ר החדש של וועדת הכספים של הכנסת, אף שמשנתו אינה סוציאליסטית צרופה.


ביטחון מצוי בחברה בריאה ובוטחת בעצמה כלכלית

המדיניות הביטחונית מטבעה והשלכותיה תיגזר מהשקפת עולם כלכלית. לא נוכל להיות מדינה יהודית צודקת אם נשלוט על עם אחר. זאת ועוד. נתח חשוב מן התקציב מופנה לצרכים ביטחוניים במקום צרכים חברתיים וכלכליים. אין לפרש את דבריי כאילו אני מתעלם מן הכורח הביטחוני. עלינו להיות חזקים ובעלי כוח מרתיע. לכך נגיע מהר יותר בדרכי שלום מאשר מלחמה. הרתעה פרושה כוח בפוטנציה, כוח שמרתיע את האויב, מבלי להביא את מימוש היכולות של היריבים. כזה היה המצב במלחמה הקרה. כזה עלול להיות המצב לגבי התגרענות מדינות נוספות באזור, כולל אירן.

אירן, עם כל השיגיונות והבלי הפה של הנשיא שלה, היא לא פחות אחראית מאשר פאקיסטן שגם לה פצצה גרעינית. במוקדם או במאוחר יהיה לאירן נשק גרעיני. גם זה שייך לחשיבה אסטרטגית מחודשת. אירן מגורענת יכולה לקבל את האיזון המושלם, בברית צבאית שלנו עם ארה"ב או גם עם אירופה. על כך דומני שאין מחלוקת. חילוקי הדעות הם האם ניתן להרתיע אותה מצעד כזה בכוח. הדעה שלי היא שאם טהרן תרצה, ולו מטעמי יוקרה בלבד, שלגביהם יש כמעט קונצנזוס פנימי, אי אפשר יהיה להניא אותה מלפתח נשק גרעיני, בטווח הקרוב או בטווח ביניים. במאמר "אירן: מסגרת התייחסות אחרת. דיפלומטיה עדיפה על איומים כוחניים" ['זרקור' 24.12.2005], כתבתי בין היתר כי "ישראל במקרה זה חייבת להיות ה'צדיק שמלאכתו נעשית בידי אחרים'. היא נהנית עכשיו מאהדה בינלאומית רבה בשל צרוף של מדיניות נחרצת נגד הטרור הבינלאומי והצעדים שעשתה ישראל כלפי הפלשתינים בנסיגה מרצועת עזה. וכבר שמענו לא רק מוושינגטון אלא גם מבון מפי הקנצלרית החדשה של גרמניה אנגלה מרקל שגרמניה לא תעמוד מנגד אם לישראל תהיה נשקפת סכנה [באחרונה שמענו זאת גם מפי נשיא צרפת ניקולא סרקוזי-צ.ג]. כל איום ממשי או איום סרק של מכה מונעת לא תשרת את ישראל, ואלה שתומכים בה. התקדים לכך הוא מדיניותו של יצחק שמיר של 'שב ואל תעשה' בתקופת מלחמת המפרץ שהוכיחה עצמה כמדיניות נבונה בשעתה. מילה בזוזה שתיקה בתרי, הוא מתכון טוב בפוליטיקה. לכך ניתן להוסיף כי הצגת האיום האירני כמופנה בעיקר כלפי ישראל יש בה שתי טעויות בהסברה.
אחת. רוח גבית לתעמולה האירנית כלפי הפלשתינים, שהנה האח הגדול מטהרן יהיה מושיעם.
שתיים. אנחנו עושים את מלאכתן של אותן מדינות ערביות ומוסלמיות שגרעון אירן מהווה איום כלפיהם לא פחות ואולי יותר מאשר כלפי ישראל. פעם הכול היה נתון לשינוי מלבד היקום. היום מסתבר שגם היקום הולך ומשתנה, וודאי שמה שבתוכו, על הכוכב הקטן שלנו, נתון לשינויים, ואלה חלים עלינו ויחולו בסופו של דבר גם על אירן." .( עד כאן מאמר "מן הבוידעם").

