לקראת הבחירות הקרבות, נשמע הרבה על הצורך בקידום הקשר עם אבו-מאזן, במהלך מדיני ובהסכם. הבעיה היא שמדובר בטחינת מים, רק למען יראו וישמעו ולא לתוכן ולמעשים ממשיים. אבו-מאזן, לצערנו אינו מייצג את העם הפלשתיני, אולי פלג התומך בפת'ח והחמאס גם בעזה, וגם ביו"ש מתנערים ממנו.

שימו לב לשמאל המסורתי, שעילת קיומו הייתה "השלום", שהיה ל"תהליך מדיני". המציאות טופחת על פניו, ההיסטוריה מכה אותו בשלל חזיתות, שותפיו לשלום המדומיין בקרב שכנינו צוחקים למחשבתו ומכריזים בריש גלי שלא יוותרו על דרישת השיבה (בערבית; לא בערוץ 2) ושלא יכירו במדינת הלאום היהודית; שותפיו הפוטנציאליים (לדבר עם חמאס...) אומרים בבירור שלא יוותרו על סנטימטר מ"אדמת פלשתין", ושימשיכו בתחביבם העיקרי: רצח יהודים ומשלוח שאהידים להרמון הבתולות בשאול.

רפיסות. זה החוט שמקשר בין הבריחה של חיילי צהל מזורקי אבנים בגדה, בין מבצע עמוד ענן בעזה ובין ההתייחסות הישראלית להתקפה הארופאית על ישראל.

בשתי שיחות קודמות העליתי את השאלה הפשוטה - מה יעשה נתניהו אם אבו-מאזן יתייצב עכשיו למו"מ ( שכידוע הוא תמיד רק מתן), כביכול 'בלי תנאים מוקדמים' כפי שכל הזמן נתניהו דורש, אבל הפעם בהיותו עוטה גלימה של "נשיא המדינה הפלשתינית"?, איך יפנה אליו נתניהו? אם יאמר 'אדוני ראש הרשות הפלשתינית' אבו-מאזן פשוט יקום וילך. המו"מ הזה ייכנס לספר השיאים של גינס כמו"מ הקצר ביותר בהיסטוריה, ושוב יאשימו אותנו. בכלל, עצם ישיבתו עם האיש שהוכתר באו"ם כנשיא מדינת פלשתין, היא בלבד די בה כדי להוות הכרה במדינה הווירטואלית שהפלשתינים יצרו על דעת עצמם תוך הפרת ההסכם עימנו. אם יתחיל המו"מ, יאמר אבו-מאזן שלא נותר אלא לסמן את הגבולות, כי על העצמאות הפלשתינית, שבהסכם אוסלו מופיעה בין סוגיות "מצב הקבע" כנושא מרכזי שנותר למו"מ, עליה אין עוד מה לדון. את זה כבר יש להם ישר מן האו"ם. אתה יושב עכשיו עם ראש המדינה הפלשתינית, יאמר אבו-מאזן, לדון עימו איך תסיימו את הכיבוש. זה הכל.

השיח הציבורי והתקשורתי בישראל לוקה בשקרים שונים המאומצים על ידו ללא בדיקה. אחד מהם הוא "הגוש" בהקשר של המערכת הפוליטית שמימין לליכוד. הכל יודעים שמדובר באוסף מפלגות שמאל הנוגסות זו בזו, אבל עובדה זו אינה מפריעה לפרשנים תומכי "הגוש" ולראשי פלגי "הגוש" להתקרא "גוש מרכז-שמאל". כינוי שגוי ומטעה זה ממשיך לככב גם כאשר אהוד אולמרט וציפי לבני, אדריכלי מחדל "ההינתקות", מאגפים את מרצ משמאל, ועל כן אינם יכולים להיחשב מרכז ואינם יכולים לנגוס בליכוד.