ממשלת ישראל משחררת 100 פעילי טרור מהחמאס והג'יהאד, אותם מחבלים שנתפסו כסעיינים קטנים במקרה הטוב, או רבי מחבלים שכל ההבדל בניהם לבין 20 הרוגים ישראלים וכניסה לפנטאון "הדם על הידים" הוא בין מקריות [תקלה, פחד של המתאבד] לבין עבודה מאומצת של שרותי הבטחון.
אם ניקח את בית לחם, העיר הראשונה בגדה, שעברה לידי הפלשתינים כדוגמא. לפני כשנה יצאו ממנה מספר פיגועים גדולים לירושלים, בעקבותיהם נכנס צה"ל לעיר. מאז, במשך שנה, היו כל המבוקשים במגננה. חלק ברחו לכפרים בזהות בדויה או התחבאו במערות. בשני המקרים ללא יכולת להעמיד יורשים.
בסיכום השנה נתפסו או חוסלו כל המהנדסים הבכירים בעיר. אך אליה וקוץ בה. מסתבר שבית-הספר הטוב ביותר לטרור הוא שרות בתי הסוהר של מדינת ישראל. שמים מהנדסים בכירים יחד עם אותם צעירים, ובכך יוצרים לעצמנו רבי-מחבלים חדשים שגם יודעים להכין מטענים, גם מכירים את שיטות הלכידה והחקירה של השב"כ.
מערכת הביטחון צריכה להחליט, האם יש לה תועלת מהמעצרים ההמוניים האלו אם היה ידוע לה [על סמך הסכמים קודמים] שבסופו של דבר הם יצאו לחופשי ללא ריצוי עונש ועם ידע גדול יותר בטרור.