ישראל, במסגרת מערך כלל עולמי, יכולה להביא אירן מגורענת על הברכיים, כלכלית, בדיוק כמו שהאימפריה הסובייטית התפוררה בשל מצב כלכלי קטסטרופלי, חרף היותה מצוידת בנשק אטומי ומימני. היא תוכל לטבוע בנפט של עצמה, ועימה משטר האייאטולות - אם העולם יהיה נחוש דיו. אגב, יורשה לי הפעם לייחס תחכום ל"איום" הישראלי. אינני חושב שהוא מפחיד את אירן. אבל הוא מפחיד את ארה"ב ואירופה, שמא הקטן מ "ציר הצדק" ישתולל, ויש לעשות הכול כדי לשכנע הגיונית את טהרן, שלא תסמוך יתר על המידה על ארה"ב שתעצור אותו. הסוגייה האירנית אמורה להיות הרציונאל כביכול מאחוריי ההצהרות החוזרות ונשנות של יו"ר הכנסת הגב' דליה איציק ולפני כמה ימים, בצורה תמוהה, אני חייב להדגיש, ע"י שרת החוץ ציפי לבני של הקמת ממשלת אחדות. אין ברעיון הזה, שמעטים יקנו אותו באופוזיציה, לא יושרה ולא הגיון.

אשר למלחמה קונבנציונאלית, סופה של כל מלחמה כזאת הוא שביתת נשק כמצב ביניים, או שלום, דבר שניתן להשגה ללא מלחמה ובזול יותר. ולכל אלה השלכה קרדינאלית על המצב הכלכלי חברתי.


בהעדר שינוי דרסטי, ישראל תיהפך לבסיס הגירה- לא אליה, אלא ממנה

המהפך, או משום היות המנוח שחוק כבר נקרא לזה שינוי נורמטיבי, לא צריך להתבטא בחזרה לתעסוקה כפויה מלאכותית, בדמי אבטלה וחידוש תמיכה ישירה במשפחות מרובות ילדים. השינוי צריך להתבטא בראש וראשונה בהרחבה והעמקה מסיבית של ההשכלה הגבוהה, בתמיכה בסטודנטים מבטיחים מן הפריפריה, בהסבת עובדים לענפים בעלי פוטנציאל ליצור ויצוא, בסיוע לאמהות עובדות ואמהות חד-הוריות בעזרה בטיפול בילדים, בהקמת מפעלים פרודוקטיביים ביישוביי פיתוח ובעידוד מומחים לקבוע את מקום מגוריהם בתוך אותם ישובים ולא כניידים בקביעות. כל זאת כדי להרחיב את בסיס התעסוקה, אפילו תוך חריגה מן התקציב. יש לראות זאת כהלוואה שהדיבידנד בה מובטח. בעקיפין זה יהווה תגבור רציני למעמד הבינוני שהוא הערובה לחברה כלכלית מבוססת.

בתחום המקרו, חייבת לבוא רגולציה בהפחתת מספר הקונגלומראטים שמחזיקים את המדינה בגרוגרת בקביעת פרופורציה להדוניזם הפרוע על חשבון הציבור והפרט. יש לעודד הקמת קואופרטיבים יצרניים, יש לאפשר רכישת מניות של ידי עובדים בחברות ממשלתיות וציבוריות. לסיכום - כמה אזימוטים צריכים לעמוד מול אנשים שמתיימרים להנהיג. לקפד את ראשו של העושר המופרז המרוכז בידי מיעוט קטן, להגדיל את המאגר האנושי המקצועי, האקדמי, הטכנולוגי והמדעי, לעודד פרויקטים גדולים וקטנים אשר יהוו בסיס תעסוקה, ולפעול לשוויוניות גדולה יותר בשירותים כמו שרותי בריאות, סעד, סביבה וכיו"ב.

