"יש להעביר את תפקיד 'מעריך העוני הלאומי' מידי הביטוח הלאומי אל גוף אובייקטיבי יותר, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או בנק ישראל" - כך קובע (יום ד', 12.12.12) מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים, המציין שורה של בעיות בנתונים שפרסם לאחרונה המוסד לביטוח לאומי בדוח ממדי העוני והפערים החברתיים לשנת 2011.
"דוח הביטוח הלאומי אינו מספק תמונה אמינה אשר קובעי מדיניות יכולים להסיק ממנה מסקנות בדבר המדיניות היעילה ביותר לטיפול בעוני", אומר ירדן גזית, עמית מחקר במכון, אשר חיבר את נייר העמדה בנושא.
דוגמה אחת לנתונים בעייתיים היא סוגיית העניים העובדים, אשר זכתה לסיקור תקשורתי נרחב. הביטוח הלאומי מודד את תחולת העוני בקרב משפחות עובדות, אולם על-פי המכון גם מי שעבד שעה אחת בלבד בשלושת החודשים שקדמו לסקר מוגדר כעובד. כך מקובצים תחת קטגוריית "העניים העובדים" כאלה שעבדו במשרות מלאות לכל אורך השנה יחד עם אנשים שעבדו שעה אחת בלבד במשך השנה. "זה מקל על הביטוח הלאומי לטעון, שעבודה אינה מוציאה אנשים מעוני", אמר גזית.
המכון מציין כי בממוצע במדינות ה-
OECD, שני שלישים מהעניים שחיו במשפחות עובדות, חיו במשפחות בהן סך שעות העבודה בשנה לא עלו על חצי משרה. בישראל דוח העוני אינו מתייחס להיקף או למשך המשרה, אף על-פי שנתונים אלה קריטיים על-מנת להחליט האם למקד את המדיניות בעידוד תעסוקה ויצירת משרות, או בשיפור התמורה לעבודה בקרב העובדים.
בנוסף, הבדלים טכניים בהגדרות העוני השונות של הביטוח הלאומי וארגון המדינות המפותחות (ה-OECD) גורמים לכך שהביטוח הלאומי מדווח על שיעור עוני שונה מזה שהיה מחושב בישראל על-פי שיטת ה-OECD. לפי שיטת ה-OECD, תחולת העוני בקרב משפחות בישראל בשנת 2011 ירדה ב-0.5%, אולם הביטוח הלאומי דיווח על עלייה של 0.1%.
בנוסף נטען, כי בעוד על-פי שיטת הביטוח הלאומי תחולת העוני בקרב משפחות עובדות עם שני מפרנסים עמדה על 6.7%, על-פי שיטת ה-OECD תחולת העוני בקרב קבוצה זו עמדה על 3.5% בלבד. הביטוח הלאומי סיפק נתונים אלה בדוח המלא, אולם בחר להשמיט אותם מתמצית הממצאים וההודעות לתקשורת.
"על-מנת לנהל דיון ציבורי איכותי ולקבוע מדיניות יעילה המבוססת על מצבה האמיתי של החברה", אומר גזית, "יש לערוך שינויים באופן שבו מודדים ודנים בנושא העוני".
כאמור, המכון ממליץ להעביר את האחריות על הערכת העוני בישראל לגוף אובייקטיבי יותר לדבריו, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או בנק ישראל, אשר ימדוד את העוני תוך התייחסות לנקודות הבאות:
- על מדידת העוני להתייחס לשאלת המוביליות החברתית ומשך העוני;
- יש לשנות את הגדרת העניים העובדים כך שתיעשה חלוקה לפי היקף משרה ומשך העבודה לאורך השנה;
- יש לכלול, בנוסף להגדרה היחסית של העוני, גם נתונים על רמת החיים של העניים בפועל;
- יש להשוות את שיטת המדידה היחסית לזו של ה-OECD.
