"דין ישראל להימחק"! המסר הברור הזה בהבדלי ניסוח, משוגר אלינו מדי פעם מפיו של הצורר האירני. אם מחברים את האיומים האלה, לאצבע המשולשת שמוציא אחמדינג'אד לעולם, ולהשקעה של מאות מיליארדי דולרים בפרויקט גרעין, ברור לכולם שמדובר בסכנה קיומית ממשית. מול הסכנה הזאת, ישראל חייבת להציב את הכי טובים שיש.
קבלו ציטוט: "מאחר שהאחריות העליונה להבטחת עתיד המדינה מוטלת על הדרג המדיני, הרי שהבטחת טיבו של דרג זה, היא משימה עיקרית של הציבור והמערכת הפוליטית" (פרופסור יחזקאל דרור, הארץ, 8.2.08). עוד ציטוט מאותו מאמר: "מכאן החשיבות הקריטית להחלטות הציבור במי לבחור כמנהיגים". שאלה: איך יכול הציבור לבחור את הכי טוב, אם מעצבי דעת הקהל בישראל שונאים אותו, ומפיצים את שנאתם באובססיה?
תחת הכותרת "להתאחד נגד ביבי" כתב העיתונאי אלוף בן: "בשנות השישים יזם יצחק בן אהרון את איחוד מפלגות השמאל בקריאתו "עוז לתמורה בטרם פורענות". הפעם, הפורענות כבר כאן. אם לא יתעשתו ויאחדו כוחות, לבני וברק יעבירו בבחירות הקרובות את השלטון לנתניהו" (הארץ, 21.8.08).
"הפורענות כבר כאן", הוא כתב. רוצה לומר שנתניהו בשלטון = פורענות. תוצאות הסכם אוסלו, זה אליבא דה-אלוף בן לא פורענות. תוצאות עקירת הישובים מגוש-קטיף וצפון השומרון, זה לא פורענות. תוצאות (הביניים) של מלחמת לבנון השנייה, זה לא פורענות. ההתבצרות, ההתחמשות והאימונים של החיזבאללה והחמאס, זה לא פורענות. הפיכת עזה לחמאסטן- זה לא פורענות. נתניהו בשלטון- זה פורענות!!
לדעתו של אלוף בן, יש רק דרך אחת למנוע את הפורענות המתרגשת עלינו: במקום שמפלגות השמאל יקיזו זו את דמה של זו, חובתן להתאחד. "הליכוד חי", הוא כותב, "מאושש ומוביל בסקרים, ומחנה הפשרה קרוע במלחמה לחיים ולמוות בין העבודה לקדימה", סוף ציטוט.
זה אותו אלוף בן שאך לפני שלוש שנים, תקף את חבריו לעדר בגין יחסם האמביוולנטי לנתניהו. בתוכנית "תיק תקשורת" הוא אמר (שימו לב): "הדבר המפתיע הוא - או לא מפתיע - שאותה תקשורת, וממש אותם אנשים, שאך תמול שלשום הריעו לו כשר אוצר וכינו אותו גאון, כמעט משיח, בשנייה שהחליף את הדיסקט וחזר למגרש הפוליטי, מיד הוא חזר להיות אסון, לחיץ, לא רציני, לא אחראי, בעייתי"... (תיק תקשורת, 3.9.05).
לראות את היריב מצליח
גם אלוף בן יודע: לכישלונר שתי דרכים לראות את כישלונו: להביט במראה, ו... לראות את יריבו המוצלח ממנו מביא לתוצאות טובות. הם שונאים את נתניהו בעיקר משום שביצועיו מבליטים את הכישלון שלהם. זאת הסיבה הראשית למאמצי העדר לשווק כל רעיון, מפלגה או מועמד שיתייצב מול נתניהו.
עוצמתה של התקשורת אדירה. אלא שיש לה לתקשורת הישראלית יריבה אחת רצינית: המציאות. והיא זאת שבועטת לעיתים בפרצופם של שונאי נתניהו. זאת הסיבה שהוא מוביל בסקרים שנתיים ברציפות.
אחרי שהציל את הכלכלה הישראלית מקריסה, לשנוא אותו זה כמו לשנוא רופא שהציל חולה. שנאה בלתי מוסרית בעליל. ירון לונדון: "נתניהו היה שר האוצר הטוב ביותר זה שנות דור" (ידיעות-אחרונות, 18.9.05) אלוף בן יודע את זה, ולכן העיד על התשואות והכינויים שחבריו כינו את נתניהו אחרי שהתפטר מהאוצר: "גאון", ו-"כמעט משיח".
עכשיו הוא היסטרי: "להתאחד נגד ביבי", הוא מתחנן לפוליטיקאים מהשמאל. מנקודת מבט של מבקשי אדמתנו, אלוף בן כמו חבריו לעדר הם נכס אסטרטגי. תנו לכאלד משעל, נסראללה ואחמדינג'אד, את ציפורה, והפורענות בדרך. ואם תשאלו את אלוף בן, הוא יגיד לכם, שציפורה מול אחמדינג'אד זה "פורענות לייט". הפורענות האמיתית זה נתניהו בשלטון...
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