אם יש סיבה לדחיית הבחירות - זאת הסיבה. אומנם החשש שהליכוד יגרוף קולות כתוצאה ממחדלי המפלגות שמרכיבות הקואליציה, הוא חשש אמיתי. אבל הליכוד ודומיו הם לא הסיבה. הם הסימפטום. הם ברירת המחדל הגדול. המשימה הראשונה של הנהגה בשעה הזאת היא מהפכה בחשיבה. לא מדובר רק בנרטיב אלא בגישה מהפכנית למרקם החיים בארץ, ולשמירה על המדינה כמדינה יהודית - בפועל ולא רק בהבל פה. אם חלילה לא נצליח בזה, ישראל תהיה בסיס גדול להגירה, לא אליה אלא ממנה. היהודי שבנפשנו ימשיך את נדודיו למקומות טובים יותר, כפי שעשו מאז ומעולם. אז הסוכנות היהודית תצא במסע מתוקשר כדי להחזיר קומץ קטן מהם.

תאריך:  25/07/2008   |   עודכן:  25/07/2008
צבי גיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חלום יום קיץ
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ישראבלוף
25/07/08 23:58
2
יפתח
26/07/08 11:33
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הדיון הנוקב על הבחירה השערורייתית של פקידי האוצר לקצץ שבועיים מחופשת הלידה, הוא דיון ראוי. יש כאן שיטתיות לא ראויה של בזבוזי ענק לצרכי אתנן פוליטי לישיבות ולמגזרים המפעילים לחץ על האוצר, ומאידך שורת קיצוצים דווקא בזוטות שמסייעות לתחושת הרווחה של אוכלוסיות מוחלשות ונטולות השפעה על גליון האקסל של תקציב המדינה - נשים בכללן.
25/07/2008  |  חנה בית הלחמי  |   מאמרים
העובדה שלפיה ממשיך ח"כ לשעבר עזמי בשארה לקבל תשלומים מהכנסת מסעירה את הכנסת בשבועות האחרונים ואף גרמה לשלוש הצעות חוק שמטרתן לשלול את הגמלה המשולמת לו. לקראת הדיון בוועדת הכנסת בהצעות החוק, כתבה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, חוות דעת משפטית הקובעת כי הצעות החוק הללו הן בעייתיות מבחינה חוקתית שכן הן פוגעות בזכויות יסוד חוקתיות כמו זכות הקנין וזכות השוויון. לדבריה, בשארה הוא עדיין בגדר חשוד, לא הורשע ואפילו לא הוגש נגדו כתב אישום, ומכיוון שכך שלילת זכויותיו הכספיות היא בגדר ענישה כאשר הוא עדיין בגדר חשוד בלבד.
25/07/2008  |  חגי סרי לוי  |   מאמרים
ביום שישי ה-26.07, כוכב מרקורי נכנס למזל אריה והמארס בהיבט נחמד לכוכב יופיטר, מצב שיכול להעיד על מפגשים מהנים עם חברים ואנשים חדשים. יש כאן דחפים להרפתקאות בשילוב אומץ חיובי אשר מניע לפעולה, אך בבקשה אל תסחפו.
25/07/2008  |  טובה ספרא  |   מאמרים
המשתה של קדימה, הטרקטור של שטרית ואותיות פורחות בפרקליטות וגם: סוף הסיפור עם התלונה על החיילת (ועוד...)
25/07/2008  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
אפתח בהבעת פליאה: בתקופת שיא השפל של ראש הממשלה אהוד אולמרט, הוא הצליח לקושש - כך על-פי הסקרים - שלושה אחוזי תמיכה. הכי נמוך בעולם, מאז עשו את הסקר הראשון בהיסטוריה. שלושה אחוז? מה אני אגיד לכם, זה נראה לי המון, ואני לא צוחק! קראתי ותהיתי: מי הם אלה שהביעו תמיכה במנהיג כל כך כושל. תחשבו על זה: שלושה אחוז מהציבור החרדי, מעריצים מגדל חזירים בגין עיסוקו. נראה לכם הגיוני?
25/07/2008  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il