בעקבות ההודעה על חשד לאגרנולוציטוזיס מאופטלגין בשלושה חולים במרכז הרפואי מאיר כפר סבא, הנחה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, לבחון את החשד הקליני לקשר בין האירועים.

בדיקת האירוע כללה בדיקה פרטנית של המקרים בבית חולים מאיר בשיתוף רופאי בית החולים וד"ר חוברס שדיווחה לראשונה על החשד, מנהל בית החולים, ד"ר וירטהיים וסגניתו, ד"ר מרם. בנוסף, נעשתה פנייה לבתי חולים בארץ לדיווח על מקרים דומים, כולל בחינה מדוקדקת על בסיס אבחנות.

כמו-כן נעשתה בחינה של כלל המקרים החשודים להגדרת רמת החשד לקשר על-ידי פרמקולוגים קליניים, ונבחן המקרה החשוד שדווח בבית חולים סורוקה.

את הנושא בחנו מומחים מטעם משרד הבריאות ומבתי החולים השונים.

היחידה למניעת פשע פרמצבטי בדקה את החשד לזיוף של תכשירי האופטלגין. תוצאות הבדיקה היו שתכשירי האופטלגין לא זויפו.

בישיבה המסכמת שהתקיימה במשרד הבריאות הוצגו ממצאי הבדיקה של כלל המקרים שדווחו על-ידי בתי החולים וסוכם כי: בעובדות שעלו עד כה אין כדי לשנות את הסיכום של הוועדה בראשות פרופ' לבוא בנושא האופטלגין. אופטלגין לפיכך יישאר כתרופת OTC; יומלץ לחולים להתייעץ עם הרופא המטפל מה הן התרופות OTC שמומלץ שהחולה ייקח במידה שהוא סובל מתחלואה כרונית;

יש לפשט את דרך הצגת המידע באתר משרד הבריאות והדיווח לגבי שינויים בעלון לצרכן של תרופות; חוזר מנהל רפואה שמחייב דיווח על תופעות לוואי מתרופות יצא למערכת הבריאות בשבוע הקרוב; ייערך מחקר על-ידי משרד הבריאות באחריות ראש מנהל רפואה, פרופ' אפק וראש ה-ICDC, פרופ' שוחט, שיבחן את תופעות הלוואי מאופטלגין בישראל. המחקר ייערך בקריטריונים מדעיים ותוצאותיו יפורסמו כך שיעבור PEER REVIEW.

קיים פער שקשה להסבירו בנושא האופטלגין. ישנן מדינות בהן השימוש אסור (ארה"ב ואנגליה לדוגמה), מדינות בהן התרופה ניתנת במרשם רופא (גרמניה, אוסטריה ואיטליה) ומדינות בהן התרופה ניתנת ללא מרשם (ישראל, ספרד, דרום אמריקה, רוסיה ועוד). קשה להסביר שונות כה נרחבת. למרות האמור, הרי שקביעת מדיניות דורשת הסתמכות על עובדות ואין בעובדות הקיימות תימוכין לשינוי המדיניות בישראל כפי שאושרה רק לאחרונה על-ידי הוועדה בראשות פרופ' לבוא.

אם בעקבות החוזר, המחקר או ערנות הרופאים והציבור יעלו שאלות נוספות, יתבצע דיון מחדש בנושא מתוך אחריות לבריאות הציבור.