נידאל יאסין כועס ומריר. לעיתון הלבנוני "דיילי סטאר" הוא אמר (יום ו', 10.10.03) בכעס: "אני מאשים את כולם. ראשית, אני מאשים את הממשלה, היא צריכה לקחת אחריות. אם ישראל יורה טיל לעבר סוריה, מדוע אנו צריכים לשאת בתוצאות. אם איזו מפלגה רוצה לשלוח מסר פוליטי לישראל, זה לא צריך להיות על חשבון דם ילדינו".
ביום ג', בשעות הבוקר, נחת פגז בחדר השינה בביתו של יאסין. אחיינו בן ה-5 נהרג ואחיו התאום נפצע קשה. הפגז נורה כנראה בידי החיזבאללה אך נחת בטעות בביתו של יאסין.
עשרות מנחמים מכפרי האיזור הגיעו לביתו של יאסין, והנהנו בהסכמה לשמע דבריו: "לפני הכיבוש הישראלי בלבנון, היינו מוכנים לתת את חיינו למען האדמה. אחר כך אמרו לנו שהמלחמה נסתיימה וחגגנו. עכשיו באים אנשים ויורים טילים, אחר כך הם בורחים ומשאירים אותנו להתמודד לבד מול ישראל. הממשלה חייבת להפסיק להפקיר אותנו בהשארת הביטחון בידי החיזבאללה, אמל או כל מיליציה אחרת. הצבא חייב להגיע לכאן".
מקור ביטחוני של החיזבאללה בדרום לבנון, מסר לעיתון הלבנוני, כי לא היה להם שום קשר לתקריות האש בימים ב' ו-ג', בהם נהרג גם חייל ישראלי.
המקור טען, כי הם נטשו את עמדות התצפית שלהם לאורך הגבול, כחלק מנוהל קבוע של נטישת העמדות כשיש חשש לפעולה ישראלית. "חיזבאללה מצוי בלחץ פוליטי וצבאי עצום. אנו מסתגלים למציאות החדשה. הוצאנו את תותחי הנ"מ בקוטר 57 מ"מ מעמדותיהם הקודמות במוצבים נטושים של כוחות הכיבוש הישראלי. עמדות אלו היוו מטרה קלה למטוסי חיל האוויר הישראלי. הצבנו את התותחים על משאיות, והם כרגע ניידים ומסוגלים לירות מתוך המשאית".
בנוגע לתקיפה חיל האוויר הישראלי בסוריה, לפני כשבוע, אמר מקור החיזבאללה, כי "אם סוריה לא תקבל שום דבר ממועצת הביטחון, היא תהיה תחת לחץ לעשות משהו אחר. אני לא מאמין שמועצת הביטחון תעניק לסורים את מבוקשם".